סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נקמה היא כלבה, חלק 1, מאת הזר (תרגום שמי מאנגלית ע"פ או

outsider1
לפני 18 שנים • 13 באוק׳ 2006

נקמה היא כלבה, חלק 1, מאת הזר (תרגום שמי מאנגלית ע"פ או

outsider1 • 13 באוק׳ 2006
הערות:



כל האירועים והדמויות דמיוניים. סיפור זה הוא הראשון שלי בעברית, אז בבקשה, כתבו הערות.

הסיפור מבוסס על שני סיפורים שכתבתי בעבר ופורסמו במספר אתרים.



Story codes: F\m, F\f, F\f+, F+\f+, modification, teen, toys, spanking, D/s, Water Sport, BDSM, different fetishes (feet, hair, latex and lingerie), slavery, real, reluctant (ראה: לורה/חפץ), humiliation, blackmail, nc (ראה: סוזן/זונה), heavy (ראה: סוזן/זונה) and light (ראה: לורה/חפץ).



הלימוזינה נסעה ברחובות העיר לעבר אחוזתה של משפחת סמית. בתוכה היו שלושה נשים: שרית כהן-סמית, השפחה שלה, חפץ (שהייתה על הרצפה), מנהיגת המעודדות לשעבר, ואישה מבוגרת אשר הייתה בהכרה, אם כי מסוממת ועירומה. רק לפני שעה, היא איימה על שרית ואמה החורגת שאם הם לא ישלמו לה 10,000,000 דולרים אז היא תקרא למשטרה ותחשוף את שרית. היות והאחרונה לא הסכימה לוותר על השפחה שלה, אז היא הכריחה את חפץ להשתמש בסם בקפה של אמה. לאחר שזו נרדמה, שרית קראה לנהג/עבד שלה, יצור, החבר לשעבר של חפץ ומנהיג קבוצת הפוטבול המקומית, והכריחה אותו לנהוג לביתה ערום פרט לקולר שלו, היות והוא בא לסגוד לגבירה שלו. בתור מי שעשו את הנסיעה הזו כל-כך הרבה פעמים: יצור וחפץ ידעו שהם מוקלטים כל הזמן, ושעל כל טעות, הם יענשו.



"בבקשה גבירתי, תני לי ללכת. יש לך את מה שרצית..." יצור התחנן לאחר ששרית הודיעה לו שהוא עובר דירה לאחוזה.



"לא נראה לי יצור. אתה כבר בן 18, והגיע הזמן שתעזוב את הבית שלך. אני יראה לך מזה לקרוא לאמא שלי זונה... שנגיע הביתה, אתה הולך לעשות את מה שאמרתי לך. ברור?" שרית שאלה בעת שחפץ ליקקה לה את הנעליים.



"כן גבירתי... תודה גבירתי..." יצור ענה מושפל לפני שהוא סגר את החלון. ברגע שהחלון היה למעלה, שרית הפנתה את המבט של האישה המבוגרת אליה, לפני שהיא משכה את חפץ אליה... ונישקה אותה נשיקה צרפתית עם הלשון. בעת ששרית נשקה את שפחתה, היא יכלה להרגיש את העגילים והעמוד שהיא הכריחה את שפחתה להשיג.



"אני לא מאמינה שגרמת לי לעשות את זה גברת שרית." השפחה הבלונדינית אמרה לאחר שהגבירה שלה והיא התנשקו אל מול האישה המבוגרת והמסוממת, שכמו השפחה הייתה עם קולר. אולם בניגוד לשפחה שהייתה לבושה במגפיים, חצאית וחזייה מעור (שהייתה כל כך צמודה שאפשר היה לראות את העגילים שהיו על הפטמות שלה), האישה המבוגרת הייתה ערומה ויחפה, כמו יצור.



"למה? זה מפריע לך חפץ?" הגבירה ענתה בעת שהיא כפתה באזיקים את הידיים של האישה המבוגרת מאחורי הגב שלה.



"גבירתי... זאתי אמא שלי... אנחנו באמת צריכות לעשות את זה?"חפץ ענתה בפאניקה בעת שהיא הסתכלה על אמא שלה.



"כן חפץ. נתתי לה חמישה הזדמנויות עד היום לעזוב אותנו, אבל היא סירבה. ברגע שהיא רצתה לסחוט אותי ואת המשפחה המאמצת שלי, אז יש לה בעיה. בכלל, אני עושה את זה בשבילנו. עכשיו, תמשכי את החוטיני שלה למעלה!" שרית הורתה לחפץ לפני שהיא סטרה לחפץ על הלחי כדי שהיא תירגע. "תחזרי לעבודה, ותמשכי את הזנבות עד למותניים." שרית הודיעה לחפץ, שהשתה כרצונה.



