שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מודל השפחה האידיאלית מול ייחודיות השפחה

איימי_​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 20 באוג׳ 2006

מודל השפחה האידיאלית מול ייחודיות השפחה

איימי_​(נשלטת) • 20 באוג׳ 2006
במקומות שונים בכתובים (סיפורים, מאמרים, גור וכו'), אנחנו רואים שקיים מודל מסויים של: "מהי שפחה אידיאלית". יש כללי התנהגות לשפחה, דברים אליהם צריכה לשאוף שפחה בשירותה, וכו'.
האם אתם מסכימים עם מודל זה, או שאתם סבורים שאין דרך ספציפית בה על שפחה להתנהג, ושהכללים הייחודיים נקבעים בכל מערכת? או שאולי התשובה היא איפשהו באמצע?

השימוש בלשון מיילדום מטעמי נוחות בלבד.
venus in our blood​(שולטת)
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006
venus in our blood​(שולטת) • 21 באוג׳ 2006
מזכיר לי קצת את המאמר המרתק של זאולפון לגבי ''דום-פנטזייה '' .

http://www.thecage.co.il/magazine,519.html


לדעתי,

אין נשלט\ת אולטימטיבי\ת ואידיאלי\ת
כשם שאין שולט\ת אידיאלי\ת.

אין אנשים מושלמים.
יש חיבור מעולה בין אנשים.

לעיתים,
מדובר במערכת הציפיות האינדיוידואלית של כל אחד ואחת מאיתנו לגבי האדם הנכון עבורנו..

והכללים?
גם הם עשויים להשתנות, בהתאם להלך הרוח ולאדם עצמו.
אנשים אינם סטטיים, ובסופו של דבר, מה שקובע במיבחן התוצאה הם חיבור ודינמיקה בין אנשים.
Queencie​(שולטת)
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006
Queencie​(שולטת) • 21 באוג׳ 2006
כל מילה בסלע נוגה!
ומילת המפתח - דינמיקה בין אנשים.
גלתיאה
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006
גלתיאה • 21 באוג׳ 2006
זו פנטזיה, בדיוק כמו הדום הפנטזיה שזאלו כתב עליה.

זה לגמרי עניין של דינמיקה בין שני אנשים כמו שצויין קודם.

ולכן אנחנו מוצאים סאביות שמנסות לשאוף למקום הזה

ודומים שלא מרשים לעצמם להיות פשוט מה שהם בלי פוזות.

כל אחד מהם מגיב בעצם לפנטזיה הקולקטיבית.


בדרך כלל מי שמגיע עם פנטזיה כזו, גם מגיב לפנטזיה

המקבילה ושואף אליה. הן זוג שתי הפנטזיות האלו.

בסופו של דבר נמצא סאבית שמפנטזת על דום פנטזיה

ודורשת מעצמה להתיישר לפי איזה קוד של שפחה אידאלית,

ודום שמגיע עם פנטזיית השפחה המושלמת ולא מרשה לעצמו

להיות פחות מקשוח שלא מפגין רגשות ולא מביא את הצד

של האדם היומיומי שלו.

הפנטזיות האלו כל הזמן משודרות באופן גלוי וסמוי.


אבל איך זה שמאמר כזה חשוב של זאלו לא מופיע בדביק באלפוני?
המלט
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006
המלט • 21 באוג׳ 2006
מה שנוגה כתבה.
הפומה
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006

בלי P. C.

הפומה • 21 באוג׳ 2006
בסופו של יום תקבע הדינמיקה בין האנשים אבל להרבה דומים יש "שפחת החלומות" שהם חושבים עליה ויודעים שלא יכירו אותה.
התשובות פה הן המציאות שכולם מכירים בסופו של יום אבל אני חושב שמעניין לענות גם בלי P. C, רק פנטזיה, מיהי "שפחת החלומות".
Queencie​(שולטת)
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006
Queencie​(שולטת) • 21 באוג׳ 2006
יודע מה? חשבתי על זה - והגעתי למסקנה (אישית לגמרי) שאין לי אפשרות להגדיר "עבד חלומות".
יש הרבה דברים שעשויים לקומם או להרתיע או לדחות אותי בהתנהגות (או מראה) של עבד, ודברים מסויימים שמדליקים אותי או מושכים אותי. אבל מתכון קבוע מראש של מה יעשה את העבד למושלם - אין לי. אולי כי האישיות והאינטיליגנציה - שכלית ורגשית - שלו היא התרומה העיקרית למשיכה שלי אליו, ואת אלה קשה ואולי בלתי אפשרי להגדיר....

ולכן זה חוזר לעניין של הדינמיקה, הקליק שנוצר או לא בין שניים, והתפתחות הקשר שבינהם לרוחב ולעומק.
הפומה
לפני 17 שנים • 21 באוג׳ 2006
הפומה • 21 באוג׳ 2006
היו לי כמה סאביות וכל אחת היתה שונה במעט מהפנטזיה של לפני הקשר.
אחרי כל קשר המודל משתנה במעט והסאבית שונה מהמודל. icon_smile.gif
אני מנסה למצוא לפחות כמה תכונות מהפנטזיה והשאר תלוי בדינמיקה של הקשר.
icon_smile.gif
איימי_​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 23 באוג׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 23 באוג׳ 2006
גלתיאה כתב/ה:
זו פנטזיה, בדיוק כמו הדום הפנטזיה שזאלו כתב עליה.

זה לגמרי עניין של דינמיקה בין שני אנשים כמו שצויין קודם.

ולכן אנחנו מוצאים סאביות שמנסות לשאוף למקום הזה

ודומים שלא מרשים לעצמם להיות פשוט מה שהם בלי פוזות.

כל אחד מהם מגיב בעצם לפנטזיה הקולקטיבית.


בדרך כלל מי שמגיע עם פנטזיה כזו, גם מגיב לפנטזיה

המקבילה ושואף אליה. הן זוג שתי הפנטזיות האלו.

בסופו של דבר נמצא סאבית שמפנטזת על דום פנטזיה

ודורשת מעצמה להתיישר לפי איזה קוד של שפחה אידאלית,

ודום שמגיע עם פנטזיית השפחה המושלמת ולא מרשה לעצמו

להיות פחות מקשוח שלא מפגין רגשות ולא מביא את הצד

של האדם היומיומי שלו.

הפנטזיות האלו כל הזמן משודרות באופן גלוי וסמוי.




מניסיוני- המקום של לשאוף להיות השפחה האידיאלית הוא כואב ומתסכל ברמות.
אגב, ייתכן שאותה שפחה השואפת לשלמות, תצפה מאדונה להיות מושלם, אך היא עשויה "להפוך אותו למושלם" על ידי שימוש בדמיונה והתעלמות מהמציאות, ולאו דווקא על ידי דרישה אקטיבית ממנו לעמוד בסטנדרטים מסויימים.