פנטזיה שיש לי

פנטזיה שיש לי

פתוחה • 14 באוק׳ 2006

יש לי את הפנטזיה הזאת כבר הרבה זמן.

אני יושבת בסתם בגדים של בית מג'ויפים בחדר שלי שהוא קצת חשוך ויש לי מנורת שולחן קטנה ואני מנסה לפתור תרגילים במתמטיקה שקשורים בכלכלה. אני לא מצליחה לפתור את התרגילים וזה ממש מרתיח אותי כי זה אחד הדברים היחידים בעולם שאני טובה בהם בתמטיקה וכמו תמיד שאני לחוצה ומרגישה רע עם עצמי ישר אני מתחילה לבכות כמו תינוקת ומתרגזת. פתאום אני רואה את הדלת נפתחת ועומד שם האדון שלי והוא אומר לי אולי תפסיקי לצרוח את מפריעה לי להיות במחשב ואני אומרת סליחה אדון. הוא נכנס ושאל מה קרה ואני אומרת הכלבה שלך רעה אדון היא עצלנית וטיפשה ולא מצליחה לפתור תרגילים. הוא מתחיל להשפיל אותי ולומר שאני כלבה רעה ואפס ומושך לי חזק בשיער ומכריח אותי להיות על ארבע על הרצפה וללקק לו את הרגליים. הוא מוריד חגורה ואומר לי להוריד מכנסיים ותחתונים ולהתכפוף על השולחן ומתחיל להצליף בי חזק שאני ילמד לקח ואני יתחיל להשקיע בלימודים במקום לעשות שטויות כל הזמן כי יש לי רק בראש שטויות ואני לא מתעסקת בדברים שחשובים באמת לעתיד שלי.
הוא מתחיל לקפל את החגורה ומצליף חזק וזה כואב ואני שותקת בהתחלה שלא יכעס אבל אני חלשה ומתחילה לצעוק שכואב ואני בוכה והוא לא מפסיק ואומר שאני לא צריכה להנות מזה כי זה עונש וילדות רעות צריכות להענש כדי שלא יהיו רעות ושהוא מחנך אותי רק ואני צריכה להודות לו שהוא כזה אכפת לו ממני ואז הוא מכריח אותי לומר לו תודה על כל מכה שהוא נותן לי ואני מרגישה שכבר כל התחת שלי אדום ושורף, אני מתכופפת ונושכת לעצמי את היד שאני לא יתייאש וכבר יש לי סימנים חזקים של שיניים ביד. אני מתאפקת הרבה כי אני רוצה להגיע לסף של הכאב שלי ולהגיע רחוק רחוק ולקבל הרבה מכות בשבילו שלא יתאכזב ממני. אני לא אוהבת לאכזב אנשים. בסוף הוא עוזב אותי ואומר שהוא הולך ומקווה שאני עכשיו יהיה בשקט ושאני אצליח לפתור את זה ושאני רק צריכה להתרכז. הוא הולך ואני יושבת על הרצפה ומלטפת לעצמי את התחת ומרגישה טיפות דם קצת ואני טועמת- הדם טעים וחם והרצפה קרה. אני יושבת איזה כמה זמן ככה להרגע ומנקה את הדמעות ואז מתלבשת ומנסה שוב לעבוד על התרגילים האלה ואז אחרי כמה זמן הוא בא ורואה שאני לבושה והוא מתחיל לצעוק שהוא לא הרשה לי להתלבש וכנראה הוא לא בסדר כי הוא לא מצליח לחנך אותי להקשיב לו כי הוא תמיד יודע מה טוב לי ולא אני ואני אומרת לו: לא אדוני, אני רעה אתה בסדר גמור ותודה שאכפת לך ממני אני באמת טיפשה ורעה שאני לא מקשיבה לך ותמיד עושה מה שאני רוצה. ואז הוא מוריד מכנסיים ואומר לי למצוץ לו ותופס לי בשיער חזק ודוחף את הזין שלו לפה שלי ומשתמש בי עד שהוא ממלא אותי בשפיך החם והלבן שלו ובא לי להקיא. וזהוא הוא משאיר אותי מלוכלכת ככה ואוסר עליי לנקות את עצמי ואומר שאני לא קמה מהכיסא אפילו כל הליהל עד שאני לא מסיימת שיעורים ואז שאני יסיים אני יבוא אליו ואראה לו. אני יודעת שהוא לא ממש מבין בזה אבל הוא רוצה לראות שאני באמת עושה ואוי ואובוי אם אני יעבוד עליו, הוא ירצה אחר כך לראות את הציון שאני אקבל בהגשה.
אני לא מסתירה ממנו כלום והאדון שלי יודע עלי הכל אני אפילו לא מעיזה לשקר כי הוא רק יסתכל לי בעיניים וידע הכל.