"גבירתי?" חפץ קראה לאחר שהיא סיימה, וראתה שאמה מתחילה להתעורר.



"כן חפץ?" שרית שאלה בעת שהיא חיברה רצועה לקולר.



"אמא חוזרת לעצמה." חפץ ענתה מפוחדת.



"תפתחי לה את הפה חפץ!" שרית הורתה בעת שחיוך סדיסטי הופיע על פרצופה.



"כן גבירתי." חפץ ענתה חסרת אונים לפני שהיא פתחה את הפה של אמה. כאשר הפה של אמה היה פתוח, חפץ הסתכלה בעת ששרית הכניסה מחסום כדור לתוך הפה של אמה.



"ילדה טובה." שרית הכריזה בעת שהיא קשרה את החבלים על עורפה של שפחתה החדשה. פתאום, בדיוק ששרית סיימה, השפחה החדשה שלה התעוררה וניסתה להשתחרר, אולם שרית לא נרתעה והשכיבה את האישה על ברכיה. "את היית ילדה רעה מאוד סוזן, ולכן אני הולכת להתייחס אלייך בהתאם. אני הולכת להכות אותך כמו שמכים ילדות רעות. חפץ: תרימי את השפופרת, ותודיעי ליצור שיסע לאט יותר! כאשר תסיימי, תספרי בשקט כמה מכות סוזן קיבלה." שרית הורתה לפני שהיא התחילה להכות הישבן של סוזן בכוח מתחזק עם כל מכה שהיא קיבלה.



"גבירתי... בבקשה תרחמי אליה. היא כבר חטפה חמישים מכות על כל "לחמנייה..." אני מתחננת לפנייך: בבקשה תני לה הזדמנות נוספת... בבקשה גבירתי: אני בטוחה שהיא לא תנסה לפגוע בך יותר... בבקשה גבירתי... אם תפסיקי, אז אני מבטיחה לעשות את מה שאת אומרת ללא ויכוחים." חפץ התחננה לאחר שהיא לא יכלה יותר לסבול יותר את הצעקות של אמה. מניסיונה האישי, חפץ ידעה שיש לה גבירה סדיסטית, ולכן היא הסכימה לקבל את רצונה... העיקר שאמה לא תסבול.



"לאלתר?" שרית שאלה בשמחה לאחר שהיא הפסיקה להכות את הישבן של סוזן. סוף-סוף יהיה לה שקט ומלכת הכיתה לשעבר תעשה מה שאומרים לה.



"כן גבירתי." חפץ השיבה לבסוף.



"ואיך קוראים לך? לורה?" שרית שאלה עם חיוך לאחר שהיא החלה ללטף את השיער של סוזן.



"לא גבירתי. קוראים לי חפץ." חפץ אמרה לפני שהחזה של סוזן החל לקפוץ עקב בורות בכביש, ונתן מכות קלות לירך של שרית.



"ומה את חפץ?" שרית שאלה עם חיוך.



"השפחה והרכוש שלך גבירתי... רק בבקשה אל תפגעי בה יותר." חפץ התחננה לפני הגבירה שלה. היא ניסתה להזהיר את אמה שתעזוב אותן, אבל זאתי התעלמה, ועכשיו חפץ ידעה שהיא תצטרך להיות מושלמת כדי ששרית לא תפגע בא.



"שנגיע הביתה חפץ, יש לי מיטה שתחכה לך, ושני כלובים. מה גם שסימון תיסמך לקבל את אמא שלך. אולי זה יעלה לה את בטחונה העצמי... לקבל את מי שפיטרו אותה בגללה. תארי לעצמך כמה סימ' שלי תשמח. עכשיו בואי ושבי לה על הראש!" שרית הורתה לשפחה שלה, שמהרה לעשות את מה שהגבירה שלה אמרה. "יש לי כאן חבל שמחכה רק לך יפיפייה. אני יקשור את הידיים שלך חזק וצמוד כמו שאת אוהבת." שרית הודיעה לחפץ, שישבה לידה על הראש של אמה.



"שתי אצבעות גבירתי?" חפץ שאלה בפחד.



"מה פתאום שצי אצבעות חפץ?" שרית שאלה מופתעת. "ככה אני קשרתי אותך בתקופת האימונים שלך. לא חפץ, אני הולכת לקשור אותך כל כך צמוד וחזק שאפילו הזרת שלי לא תיכנס פנימה. את שפחה מקצועית עכשיו, והגיעה הזמן שאני התייחס אליך בהתאם. זה אומר שאנחנו צריכות להשיג לך נזם, ולהוסיף לך עוד כמה עגילים. אולי וי ופי יסכימו לעזור לי... את זוכרת אותן נכון חפץ?" שרית שאלה עם חיוך. בעת ששרית דיברה, היא ראתה כיצד כל מילה ומילה שלה פוגעות בחפץ, אבל זה לא הזיז לה כי היא ידעה סוד.



