רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2003
אהבתי את השליטה המנטלית המתגלת במלוא הדרה בסיפורך.......
וההמשך????? רחפנית. |
|
|
SadTruth
|
לפני 20 שנים •
6 בספט׳ 2003
אני רוצה עוד!
|
|
|
| vicious(שולט) |
לפני 20 שנים •
6 בספט׳ 2003
מצויין
ממש מצויין הצלחת לתפוס אותי כאן
|
|
|
Nick(שולט)
|
לפני 20 שנים •
8 בספט׳ 2003
There's more
At the door
|
|
|
|
Nick(שולט)
|
לפני 20 שנים •
8 בספט׳ 2003
המלכה... –המשך-
...בעודי מצליף על ימין ועל שמאל, סביב סביב בלבד, לא נוגע כמלוא
הנימה בבשר הלבן והרוטט, צדה עיני בפינת המועדון מעין אגרטל גבוה ובו סידור נאה של פרחים מיובשים ובאמצע נוצת טווס גבוהה וצבעונית. לבי החסיר פעימה.. זה ה-כלי שלי, זו ה-מיומנות השטנית והנבזית ביותר שלי, זו תהיה הנקמה המתוקה ביותר שלי ב... ניגשתי לפינה ושלפתי את נוצת הטווס, לשמחתי היא היתה יציבה, לא מרוטה ולא פרופה, וכשליטפתי בה את אמת ידי היה לה בדיוק המגע בו רציתי – מרפרף, מדגדג, מטרף. חזרתי וניצבתי אל מול אחוריה של המלכה הנענשת, שלא יכלה לתאר לעצמה מה היא עומדת לספוג. העברתי לאט.. לאט.. בעדינות וברפרוף ככל שיציבות ידי איפשרה לי את הנוצה מתחתית הגב למטה לאורך חריץ התחת שלה. עברו לפחות שתי דקות עד שהנוצה הגיע לאמצע הדרך, הרטט בעגבות הקורבן שלי הלך וגבר בטור הנדסי, מפיה נשמעה געייה כשל עגל המובל לשחיטה. הנוצה לא עברה שני שלישים מהדרך, והמלכה לשעבר הזדקפה ונרתעה ממנה בבת-אחת. "תפסיק! בבקשה תפסיק! רק לא זה! אני מתחננת! לא יכולה לסבול את זה!" אמרה את המילים הנדושות כל-כך בקול בוכים. "עוד לא התחלנו, וכבר נפסיק ?!" עניתי (נדוש לא פחות ממנה). "זקוקה לעזרה?" שאלתי בנועם. "כן! תעזור לי, תפסיק את הדגדוג הזה!". "חזרי לתנוחה שלך!" הוריתי והיא צייתה מייד. בחרתי ארבעה גברתנים והוריתי להם לאחוז בארבע גפיה, והנוצה חזרה על מסעה מתחילתו ועד סופו בחלק האחורי של הכוס שלה. היא השתוללה וגעתה ביתר פראות, אך לא יכלה להתחמק מכלי העינוי האולטימטיבי. כעבור שניות ארוכות חזרה אליה נשימתה והיא פרצה בבכי קורע לב ובסדרת תחינות ובקשות חנינה. הבקשה הועברה לחבר המושבעים שגזר מיד את דינו פה אחד – להמשיך! המלכה בעונש נאלצה להיפרד מבגדיה, חזייתה ותחתוניה (סלחו לי קוראים יקרים על שלא אוכל לתאר את הריח שנדף ממנה כשהוסר פריט לבוש זה  ארבעת
הגברתנים חזרו לאחוז בה והנוצה שבה לטייל לאטה בשבילי גופה, בקפלים בין העגבות לירכיים לאורך המתניים צידי הבטן הצלעות. הטיול בבתי השחי היה חוויה מרעישה, והפטמות הזדקרו כל-כך שהמסע עליהן התארך פי שתיים. בשונה מכל עינוי של כאב, אין התרגלות לדגדוג, להיפך! ככל שהוא מתמשך קשה יותר לשאתו. המלכה האומללה צרחה והשתוללה ולעיתים קרובות איבדה את נשימתה והשמיעה קולות השתנקות. בהפסקות ובחניות בין מסע למסע תחינותיה ובכייה נעשו קורעי לב כל כך – עד שאפילו אצלי פגה שאיפת הנקמה ונכמרו רחמי עליה. בכל זאת לא ויתרתי על טיול נוסף לאורך חריץ התחת ועל נחיתה רכה אך מורגשת בהחלט על הכוס המלכותי, שכעת התכווץ בפראות, התיז על סביבותיו כמויות לא ייאמנו של נוזל קטיפתי לבנבן שהפך את הנוצה לבלתי שמישה בעליל. המלכה לא ידעה שכלי נשקי האכזרי הוכה ארצה. שאלתי אם רוצה שאמשיך, ובתגובה היא השתחררה מהאוחזים בה והתנפלה על נעלי בנשיקות בתחינות ובדברי כיבושין שאפסיק. שאלתי מה תסכים לעשות בתמורה. היא נשאה אלי מלמטה עיניים אדומות מבכי ושחורות מאיפור שנזל והתחננה שאשית עליה כל עונש אחר... ... ההמשך, קוראים יקרים הוא צפוי למדי, וכל חובב (או מקצוען) בדס"מ יכול לנחש אותו על נקלה. אלו המתקשים להפעיל את דמיונם מוזמנים לבקש (או להתחנן על פי בחירתכם) שאפרסם את סוף המעשה. שלכם לנצח, ניק
|
|
|
יעל34(נשלטת){ג}
|
לפני 20 שנים •
9 בספט׳ 2003
עוד ועוד ועוד
אתה כל פעם משאיר אותי במתח.. זה לא פייר!
