| sweet(נשלטת){MM} |
לפני 17 שנים •
7 בספט׳ 2006
סליחה
מאסטר יקר,
כל הלילה אני מתהפכת, חושבת וחושבת, ואני, שלא מסוגלת להביע את עצמי, במיוחד לא במילים, מנסה בכל זאת וכותבת אליך. אהבתי אותך ורציתי להיות שלך הרבה לפני שנתת לי את הכבוד לשאת את שמך בקולר. כל הזמן הזה אמרת שאי אפשר להעביר שליטה למישהו אחר אם אין שליטה עצמית ולקח לי הרבה זמן ומאמץ ללמוד ולהבין את הדברים שהייתי צריכה לשנות עד שהגעתי למצב בו אני שולטת בעצמי. הייתי הכי מאושרת בעולם כשביקשת ממני להוסיף את שמך, הכל היה ורוד יותר, עופפתי לי בין עננים, הביטחון העצמי שלי עלה, התקדמתי בעבודה ובכלל שיניתי לטובה כמעט כל תחום בחיי ואני מרגישה שהכל בזכותך. בזמן האחרון שוב אני מרגישה שאין לי שליטה בעצמי, קשה לי להתמודד עם הדברים שקורים מסביבי ולא תלויים בי, כל החופש הארוך מאד הזה, כל הקשיים להפגש והביטולים ברגע האחרון מצדי. כל החוסר וודאות הזה לגבי מתי ניפגש כ"כ תסכל ואיכזב גם אותי ואני יודעת שגם אתה נפגעת מזה וזה לא מגיע לך, כמובן. בנוסף, גם ההריון הזה שמוציא אותי מאיזון לגמרי וגורם לי להיות נשלטת ע"י הורמונים. אני מרגישה לפעמים כאילו אני מעופפת בעולם אחר, מבולבלת לגמרי, כל הזמן שוכחת דברים ועייפה בלי סוף עד שאנחנו נפגשים כבר ואני כ"כ פוחדת ומצבי הרוח כ"כ קיצוניים, אבל עם כל זה אני לא מרגישה אליך פחות, להפך, מיום ליום אני מעריצה אותך יותר (אפילו על זה שאתה לא מאבד סבלנות איתי כשאני כ"כ נוראית). אני לא מצליחה להוציא כלום ממה שאני מרגישה החוצה, פתאום הכל בי סגור ותקוע ואם משהו יוצא זה רק הפוך מהכוונה שלי ואני כ"כ לא רוצה לאכזב אותך, זה כ"כ לא מגיע לך, אחרי כל מה שעברת איתי. כשכעסת בפעם האחרונה, ואתה באמת לא כועס הרבה, הבנתי אותך לגמרי, המצב פתאום שונה נורא ממה שהיה קודם. כשאמרת לי שאתה מתלבט אם להשאיר לי קולר או לא, בכמה ימים הנוראים האלה ואחרי שכמה בקרים כתבת לי: "בוקר טוב sweet" בלי הקולר שתמיד כתבת, הבנתי שאתה רוצה שאוריד את השם שלך, משהו שבחיים לא הייתי חושבת להוריד על דעת עצמי, הרי חיכיתי לזה כ"כ הרבה זמן. לא כעסתי כי הבנתי מה אתה מרגיש וגם צדקת בהכל (כמו תמיד), פחדתי לשאול במפורש כי הרגשתי שאני לא אוכל לעמוד בתשובה שלך, הייתי הרוסה לגמרי באותם ימים. אני מאד מצטערת שראית את זה ככה פתאום, שמישהו גילה את זה. הייתי מטומטמת שלא שיניתי חזרה כשהבנתי שטעיתי ולא הבנתי אותך נכון וגם לא סיפרתי לך. טעיתי טעות גדולה, אבל פחדתי נורא, לא יודעת אפילו ממה, כמו בכל החלומות שלי בזמן האחרון. אני כ"כ מצטערת על זה, הייתי מבולבלת, אני לא סומכת יותר על ההבנה שלי, בגלל זה אני גם אשאל אותך בבוקר בכלל אם אתה מרשה לי לכתוב לך מכתב פה, אני לא סומכת על האינסטינקטים שלי כרגע שזה בסדר. כל הרגשות הפנימיים שלי אלייך לא השתנו בכלל, אני חושבת שאתה הכי חכם בעולם כמו פעם ומעריצה אותך אפילו יותר, אבל הפחד משתק אותי והכל מבולבל ואני רק רוצה להיות אני האמיתית ומהר, שכל המצב הזה יהיה מאחורי. אני מבטיחה לך שאני סומכת עליך לחלוטין, בעיניים עצומות כמו פעם, אתה תמיד צודק ורוצה לטובתי ובאמת אני יודעת ומרגישה שאתה יודע יותר טוב ממני מה טוב בשבילי, כולם רואים כמה פרחתי בכל תחום בחיי וכמה הייתי מאושרת בשנה האחרונה. אני מבינה שקשה מאד לסבול אותי במצבי עכשיו, אבל אני מבטיחה לך שאני אתאמץ הכי שאפשר ואוכיח לך שאני יכולה להחזיר את השליטה בחיי ואת השליטה אליך. כל הלילה הזה חשבתי על הכל מהתחלה והרגשתי את כל הרגשות החזקים שהיו לי אליך בפעם הראשונה שהייתי על הברכיים לפניך, כל מה שכ"כ גרם לי לרצות להיות שלך כל התקופה הארוכה ההיא וזה מה שאני הכי רוצה בעולם. בבקשה מאסטר, סלח לי ותן לי להחזיר את שמך לקולר, תן לי להשאר שלך. אני מבטיחה להקשיב לך בלי לחשוב יותר מדי ולפחד, כי אני סומכת עליך לחלוטין, בעיניים עצומות, כמו פעם, אני לוקחת את עצמי בידיים ומתרוממת. גם אם זה שוב יקח זמן עד שתתן לי את הרשות, אני אחכה ואני אצליח להוציא החוצה מה שאני מרגישה אליך. אוהבת אותך תמיד, שלך, sweet |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 17 שנים •
7 בספט׳ 2006
אותי זה כבש...
שולט שלה? מילים עמוקות ונוגעות, אל תסב פניך ממנה.. עוד ניסיון....? |
|
|