"כן גבירתי." חפץ ענתה לאחר שהיא נזכרה בפעם האחרונה שהיא ראתה את שתי הגותיות באונס הקבוצתי ששרית ארגנה עם כל החברות, וסימון היקרה שלה.



"או הגענו, ברגע שיצור יעצור, את תצאי החוצה, ותקשרי את איבר המין של יצור. תשימי את הרצועה במקום, ותרימי את החצאית שתסיימי. אני אטפל באמא שלך." שרית הודיעה לחפץ בעת שהיא הסתכלה על החזה שלה.



"כן גבירתי." חפץ ענתה אומללה לאחר שהיא קפצה עוד פעם.



'אני שונאת את הכביש הזה. עוד כמה פעמים הכלב הזה יבחר את הדרך הזו? מה לעזאזל? הוא מסתכל עלי במראה! לא מספיק ההשפלה והסבל שלי... אני יהרוג אותו.' חפץ חשבה לאחר שהיא קלטה את החלון הפתוח. ברגע שהלימוזינה עצרה, חפץ לקחה את החבל שהיה על הרצפה וקפצה מהרכב לאחר שהיא פתחה את הדלת. לפני שהיא נסגרה, חפץ פתחה את הדלת של הנהג. ברגע שהדלת נפתחה, חפץ השתמשה ברצועה בשביל לחנוק את יצור, ומשכה אותו החוצה. באותו הזמן, שרית לקחה את אקדח ההלם שלה מהתיק והשתמשה בו על סוזן, שצרחה דרך המחסום שלה. אז לאחר ששרית סיימה, היא הושיבה את סוזן לפני שהיא דחפה סיכות לחזה שלה. פעם נוספת סוזן צרחה מכאב, אלא שבמקום להתעלם, שרית שפחה על החזה של סוזן בקבוק של אלכוהול, לפני שהיא חזרה לעבודה המהנה שלה. ברגע ששרית ביימה, היא פתחה את הדלת, ודחפה את סוזן החוצה. ברגע שסוזן נפלה, שרית יצאה החוצה וראתה את סימון רצה לקראתה.



"מה קורה פה שרית?" סימון שאלה מתנשפת ברגע שהיא הגיעה.



"יש לי מתנה בשבילך סימון... עבודה יפה חפץ." שרית אמרה בעת שהיא סימנה לחפץ לבוא אליה.



"תודה גבירתי." חפץ ענתה לאחר שהיא בעטה בביצים של יצור. ברגע שיצור נפל, חפץ באה לגבירה שלה אשר העמידה אותה עם פיסוק מעל לראש של סוזן.



"הנה הפרס שלך חפץ. אני רוצה שתשימי אותו בנרתיק שלך." שרית אמרה בעת שהיא נתנה ויברטור לחפץ.



"תודה גבירתי." חפץ ענתה לפני שהיא עשתה כמצוות גבירתה. ברגע שהוויברטור היה בפנים, שרית לחצה על הכפתור בשלט שלה, והסתכלה עם סימון על חפץ. "גבירתי... אני יכולה להגיע?" חפץ שאלה כעבור מספר דקות.



"תתחנני!" סימון דרשה מחפץ לאחר ששרית עדכנה אותה. בתור כנועה, סימון לא העזה לעשות את זה, אבל עכשיו שהיא ידעה שסוזן ראתה, היא עמדה להתעלל בבתה היחידה.



"כן גברת סימון. אנא גבירותיי תרשו לשפחה הזאת להגיע. אני מבטיחה לכם שאני אהיה ילדה טובה אם רק תרשו לי להגיע..." חפץ התחננה לפני הגבירות שלה. אולם היא נקטעה ע"י שרית שאמרה לה להחזיק מעמד עוד חמש דקות. לאחר חמש דקות שחפץ התחננה שוב, היא נתקלה בסירוב, והוכרחה לשתות בקבוק מים של שני ליטרים, ועוד שניים קטנים. רק לאחר שחפץ התחילה לרעוד, היא קיבלה אישור להגיע... רק אם היא תסכים להשתין על יצור. ברגע שחפץ הסכימה, יצור היה על ארבע, והמתין בעת שחפץ השתינה על ראשו. ברגע שחפץ ביימה, הם הוסלו לחדר של שרית וסימון.



הסוף של חלק 1.



המשך יבוא.