דר(שולט) |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
ראיון עם שיפחה (זהירות, חומר קשה לקריאה)
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
דר(שולט) • 18 בנוב׳ 2006
לפני שיצאתי בדקתי את תיקיית המסמכים. CV מפורט יש, שלוש המלצות יפות יש, העתקים של התואר הראשון ושל השני במנהל עסקים יש, פלט של חשבון בנק ועוד כמה תעודות מעניינות. פתחתי את הג'ים בג.הכל היה מסודר כמו שצריך. כל פריט ציוד עבר מיגלור, צחצוח, איבטוח וכמובן ניילון. לכל חפץ גם הוצמד דף מנוילן עם הוראות הפעלה. מבט אחרון במראה. כן, אני נראה בסדר, שיניים מבהיקות (הייתי אתמול אצל השיננית) החולצה המגוהצת על מיתלה, אלבש אותה למטה בחוץ. יצאתי מקפיד לעשות את הצעד הראשון ברגל ימין.
ברמזור הראשון התחלתי לחשוב שאולי הייתי צריך להביא תדפיסי חשבון בנק של השנה האחרונה. אחרי שני רמזורים הצטערתי שלא פירטתי מספיק בקורות החיים ובכניסה לאיילון כבר שעשיתי טעות חמורה שלא ישבתי והכנתי שלושה טקסטים באורך של עמוד וורד כל אחד שכוללים תיאורי סשן. חניתי והחלפתי לחולצה המגוהצת. חבל על הזמן, חשבתי לעצמי. לא הכנתי את עצמי לפגישה כמו שצריך. אין לי שום סיכוי. עליתי מובס אל הקומה השלישית דפקתי חלושות ונכנסתי אל חדר קבלה. הקדמתי אמנם ב רבע שעה אבל לפי כמות הממתינים אצטרך כנראה לחכות זמן רב. רשמתי את השם שלי על הפתק שעל הדלת וספרתי כמה לפני. תשעה. הדלת נפתחה ובחור גבוה ואתלטי יצא ממנה בפנים מושפלות. הוא השתדל שלא להיתקל בעיניים של אף אחד אחר. ראו עליו את העצב. כשעמד ליד דלת היציאה הסתובב וזרק אל חלל החדר: "היא מה זו קשוחה, בהצלחה..." כאילו ניסה לנחם את עצמו. עברה שעה וחצי מותחת עצבים עד שהגיע תורי. נכנסתי ברגליים כושלות, מפוחד כולי. היא ישבה שם במלוא הדרה מאחורי שולחן. אישה יפה, שיער אסוף בקוקו, פנים עדינות, שפתיים עבות. השולחן היה מסודר למופת. לצידה היה מסך מחשב, מולה מקלדת ובקצה השולחן תיבה בה נערמו מסמכים, כנראה של קודמי. עמדתי חושש מולה. "שב!" רעמה עלי. התיישבתי במהירות, מניח את תיק המסמכים על בירכי. הג'ים בג בצד. "שם, גיל, כתובת, מצב משפחתי..." ירתה רשימת פרטים ואני בקצב הקלדה עניתי על כל שאלותיה. "הבאת את המסמכים הדרושים?" שאלה ואני רועד כולי פשפשתי בתיק המסמכים והתחלתי להוציא לה לפי הסדר קורות חיים, המלצות, חשבון בנק, העתקים חתומים על ידי נוטוריון של תעודות גמר. מהאוניברסיטה. על כל מסמך היא רשמה מספר ותייקה את קיומו במחשב. היא נשאה את עיניה היפות אלי. "תספר לי קצת על עצמך בראשי פרקים אבל תקצר, יש תור ארוך בחוץ" ביקשה. מיהרתי לספר לה על עצמי, מה עשיתי, מה השאיפות שלי, מה החלומות שלי. מידי פעם תיקתקה כמה מילים על המחשב. אחר כך ביקשה שאספר לה על סשן שעשיתי. "נכנסנו לחדר, ביקשתי שתתפשט שתיעמד על ארבע. ליטפתי לה את הראש, נתתי לה נשיקה ואז פתחתי את התיק והוצאתי ממנו..." "מה לא נתת לה מילת ביטחון" קטעה אותי כמעט בצעקה ומיד תקתקה במהירות משפטים שלמים כשהיא מדגישה שלושה סימני קריאה. "הייתה לנו מילת ביטחון קבועה" ניסיתי לתקן את הרושם אבל נראה שאיבדתי אותה ומרגע זה איבדתי גם את הביטחון העצמי. המשכתי לגמגם קצת מולה עד שנמאס לה. "הבאת תמונות?" שאלה. "בוודאי" אמרתי לה ושלפתי לה תמונות שלי, של אישתי, של הילדים וגם כמה תמונות ערום שהורדתי מהרשת שגירו אותי. היא הביטה בהן ואז