תמשיך עד הסוף בבקשה, אני רוצה לדעת הכל 
עד הסוף המר... 
|
|
|
|
Nick(שולט)
|
לפני 20 שנים •
10 בספט׳ 2003
Re: עוד ועוד ועוד יעל34 כתב/ה: אתה כל פעם משאיר אותי במתח.. זה לא פייר!
תמשיך עד הסוף בבקשה, אני רוצה לדעת הכל
עד הסוף המר... ?OK yael, but tell me whats the G at the end of ur nick-name
|
|
|
|
יעל34(נשלטת){ג}
|
לפני 20 שנים •
12 בספט׳ 2003
Re: עוד ועוד ועוד
?OK yael, but tell me whats the G at the end of ur nick-name
[/quote]
מה לא ברור פה??? ה- ג' בסוף השם שלי, זה הקולר שלי ושמו של אדוני חרוט עליו
|
|
|
|
יעל34(נשלטת){ג}
|
לפני 20 שנים •
12 בספט׳ 2003
ועכשיו אתה תמשיך את הסיפור הזה?
|
|
|
|
Nick(שולט)
|
לפני 20 שנים •
15 בספט׳ 2003
ועכשיו אמשיך יעל34 כתב/ה: ועכשיו אתה תמשיך את הסיפור הזה?
המשך הסיפור מוקדש ליעל, כנראה האחרונה שמתעניינת 
...בעוד המלכה לרגלי, מתחננת לקבל עונש חלופי לנוצה האכזרית, התעורר בי השטן הקטן והנקמני, וגרם לי להחליט להשפיל אותה השפלה הגונה. בחרתי 6 גברים מהקהל, הקפדתי לבחור עבדים בלבד, העמדתי אותם מולה ואמרתי "ועכשיו נזיין אותך בתורות" זיק של מרדנות ומיאון ניצת בעיניה. לא רציתי לתת להזדמנות לחמוק דווקא עכשיו ואמרתי מייד בקול קר "או שנחזור לנוצה" ראשה נשמט והיא מלמלה משהו לעצמה. "מה?" שאלתי "מה את מעדיפה? זיון קבוצתי או נוצה?" היא מילמלה שוב. "עני בקול רם, לא שומעים". "זיון" אמרה בקול כעוס וגבוה מהצפוי והרימה לרגע פנים סמוקים מזעם אין אונים, ושוב השפילה מבט. העמדתי שני עבדים משני צידיה והוריתי לה לשפשף להם. קשה יותר היה להנחות שני עבדים נוספים לזיין אותה במקביל בכוס ובתחת. היה צפוף שם באופן טבעי, וזה גם היה קשה להם רגשית, אבל עידוד מהקהל, ומבט חד ממני שכנעו אותם. אני נעמדתי על גשר הפיקוד מול פניה, ובעודה נאנקת ונוהמת ומשפשפת אמרתי "וכשנגיע לפה שלך, תשימי לב לא לאבד אף טיפה, אני שונא לראות את הלכלוך הזה מרוח בחוץ!" לרגע שוב ניצת המרי על פניה אך במשנהו היא נכנעה והתמכרה לזרגים שחדרו אותה ולא הביעה כל התנגדות. אחזתי בשערה והיא החלה ללקק בצייתנות את הזין שלי שהיה עתה עבה וארוך מכרגיל וכמעט כאב לי. היא הייתה מקצוענית, וכעבור ליקוק ארוך ומשגע הקיפה בשפתיה תחילה את ראש הזין ולאט לאט קלטה את כולו בתוכה (בסוף השמיעה קולות השתנקות קלים, אבל לא נוראים). לא הרפיתי משערה והמשכתי לזיין את הפה החם והמהביל, כשאני מקפיד להאריך את הזיון ככל שיכולתי. רגע לפני שלא יכולתי לשלוט בו יותר, הוצאתי אותו והוריתי לה לפתוח פה גדול, היא צייתה וליטרים (בסיפור מותר לפנטז, לא?) של נוזל זרע נזחו על לשונה ומילאו את פיה וגרונה. עיני מיסמרו את עיניה ברגע הזה, והתענגתי על המבט הנרתע והמתמרמר לא פחות מאשר על התחושות ששלח למוחי פלג גופי התחתון. היא עשתה את העבודה על-פי ההנחיות, לא הניחה לאף טיפה לצאת, ובלעה את הכל. הבעת הגועל הקטנה על פניה, והקושי לבלוע שניכר גם הוא, סחטו ממני עוד ליטר או שניים של זרע, והיא נאלצה למצוץ ולבלוע גם אותם, כשהיא משמיעה מין קולות שיהוק, וגלי רטט עוברים במעלה חזה וגרונה. היא עמדה בגבורה במשימה ושמרה את המטען בקירבה, למרות שבוודאי הייתה שמחה להיפטר ממנו.... ואז... אז היא נאלצה לקלוט בזה אחר זה עוד שישה מטענים כאלו, אבל קטנים יותר.. של עבדים. וכשהכל נגמר וכולם התנגבו, היא באה להגיד לי כמה היא כועסת ומה היא רוצה לעשות לי, וביקשה שניפגש שוב... וכך אפשר להמשיך בלי סוף. אבל יותר טוב לעשות את זה בחיים, לא ? מה דעתך יעל?
ודבר אחד אני מבטיח לכל מי שמעוניין לשמוע. אני לא אהיה עבד! אפילו לא בסיפור! שלך, ניק |
|
|