רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת) |
לפני 21 שנים •
2 בספט׳ 2003
מוקדש לכל הסאביות באשר הן.......
לפני 21 שנים •
2 בספט׳ 2003
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת) • 2 בספט׳ 2003
שלום לכולם.......
המקרים האחרונים שקרו לסאביות ופורסמו, לא נתנו לי מנוח, אומנם אני דומית, אך לפני הכל אני אישה, ומה שכתבתי בהמשך, נכתב תוך נסיון להיכנס לראשן, לנסות ולו בקצת להבין מה הן עברו, ולהעביר לכולם מה יכול לקרות, מה קרה.......... פירסמתי זאת בעוד כמה פורמים של בדסמ - אולי זה יוכל לפחות למנוע בקצת, הישנות מקרים כאלו בעתיד..... תקראו, תפנימו וביחוד, תיזהרו........... רחפנית. ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- הם נפגשו בצ'אט בערב יום ראשון הוא פנה אליה בטון מצווה של אדון, צמרמורת אחזה בגופה האם הוא יהיה זה, לו תתמסר בכל נפשה, הוא כתב לה מילים משכרות שעטפו אותה, העלו בה נשכחות, הם עברו לטלפון כבר למחרת קולו ליטף אותה מבעד למרחק, הסביר בקול מדוד את ציפיותיו סיפר על אכזבותיו, הבהיר כוונותיו, והיא הייתה שבוייה........ הם נפגשו לכוס קפה במקום ציבורי, הומה, ישבו בשולחן הרחק מעין רואה, דיברו, שוחחו, עיניו הפנטו אותה, שידרו חום ,אמון והבטחה ידו החזקה עטפה את שלה, והיא הייתה שבוייה......... בסשן הראשון הוא היה התגלמות החלום העלה, הוריד, עטף הפשיט היא היתה שלו מרצון, נפתחה בפניו בגופה ובנפשה חשופה כמו שלא נחשפה בפני איש לפניו והיא הייתה שפחתו....... הם נפגשו פעם בשבוע, לפעמים בבית במלון, או חורשה בחיק הטבע או בשפת ים חשוכה באי שם... ואז, ערב אחד בו נפגשו לא היו סימנים מוקדמים לא היו אותות אזהרה עת בבת אחת קרע מעליה את נפשה, את הגנותיה ביטל ודרס עשה בגופה כבשלו את נישמתה חמס, לא שעה לתחנוניה לצעקותיה,להתנגדותה למילת הביטחון אשר נזעקה כעזרה, עת שלקח באכזריות את תום אהבתה, התמסרותה... והעולם לא נדם והרוח לא נעצרה, כשאנס את גופה ונפשה, עת הותירה מייבבת לבד בחשכה ויצא לחפש את הקורבן הבא......... *מוקדש לכל הסאביות באשר הן... |
|
רויטל |
לפני 21 שנים •
2 בספט׳ 2003
לפני 21 שנים •
2 בספט׳ 2003
רויטל • 2 בספט׳ 2003
אני חושבת שאת השיר הזה הייתי מקדישה לכל הנשים באשר הן.. מילים קשות ועצוב מאוד |
|
lihi |
לפני 21 שנים •
2 בספט׳ 2003
לפני 21 שנים •
2 בספט׳ 2003
lihi • 2 בספט׳ 2003
אני מסכימה עם רוויטל.עצוב לדעת שזאת היא האמת ושהדברים אכן קורים.
יותר נכון,כואב.מאוד כואב. |
|