עומדות רגלינו בשערייך

עומדות רגלינו בשערייך

השרלילית​(פמית מתחלפת) • 29 באוק׳ 2006

במקומות אחרים הודעות דומות נתקלו בביקורת קשה אבל בקומונה באתר שכן רוחשות הרוחות הירושלמיות, ימים לפני המצעד.
יש תחושה של פחד היסטרי באוויר, ותחושה של שליחות.
אנשים כותבים צוואה ומתכננים לצעוד כי לכולם/ן ברור כבר:
זה כבר לא רק עקרוני. זה על החיים שלנו.
אנחנו הולכות לצעוד כי אלה החיים שלנו.
אנחנו הולכים לצעוד כי אנחנו חיות בעיר הזאת ולא ייתכן שנעמוד בסכנת מוות בשל היותנו מי ומה שאנחנו. לא, אנחנו לא אותו דבר בדיוק, אבל אנחנו בני אדם. אסור לאף אחד לקפח את זכויותינו, בוודאי לא את חיינו.
דמנו הותר, החל מהמצעד הקודם. היום הוא הפקר מוחלט.
זו העיר שלנו. זו הבירה הדמוקרטית של מדינת ישראל החופשית. לא ייתכן כי כל מצעד או הפגנת מחאה אחרת יעברו כאן בשקט ואילו אנחנו ניחשב לסוטים. לא ייתכן שהממסד הסטרייטי יתן הסכמה שבשתיקה לאלימות כלפינו, לא ייתכן כי אלינו תופנה האצבע המאשימה על מצעד שהינו מחאה פוליטית וחברתית על מצבנו, בייחוד בעיר הזאת. הפחד שאנחנו חיים/ות בו מדי יום הוא היסטרי, אתן/ם לא מבינות/ים.
אני נולדתי פה. אני חי/ה פה. אני לומד/ת פה. אני מופיע/ה פה.
אני רוצה להיות מסוגל/ת לחצות רחוב בדראג מבלי לפחד למות. אני רוצה לחבק את חברה שלי ברחוב מבלי לחשוש.
אני רוצה לחיות בשקט. אל תגידו לי תל אביב, כי זה להכניס אותי לגטו.
אל תגידו לי שאסור לי לחיות כרצוני כשווה/ת זכויות בעיר שלי.
אל תתנו לנו לצעוד לבד.
בואו.

ענתא/ג'יימס בונדג'/המלכה קריאטיביטי

נ.ב.
10/11, יום שישי, 10:30
על נקודת היציאה תצא הודעה בהמשך בשל סיבות אבטחה.

נ.ב.נ
(למישהו יש שוט מרשים להשאיל לי למצעד לצרכי זהות בדס"מית ברורה במצעד - לא אשתמש בו באמת, רק אצעד איתו - נוסף על הדראג?