Nick(שולט)
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
המלכה...
בעצת חברים אני מצטרף בזה למועדון הסיפור הקצר. כמו בכל הסיפורים כל קשר בין הדמויות, המקומות והארועים המתוארים להלן ובין המציאות מקרי בהחלט (לדאבוני הרב). המוצא קשר כזה עושה זאת על אחריותו האישית בלבד J!
הייתה זו הפעם הראשונה בה ביקרתי במועדון, מלא ציפייה והתרגשות, וכן... גם חששות. אווירה נעימה, אפלולית, נרות, אנשים נאים, חביבים ומסבירי פנים, נשים סקסיות עד כאב... כולם נהגו כמכרים וותיקים זה בזה וחלקם הראו מידה של עניין גם בי – החדש. על הבמה עמדה יפהפיה צעירה, עירומה, ויפהפיה אחרת רכנה לפניה ואיפרה את גופה באיטיות חושנית... משנשלם תהליך האיפור ירדה הצעירה מהבמה, התלבשה ו... נעלמה. המוסיקה נעשתה קצבית ורועשת יותר, אנשים החלו לרקוד, להזיע, להתחמם. גבר אחד עלה לבמה באחוריים חשופים ושתי יפהפיות הצליפו בו, כבלו אותו והפליאו בו את כישורי הבדס"מ שלהן. יחד אתו ואחריו עלו לבמה גברים נוספים, ו'טופלו' בצורה דומה על ידי נשים. בשיאו של הארוע עלו לבמה אדון ועבד... עבורי, חובב השפחות, היו המראות קשים לעיכול. עיני נעו בין המתרחש על הבמה ובין מבחר היפהפיות שמסביב, ונחו לבסוף על עיניה השחורות, המרושעות והחצופות של אשה בשלה וסקסית במיטב שנותיה, שישבה לשמאלי בנחת, צפתה במתרחש על הבמה בעונג לא מוסתר, ונהגה אדנות מופגנת בכל הגברים והגברברים שנקלעו לשדה ראייתה. משהו בעיניה הכריח אותי להביט בה בריכוז. התקשיתי להסיר את עיני ממנה לו גם רציתי. ניכר היה בה שמבטי טורד את מנוחתה. היא ניסתה להמשיך בענייניה אבל חזרה שוב ושוב אל עיני היוקדות. היא לחשה משהו באזנו ששל אחד מידידיה, הוא ענה משהו, ואז שמעתיה אומרת "זה ניק, האפס הזה". עתה הבטתי בה ביתר התרסה. לבסוף היא קמה, קרבה אלי, ובקול כעוס ומתנשא אמרה "תפסיק ל'סתכל עלי ככה צעיר חצוף ומגעיל". ליבי פעם בכוח, התרגשתי ו... כן, פחדתי. בקול השקט והיציב ביותר שיכולתי לגייס עניתי "כך פונים לעבד, ואני – אדון, אדון ניק, נעים מאוד". נראה שרעד קל בקולי הסגיר את התרגשותי, כיוון שהמלכה פרצה בצחוק רועם ולעגני וקראה "אתה? אפס עלוב ומכוער! עבד מלוכלך עם תחת שמן וזין קטן! חושב את עצמך לאדון?" ההופעות על הבמה הסתיימו והקהל הפנה את תשומת לבו להתרחשות הבלתי צפוייה. התאמצתי להתגבר על התרגשותי ועניתי "לרצונך או שלא לרצונך – אני אדון!". בידה היה שוט ארוך. "אפס! עבד! זבל! קראה והצליפה בי 3 פעמים. השוט פגע בלחיי ובחזי, זה כאב... וההתרגשות שפיעמה בי הפכה לכעס. "לא היית צריכה לעשות את זה" אמרתי בקול המאופק ביותר שיכולתי לגייס. " למה מה תעשה לי עבד דפוק, אפס, טינופת?" ענתה בקול צרחני וצורם. "אני יכול למשל להיות מאניאק ולתבוע אותך על תקיפה" עניתי בשקט החלטי... בקהל, שעד כה היה שקט כמו קרח, עבר רחש בהול. המלכה המשיכה להביט בי בעיניה המרושעות והקשוחות, אך יכולתי לזהות בהן רטט קל שהסגיר ערעור בבטחונה העצמי. היא העבירה מבטה אל ידידיה בקהל ומשחזרה להביט בי ראיתי שהחשש שנולד בהן גבר. "וגרוע מזה" הוספתי "את הצלפת ופגעת באדון! אפילו