איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
יש ויש
אמנם הירהורים מבלוגי, אך לדעתי יש כאן אמירה כללית:
קראתי עכשיו בלוג שקצת מרגיז אותי. האמת שזה לא הבלוג הספציפי הזה. זו ההאשמה הספציפית הזאת. אם אני מתלוננת על משהו, אז אני כבר שפחה יללנית- "אכלו לי", "שתו לי"? כן- רציתי אדון שישפיל, אבל בדרכים הנכונות. אדון שגם יכבד. רציתי אדון שיכאיב- אך לגופי, לא לנפשי. רציתי אדון שבסופו של יום- אהיה שווה לו, בערכי כאדם. שיגיע לי, באותה מידה שמגיע לו, יחס של כבוד מעצם היותי אדם. ואני עדיין רוצה כל זאת. ואת יודעת מה??? אני חושבת שיש לי את הזכות לרצות זאת. אני עדיין רוצה- את הכל. את החבילה כולה, כפי שא נ י רוצה אותה. ואני לא חושבת שזה שאני כאן, מחפשת לעצמי סוג של יחסי שליטה, פירוש הדבר שאני צריכה להשלים עם פגיעה והתעללות, מכל סוג שהוא. "אכלו לי", "שתו לי"? כן, יש גם אנשים כאלו. תדעו להבין את ההבדל. |
|
|
| אגת(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
את מתוקה ונאיבית...
קוראת אותך לעיתים..
לפעמים חושבת שהיית קורבן לרוב מאמינה שהאמנת במה שרצית שהיית שם שהיה לך נח שניצלת כמו שנוצלת שאומנם היית צעירה יותר וחסרת נסיון ממנו אבל בחזרה שלך לזרועותיו שוב ושוב נתת לגיטימציה מלאה למעשיו אין פה גבולות חדים אין כמעט אסור או מותר יש כללים שמותווים בחיבור בין אחד לשניה ויש לך תמיד את היכולת לומר "לא" ולקום וללכת לא מכירה אותו או אותך- חשוב לי לציין והכי חשוב...מה שאת מחפשת- קיים ,נמצא , פגשתי בעצמי.. בחירתך כנראה היתה בחירה שגויה, נראה שהבנת כבר בהצלחה וחיבוק |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
Re: את מתוקה ונאיבית... אגת כתב/ה: קוראת אותך לעיתים..
לפעמים חושבת שהיית קורבן לרוב מאמינה שהאמנת במה שרצית שהיית שם שהיה לך נח שניצלת כמו שנוצלת שאומנם היית צעירה יותר וחסרת נסיון ממנו אבל בחזרה שלך לזרועותיו שוב ושוב נתת לגיטימציה מלאה למעשיו אין פה גבולות חדים אין כמעט אסור או מותר יש כללים שמותווים בחיבור בין אחד לשניה ויש לך תמיד את היכולת לומר "לא" ולקום וללכת לא מכירה אותו או אותך- חשוב לי לציין והכי חשוב...מה שאת מחפשת- קיים ,נמצא , פגשתי בעצמי.. בחירתך כנראה היתה בחירה שגויה, נראה שהבנת כבר בהצלחה וחיבוק אגת, יפה שדווקא את הגבת. מניחה שאת יודעת מה היה הטריגר לפוסט הזה... 
