רויטל
|
לפני 20 שנים •
27 באוג׳ 2003
האמת שאין לי כותרת
בחוץ שורר שקט מרדים
בפנים פורצת סערה סערה של רגשות משתנים, מעורבים התהייה, הציפייה... הציפייה למה שיתרחש בעתיד הקרב ובא. מה יהיה עליי? האם הוא יהיה לצידי? האם אני אמשיך, או שמא אפסיק ? אני מפחדת, והפחד הזה... הורג אותי! הפחד מהציפיה!!! אבל הפחד הכי גדול הוא האכזבה!... אם תצליח להתניע אותי, לא תוכל לעצור אותי !! |
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
27 באוג׳ 2003
כשעולים על דרך חדשה
לא תמיד יודעים לאן היא תוביל ולפעמים אין שום ברירה ומוכרחים ללכת על השביל ולכן גם אם לא יודעים מתי נגיע ולאן הדרך מושכת יש לזכור תמיד מה גרם לנו לצאת ולמה בכלל התחלנו ללכת!! |
|
|
DomDomina(שולט)
|
לפני 20 שנים •
27 באוג׳ 2003
מי צריך כותרת עם הדברים שאת כותבת
נהנתי לקרוא ואם מדברים על הפחד הכי גדול מפחד להיות זקוק לחסדי אחרים,חולה על האכזבות מתגברים יקירתי 
|
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
27 באוג׳ 2003
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
27 באוג׳ 2003
וואו...רוי.
קשה לענות לך,אבל לחלק מהשאלות נראה לי שיש תשובה. ראשית,לעמוד לצידך? נו....את עוד שואלת? ולא רק הוא ,אבל הוא בעיקר יהיה שם בשבילך. נראה לי,שאכזבה לא תהייה . יהיה,חיבור עצום....שלך עם עצמך וכמובן איתו. נראה לי....שתופתעי דוקא מעצמך....לחיוב. אוהבת }{ |
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
שוקו אני מקווה...באמת שכן
ואני מקווה הכי לא לאכזב את עצמי ו... }{ |
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
30 באוג׳ 2003
אינני יודעת אם לכתוב,
על אותו רגע...רגע רטוב. כאשר חילצתי את נעליי, והורדתי בעדינות את מכנסיי, וגם...אם תחתוניי... הרגשתי שקופה מולך, הבנתי,כולי שלך! ואתה ברוך וגם בכאב ,גחנת עליי: זאת הפעם הרשונה בחיי... התחושה היתה מעורבת... הייתי גלויה לפניך,כולי במערומיי, המבט שהיה בך,בנגיעה שלך,הנשיקה שלך, בכאב!! העבירו בי,בתוכי,בדמי,בפנים פנימה, רטט שאי-אפשר להגדירו, זה היה ריחוף,כמו בחלום! זאת היתה ליבה רותחת האדום, זה היה סימן שאני באמת שלך, הישות שלי התמזגה עם ישותך! אולי אינך יפה כל-כך, אולי מבט אחר, בוחן, אדיש, פיכח, בקסם תארך יפענח. אולי אמצא בך קפדן כילי, בזבוז של יד הטבע, שבגרותך עטרה בתם של ילד, אך בלי די יפות בעיני. בשבילי אתה כאבן-חן שחורה מוארת בשמש הטובל בה את קרניו, כי מכל דמויות-היקר בך בחרתי מכולם, ומכל תפארת הקסום אותי היופי הענו תודה איש,יקר שלי,שהתקרבת אליי, החדרת קרן אור חדשה בחיי, זוהי קרן שאותה,תמיד באפלה תראה, ותמצא את הדרך,אל אשר תרצה. שלך רויטל |
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
30 באוג׳ 2003
וואו רוי,
נעתקו המילים מפי. }{ |
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
30 באוג׳ 2003
וואו רוי,
נעתקו המילים,מפי. |
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
30 באוג׳ 2003
שוקולית כתב/ה: וואו רוי,
נעתקו המילים,מפי. טוב שרק המילים ולא משהו אחר... 
|
|
|