בשפחה לא מצליפים בלי הסכמה מפורשת". מילמול של הסכמה עבר בקהל. היא העבירה מבט אליהם, וכשחזרה והביטה בי היו עיניה מבוהלות יותר. "עלייך להיענש" קבעתי בשקט. בקהל נשמעו קריאות הסכמה, מחיאות כפיים ואפילו שריקות עידוד. המלכה הביטה בי בפאניקה, הרשעות והחוצפה בעיניה נמוגו והתחלפו בתחינה שקטה. אגלי זעה ביצבצו על פניה המאופרות. חזה עלה וירד בפראות בנשימות טרופות. כעת, מעודד מהשתלשלות הדברים ריכזתי בה מבט החלטי, מחוייך וקר ככפור. היא השפילה את עיניה, הרכינה ראש, שמטה את כתפיה. אחזתי ברוך בשערה השחור, הגולש, והובלתיה בעדינות אל מול הבמה. כופפתי אותה כך שידיה נשענו על הבמה, גופה רכן לפנים, רגליה נותרו ישרות וישבנה העגול והמלא היה גבוה מראשה והתנשא אל מול הקהל שהתאסף סביבנו. היא נענתה לתנועותי העדינות בכניעה שקטה ללא שמץ התנגדות. "הפשילי את המכנסיים!" הוריתי בשקט. היא נותרה בתנוחה בה הצבתי אותה ללא תגובה. "מעדיפה שאני אעשה זאת?!" איימתי. היא שלחה את ידיה להתיר את מכנסיה, ידיה רעדו וביצוע הפקודה עלה בדי-עמל, אך לבסוף נשרו המכנסיים לרצפה ונגלה ישבן לבן ומפואר שחוטיני שחור חוצה אותו במרכזו. יכולתי לראות שהבד שכיסה את הגבעונת שבין ירכיה ספוג רטיבות. ביקשתי מגלב 6 זנבות והוא הונח בידי מייד. אחזתי בו, אמדתי את משקלו, והחילותי לנענו ולנפנף בו באוויר. תנועותי נעשו נמרצות יותר ויותר, המגלב רחש ושרק, פגע מדי פעם בבמה סביב הקורבן המזומן לי, אך הקפדתי עדיין לא לצלוף בבשר הלבן, הרוטט והשוקק מולי. למשמע רעשי המגלב רטט ורעד כל גופה, אגלי זעה גדולים התגלגלו על כל חלקה טובה בעורה, ונספגו בבגדיה. גופה נדף ריח של ציפייה שקשה לי לתארו... ...המשך יפורסם עפ"י דרישת הקהל. ברכות לבביות לכולכם J. 
|
|
|
| ניקול(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
אחלה פנטזיה
יפה
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
פנטזיה מעניינת.
|
|
|
mr. hyde(שולט)
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
נהניתי לקרוא
ועזוב דרישות הקהל תפתיע אותנו |
|
|
יעל34(נשלטת){ג}
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
הקהל דורש...
פרסם המשך בבקשה כולי סקרנות 
|
|
|
אפורי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
אנשים פה די אדישים... בעיניי זה מעולה!!!
האלמוני |
|
|
pam
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
גם בעיני, ניק. גדול!! אחלה סיפור.
נקי מהתייפייפויות מיותרות, ופוגע ישר במטרה. עוד!! |
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
פשששששש
וואלה אתה מזכיר לי אותי קצת.. אחלה סיפור.. תמשיך עוד ורצוי מהר!!!! |
|
|
|
מלכה מלקה(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
29 באוג׳ 2003
כמה מתוחכם !
לכתוב ולדרוש תחינה לעוד ...
היה לי ממש מרתק ! ואפילו בסוף צחקתי בקול רם למשחקים הפסיכולוגיים שהעברת את עצמך , הדומית-סאבית ואת הקוראים .. בכל אופן אחלה של סיפור |
|
|
|
Nick(שולט)
|
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2003
Just wait
n' see
|
|
|