תראי, את מנסה לפשט דברים מאוד מורכבים, וזה קצת חורה לי, כיוון שנראה שאת מגיעה בקלילות יחסית למסקנה שמי שמתלוננת על פגיעה שנעשתה, היא כבר שפחת (או שולטת או מאסטר או מה שלא יהיה...) "אכלו לי שתו לי". אני אכן מאמינה לחלוטין שמה שאני מחפשת קיים ונמצא, ושמחה שגם את סבורה כך. לקום וללכת- בכלל לא כזה פשוט, ממגוון סיבות שתוארו כבר בפוסטים אינסופיים. לא רוצה למצוא את עצמי שוב במקום של מתגוננת. מה שרציתי לומר לך ולאחרים הוא פשוט- תיזהרו כשאתם קופצים להגדרת מי שמתלוננת כבכיינית אינסופית. אני חושבת שיש לגיטמיציה מלאה להתלונן, ואף לזעוק, כאשר נעשתה פגיעה. את עושה מין דה- לגיטימציה לכך, לתחושתי, ועל כך תיסכולי. |
|
|
| אגת(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
בואי ואסכם לך תחושותי...די בפשטות
יש לך לגיטימציה מלאהההההההההההההה
לכתוב ולחוש ככל העולה על ליבך לשפוך לשתף להקיא מתוכך להתרוקן.. לכך ניתנה לך ה"במה" את לא היית הטריגר לכתיבתי... חשה אלייך מין חיבה מגוננת אמהית משום מה (-: מרשה לעצמי - כמוך לבטא תסכולים, כעסים, חירפונים מול תופעות שרואה וחווה אגת- שפחה "מורעלת" |
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
שאדם מנצל את חולשותיך ומעצים אותם למימדים מפחידים.
בכך שהוא מטיח בך אותם שוב ושוב ומאשים אותך בהתנהגות שלו. נוצרת דינמיקה מאוד בעייתית. דינמיקה של התעללות. אני זוכרת שבמשך הרבה זמן כל מה שרציתי לסיים את הקשר בראש מורם. וכל פעם שניסיתי , להגיד שלום, להגיע לקלוז'ר מכובד. לעזוב עם כבוד. הוא היה תוקף אותי מילולית , מינית ובסוף גם תקיפות פיזיות ברורות. אישית, הייתה לי תחושה של מישהי שטובעת במערבולת. רוב הזמן הייתי שוחה בשביל לא לטבוע , בלי שום כיוון. שהייתי מצליחה לייצב את עצמי לרגע, קצת מותשת, קצת חשקה ולהביט בכיוון. אם הייתי נתקלת בו בשלב הזה, הוא היה מטביע אותי בחזרה. רק כאשר התרחקתי ממנו לחלוטין בלב ברירה והגעתי בשחייה מפרכת לחוף. רק ממקום שהאני לא אפגע יותר משום מילה שלא, אוכל לעמוד מולו. רק אחרי שהשבתי לעצמי את הבטחון ותחושת כבוד עצמי ועוצמה. אפשר להפרד. לא שיש ממי, הפרידה היא כבר משהו שאת עושה מול עצמך, אבל את חזקה מולו. נשים שהן קורבנות של התעללות מתמשכת, לרוב לא מזהות את הגבולות שלהן ולא מסוגלות לזהות בברור כאשר מישהו פוגע בהן. הן מוצפות ומבולבלות. הזיהוי הזה יכול להיות מובן מאליו לאנשים אחרים. במיוחד לי שלא פגוע. שאת כותבת איפה האדם השני פגע לך, מה שנראה למתנשאים כיבבנות. את בעצם מלמדת את עצמך את השיעור הכי חשוב בלא להיות קורבן. איך את מזהה שהצד השני פגע בך וכך תוכלי לא לתת לאף אדם לפגוע בך שוב. שאת כותבת את זה בבלוג , את כותבת את זה לעצמך, כתהליך ריפוי. השיבה לשם שוב ושוב , היא בעייתית מתוך האחריות שיש לאישה על עצמה. יש לה הרבה סיבות, מפני שהתעללות יוצרת חולשה ותלות גדולה במתעלל. אבל היא בשום פנים ואופן לא נותנת לגיטימציה לצד השני להמשיך ולפגוע. היא לא נותנת לגיטימציה לתקוף, היא לא נותנת לגיטימציה לנצל ולהתעלל. האחריות שיש לסאבית לעצמה, לא גורעת מהאחריות שיש לשולט למעשיו. |
|
|
Mjc(שולט)
|
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
איימי יקירתי
יש לך את כל הזכות לרצות את "החבילה כולה" וזה למעשה, לא במרכאות יש לך הזכות, לך ולכל סאבית שפחה ונישלטת לרצות ולשאוף ולנסות לחפש את אותו האחד שגם ייתן לכן את כל זה. הבעיה היא שלא כל שולט מוכן לדברים האלו הבעיה הגדולה יותר היא שלא כל נישלטת חושבת שזה ראוי ומגיעה לה אולי האדונים שכאן צריכים חלקם קצת לשנות את זווית הראיה שלהם וגם הנשים. |
|
|
|
Mjc(שולט)
|
לפני 17 שנים •
20 בספט׳ 2006
עינבר יקירה.