מה אתם חושבים על סוג כזה של סשן? אני חושבת שאני נורא אוהבת את כל הקטע של החינוך הקשה.

כלבלבון עירוני • 14 באוק׳ 2006

את עכשיו עסוקה בבחירת אדון חדש.
אני חושב שאת צריכה לספר למי שאת בוחרת כאדון את כל הדברים שכתבת בשרשורים האחרונים, כולל על הבקשה שלך לחוויות מתקנות של הילדות שלך, בצורה כנה ופתוחה.
את לא צריכה לצפות שמישהו יביט לך בעיניים וידע הכל.
חשוב מאוד שמי שיכנס איתך לקשר יבין הכל.
את חייבת להבין שההחלטה מה לעשות היא רק שלו.

חשוב מאד (כי זה בא ממני!)

מישלי • 14 באוק׳ 2006

דבר ראשון אני רוצה לעשות לך הכרות מעמיקה יותר עם המצאה גאונית:
סימני פיסוק ! - השתדלי להשתמש בהם יותר ! (לנוחיותנו... שכן חלקנו לא מזוכיסטים).

שנית, על גוף ראשון בזמן עתיד להכתב כך : אלמד... אתייאש... אבוא....
ולא כפי שרשמת (ילמד, יתייאש, יבוא).

דבר שלישי, לפני ששולחים משהו לפירסום, מומלץ לבדוק שאין שגיעוט.

עד כאן הדרכה לשונית!

לגבי התוכן, אם בא לך על סשן כזה, שתפי את אדונך בתקווה שיתחשק לו להגשים לך.
בהצלחה

פעם פרח​(נשלטת) • 14 באוק׳ 2006

עוד משהו שכדאי לך לקרוא:
דום-פנטזיה
http://www.thecage.co.il/magazine,519.html

ולגבי הפנטזיה שלך, אם החינוך הקשה עושה לך את זה (ואני יכולה להבין למה, גם לי זה מאוד קוסם לפעמים) אז לכי על זה.
אבל החלק של "הוא רק יסתכל לי בעיניים וידע הכל" הוא פחות מציאותי...
סביר להניח שבהיכרות ארוכת טווח עם שולט, הוא ילמד להכיר אותך ואת שפת הגוף שלך ולדעת מתי את משקרת.
אבל אף אחד לא יודע לקרוא מחשבות.
תקשורת היא חלק חשוב בכל מערכת יחסים, והיא חשובה מאוד בשליטה, בגלל שנוגעים במקומות רגישים באמצעים שלרוב לא משתמשים בהם.

אבל אם את מצפה שיקראו אותך כמו ספר פתוח, את צפויה לאכזבה.

אחד הדברים שחסרים בפנטזיות שלנו זה החלק שאחרי - איך אנחנו מרגישות אחרי שהסיפור נגמר.
מאוד קל להתעלם מהחלק הזה.
זה אחד ההבדלים בין פנטזיה למציאות.
בפנטזיה אנחנו נשלטות כמו שאנחנו חושבות שאנחנו צריכות להיות, השולטים יודעים בדיוק לעשות והם יודעים הכל.
המציאות לרוב שונה, ולפעמים מאוד מאוד שונה.

במציאות את יכולה להרגיש רע אחרי מימוש של פנטזיה, גם אם הרגשת תוך כדי שזה מה שאת רוצה.
וזה אחד התפקידים של השולט - לוודא שבתום המשחק את מרגישה טוב, ולא ממשיכה את החיים בהרגשה רעה שגומרת אותך.
זה משהו שצריך לעשות לך טוב בסיכומו של עניין.

Re: חשוב מאד (כי זה בא ממני!)

פתוחה • 15 באוק׳ 2006

וואו!
את בטח חושבת שאת ממש חכמה ומדהימה, נכון?
עושה לך טוב, יקירתי, לרדת על אנשים אחרים שאת תופסת כנחותים ממך ואז לרדת עליהם עוד קצת כדי לוודא שכל מי שנמצא ברדיוס קילומטר ממך יידע שגם הוא נורא נחות וגם את מאוד עליונה, חכמה ויודעת תורה??

בטח לא שמעת על המצאה גאונית, אז אני אספר לך עליה:
נימוס, כבוד הדדי וסובלנות לאנשים שאת לא מכירה. ביחוד כלפיהם.

