אני מדמיינת אותך, גבוהה ויפה, לבושה במכנסיים צמודים ומגפי עור מהממות, מתקרבת אל דלת הכניסה של הלנסקי, בגו זקוף ובעיניים מהססות, מסתכלת לכיווני ולא מחייכת אלי. אני מגיעה, קטנה ומדשדשת, מחייכת בתקווה לקבל מחווה בחזרה, ומשפילה מבטי כשאני נענית בהתעלמות.