ליבי איתך וגם ליילה מחזיקה בדעתי.
מקווה שכל זה מאחורייך ואת ממשיכה חזקה ומחוזקת מזעזע לקרא דבר כזה שאת מתארת ,מכל בחינה גם אנושית וגם כמי שנימצא בBDSM זמן די ארוך. מחזקים אנחנו שנינו את ידייך! עינבר כתב/ה: שאדם מנצל את חולשותיך ומעצים אותם למימדים מפחידים.
בכך שהוא מטיח בך אותם שוב ושוב ומאשים אותך בהתנהגות שלו. נוצרת דינמיקה מאוד בעייתית. דינמיקה של התעללות. אני זוכרת שבמשך הרבה זמן כל מה שרציתי לסיים את הקשר בראש מורם. וכל פעם שניסיתי , להגיד שלום, להגיע לקלוז'ר מכובד. לעזוב עם כבוד. הוא היה תוקף אותי מילולית , מינית ובסוף גם תקיפות פיזיות ברורות. אישית, הייתה לי תחושה של מישהי שטובעת במערבולת. רוב הזמן הייתי שוחה בשביל לא לטבוע , בלי שום כיוון. שהייתי מצליחה לייצב את עצמי לרגע, קצת מותשת, קצת חשקה ולהביט בכיוון. אם הייתי נתקלת בו בשלב הזה, הוא היה מטביע אותי בחזרה. רק כאשר התרחקתי ממנו לחלוטין בלב ברירה והגעתי בשחייה מפרכת לחוף. רק ממקום שהאני לא אפגע יותר משום מילה שלא, אוכל לעמוד מולו. רק אחרי שהשבתי לעצמי את הבטחון ותחושת כבוד עצמי ועוצמה. אפשר להפרד. לא שיש ממי, הפרידה היא כבר משהו שאת עושה מול עצמך, אבל את חזקה מולו. נשים שהן קורבנות של התעללות מתמשכת, לרוב לא מזהות את הגבולות שלהן ולא מסוגלות לזהות בברור כאשר מישהו פוגע בהן. הן מוצפות ומבולבלות. הזיהוי הזה יכול להיות מובן מאליו לאנשים אחרים. במיוחד לי שלא פגוע. שאת כותבת איפה האדם השני פגע לך, מה שנראה למתנשאים כיבבנות. את בעצם מלמדת את עצמך את השיעור הכי חשוב בלא להיות קורבן. איך את מזהה שהצד השני פגע בך וכך תוכלי לא לתת לאף אדם לפגוע בך שוב. שאת כותבת את זה בבלוג , את כותבת את זה לעצמך, כתהליך ריפוי. השיבה לשם שוב ושוב , היא בעייתית מתוך האחריות שיש לאישה על עצמה. יש לה הרבה סיבות, מפני שהתעללות יוצרת חולשה ותלות גדולה במתעלל. אבל היא בשום פנים ואופן לא נותנת לגיטימציה לצד השני להמשיך ולפגוע. היא לא נותנת לגיטימציה לתקוף, היא לא נותנת לגיטימציה לנצל ולהתעלל. האחריות שיש לסאבית לעצמה, לא גורעת מהאחריות שיש לשולט למעשיו. |
|
|
Gentlewhip(שולט)
|
לפני 17 שנים •
21 בספט׳ 2006
אכן יש ויש
יש נשים שלא כל כך יודעות מה הן רוצות מעצמן
מבלבלות ותבלבלות ואחר כך גם הן באות לפרום ומתבכינות :"שתו לי, אכלו לי" ויש כאלה שיודעות בדיוק מה הן מחפשות ומגדירות זאת היטב ,הן אחראיות,בוחנות קשר בתחילתו כך שלא תקרה נפילה....יודעות להגיד לא כשצריך או לצאת מהקשר ,..מבלי להתלונן אחר כך אכן יש ויש |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