את יודעת? אני אולי לא כותבת מדהים, אולי אין לי כוישרון כתיבה אבל אני מעיזה לראשונה לחשוף פנטזיה שלי בפרהסיה ואת כרגע שפכת עליי קיטון של מים קרים. עכשיו כשאני מפסקת טוב וכותבת גבוהה-גבוהה זה כן עושה לך את זה? אתגומרת מזה? את מרוצה שהצלחת "לאלף" אותי???

אז לידיעתך אני יודעת לפסק (ולפשק) יופי יופי וגם יודעת לשון- אני קצת יות קרובה לתיכון ממך ובכל זאת העדפתי מתווך בחירה לכתוב בצורה כמו שאני חושבת, מהירה, ללא עצירות כמו קליפ תזזיתי ובגלל שאני או הדמות שלי יותר נכון בפנטזיה, מתייחסת לעצמה בתור עילגת, היא גם כותבת ככה.
את יודעת, יש דבר כזה שנקרא "אמצעי אומנותי".
בעצם, את חייבת לדעת, אני בטוחה שלא רק האקדמיה ללשון העברית הסמיכה אותך להיות שגרירה של "רצון טוב" מטעמה, בטח גם איזו קרן לעידוד הקולנוע הישראלי ופאנל מומחים לכתיבה יוצרת המליכו אותך.

אשרייך.

ולפרח, שהעדיפה לראות אותי כאדם, להביט לפנימיות שלי במקום לעזרים חיצוניים כמו מישלב לשוני, תודה רבה על כך שגרמת לי לחשוב (וכמובן זאלפון) על הדיעה שלי כלפי דומים. אין ספק שדברייך והמאמר שהוא כתב גורמים לי לראות בצורה שונה את הדום כפי שחשבתי שהוא צריך להיות. כמובן שעידיין אני מחפשת אחר הפנטזיה הזאת, אבל כרגע יותר קל לי לדעת למה לצפות ומה להבין ולהנמיך ציפיות באופן כללי.

Re: חשוב מאד (כי זה בא ממני!)

פעם פרח​(נשלטת) • 15 באוק׳ 2006

תודה לך, את גורמת לי לחשוב על דברים.
בכל מקרה, זה לא שהפנטזיה לא יכולה להתגשם (טוב, החלק של קריאת מחשבות לא יתגשם ....).
פשוט חייב להיות משהו מעבר לפנטזיה.

ואני לא חושבת על זה בתור הנמכת ציפיות.
אפילו להפך. ציפיות מציאותיות יותר דווקא יכולות לעזור לך להגיע רחוק יותר ממה שחשבת בפנטזיות.
כמו שאומרים - המציאות חזקה מכל דמיון.

מקבי​(מתחלף) • 15 באוק׳ 2006

*sings the 'Lighten the FUCK up' song*

T O M​(שולט) • 15 באוק׳ 2006

אהבתי את הפנטזיה.

Re: חשוב מאד (כי זה בא ממני!)

איימי_​(נשלטת) • 15 באוק׳ 2006

[quote="מישלי"][b]דבר ראשון אני רוצה לעשות לך הכרות מעמיקה יותר עם המצאה גאונית:
סימני פיסוק ! - השתדלי להשתמש בהם יותר ! (לנוחיותנו... שכן חלקנו לא מזוכיסטים).

שנית, על גוף ראשון בזמן עתיד להכתב כך : אלמד... אתייאש... אבוא....
ולא כפי שרשמת (ילמד, יתייאש, יבוא).

דבר שלישי, לפני ששולחים משהו לפירסום, מומלץ לבדוק שאין שגיעוט.

עד כאן הדרכה לשונית!

יש תגובות שלא מ מ ש חייבים לכתוב על גבי הפורום. מה כל כך בעייתי להעביר את המסרים המשפילים בפרטי?

מיתוסית​(שולטת) • 15 באוק׳ 2006

גם לי נראה, שגם אם מישלי חשבה לתת ביקורת - שהיא לגיטימית- לפחות שתכתוב את זה בצורה שמראה כבוד על עצמה.

הפנטזיה נשמעת באמת נחמד, אבל... לא יודעת, עצם זה שקראתי אותך בכל מיני שרשורים והסקתי שאולי עברת התעללות בילדותך, ובכן לי הפנטזיה הזאת דווקא עשתה רע...
פתאום זה נראה לי כמו סוג של שיחזור כמו ששאלת אז באחד השרשורים (סורי שלא עניתי, פשוט אני לא מבינה בזה מספיק בשביל להביע דיעה, אם כי זה נושא מרתק בפני עצמו)