21 בספט׳ 2006
Re: אכן יש ויש gentlewhip כתב/ה: יש נשים שלא כל כך יודעות מה הן רוצות מעצמן
מבלבלות ותבלבלות ואחר כך גם הן באות לפרום ומתבכינות :"שתו לי, אכלו לי" ויש כאלה שיודעות בדיוק מה הן מחפשות ומגדירות זאת היטב ,הן אחראיות,בוחנות קשר בתחילתו כך שלא תקרה נפילה....יודעות להגיד לא כשצריך או לצאת מהקשר ,..מבלי להתלונן אחר כך אכן יש ויש ויש תגובות מפתיעות משהו מאנשים שמהיכרותך איתם חשבת אותם לקצת שונים... כנראה שאף פעם לא מאוחר מדי להכיר אנשים. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
21 בספט׳ 2006
Re: אכן יש ויש gentlewhip כתב/ה: יש נשים שלא כל כך יודעות מה הן רוצות מעצמן
מבלבלות ותבלבלות ואחר כך גם הן באות לפרום ומתבכינות :"שתו לי, אכלו לי" ויש כאלה שיודעות בדיוק מה הן מחפשות ומגדירות זאת היטב ,הן אחראיות,בוחנות קשר בתחילתו כך שלא תקרה נפילה....יודעות להגיד לא כשצריך או לצאת מהקשר ,..מבלי להתלונן אחר כך אכן יש ויש איזה יופי שאפשר להאשים את הקורבן. יש גם נשים שלבשו מיני ועל כן נאנסו. כולם מגיעים לכאן קצת מבולבלים. אף אחת לא שומעת על BDSM וידועת מה היא רוצה בדיוק. זה כמו גיל ההתבגרות, יש כאלה שחושבים שהם יודעים מה הם רוצים, כולנו לומדים את עצמנו תוך כדי התנסויות. יש כאלה שהייתה להם נחיתה רכה, ויש כאלה שהיה מי שניצל את חולשותיהם ותמימותם. ונניח מישהי היא מבולבלת מסיבה זאת או אחרת, נניח אפילו שהיא לא לקחה אחריות, שכל אישה אחרת כן, זה תירוץ לפגוע בה ? לנצל אותה ? אתה מכיר את אמילי, היום, אחרי שעברה ניצול, היא מבולבת, פגועה , חסרת ביטחון. ההתנהגות הזאת יכולה להיות תוצאה של ניצול ולא המקור שלו. אמילי בהחלט תצטרך ללמוד ממה שעבר עליה, בדמים, בבכי, בכאב, היא תצטרך לגבש את עצמה לאסוף את עצמה וללמוד מה היא רוצה. אבל מי אתה שתאשים אותה שפגעו בגלל שהיתה מבובלת, על בסיס מה ? אתה מכיר אותה 20 שנה לפני ? אנחנו רואים קורבנות וכל מה שאנחנו רוצים להאמין שאנחנו יותר חכמים וחזקים מהם. זה טבעי. אבל לבייש את הקורבן של תקיפה מינית, זה כבר חברה מעוותת. אני מאחלת לכל מי שמתנשא , שבאמת לעולם לא יבין. יש הבדל בין מי שנפגעת שוב ושוב, לבין מי שנפגעת בהתנסות הראשונה שלה, באהבה הראשנה שלה. אני לא טוענת שאישה עם ידע ומודעות לא יכולה להמנע מהתעללות, אני טוענת שאף אישה לא נולדת ככה, זה משהו שלומדים. |
|
|