אמרה שנעבור לשאלות אמריקאיות. "שאלה ראשונה: על אישתך א. היא לא בקטע ולכן הרשתה לך לעשות את זה בחוץ ב. היא דומיננטית ויש לה עבדים משלה ואתה מחפש ג. אתה סתם זבל מגעיל שבוגד באישתו" התחלתי להסביר לה משהו אבל היא אמרה "גימל" בבוז והמשיכה הלאה. "אני רואה שאתה מנהל בכיר בחברת אאאאא . כמה זמן יהיה לך להשקיע א. כל יום טלפון של חצי שעה ופגישה פעם בשבוע של שלוש שעות ב. כל יום טלפון של חמש דקות ופגישה פעם בשבועיים של שלוש שעות ג. טלפון אחד ל... ופגישה פעם ב..." "גם כאן ניסיתי להגיד לה שזה כמובן לא תלוי רק בי ויש גם אילוצים אבל היא נשפה ג. והעוותה את פניה. שלב השאלות הסגורות נמשך עוד רבע שעה ולבסוף לחצה שלוש פעמים על האנטר במקלדת. "אני סיימתי". אמרה והרימה את פניה אלי. "כמו שאתה יודע, Don't call us We call you" יצאתי החוצה עייף ומותש כמו אחרי מסע כומתה. ידעתי ששוב נכשלתי בראיון הזה. אבל לא נורא, מראיון לראיון אני משתפר. בפעם הבאה כבר יהיו לי תשובות יותר טובות ---------------------------------------------------------------- הקצנתי, אני יודע. אבל בסך הכל רציתי להכיר מישהי נחמדה, נשואה, בת גילי פלוס מינוס, להתיידד, לשוחח, לבחון אפשרות של קשר שיכלול קשר של שליטה. לא ציפיתי לראיונות כל כך לא נעימים, לתגובות כל כך ציניות במקרה הטוב ולהתעלמות מוחלטת במקרה הרע. |
|
Toxic Princess |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
Toxic Princess • 18 בנוב׳ 2006
הסיפור דווקא ממש נחמד, מעניין... קצת מצחיק אם חושבים על זה.
אבל כן, זו האמת, אמנם בהקצנה.. בעייתי משהו. אנחנו ה"שפחות" מאוד בררניות . אבל זה לא רע! זה רק נותן לכם סיבה להשתדל יותר |
|
Toxic Princess |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
Toxic Princess • 18 בנוב׳ 2006
אה כן, שכחתי להוסיף שיהיה בהצלחה.
ודווקא זו דרך מאוד חביבה לגשת |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
מיתוסית(שולטת) • 18 בנוב׳ 2006
אני צחקתי פה הרבה
אהבתי את הציניות שלך. שמע, אני יודעת שיש פה תחרות גדולה אבל בוא נאמר שאם אתה גבר איכותי שיודע לפנות, אתה תוכל לבלוט פה מהר מאוד. הבטחה שלי. |
|
שם מתחתיו |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
יפה לך
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
שם מתחתיו • 18 בנוב׳ 2006
איך רוממת אותנו הסאביות
זה כבר עושה אותך אדון ראוי |
|
ginger |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
ginger • 18 בנוב׳ 2006
ישנן שתי גישות בבואך להכיר אדם חדש:
הגישה הבוטחת והגישה מטילת הספק או ההוכחה. הגישה הבוטחת אומרת: אני בוטחת בך עד שתוכיח לי אחרת. היא מבוססת על שיטת המשפט הטוענת כי אדם חופשי עד שימצא ותוכח אשמתו. אתה מתחיל מ-100 נקודות וכל שגיאה שלך מורידה ממך נקודות. גישת הספק טוענת כי אתה מתחיל מאפס, ומוטל בך ספק. מרגע זה אתה יכול לצבור נקודות פלוס ואתה יכול לצבור נקודות מינוס. עליך לעבוד קשה כדי להוכיח כי הינך ראוי. חובת ההוכחה חלה עליך. לשתי הגישות הייתי מוסיפה "כבדהו וחשדהו". אין מה לעשות בעולם המשוגע הזה שלנו, צריך לעמול קשה כדי להגיע לחלקה ולנחלה. הימצאותן של חלאות ושרלטנים רק מחריפה את הבעיה ומכתימה ציבורים רבים של אנשים. ג'ינג'ר. |
|
הוא(שולט) |
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
לא קשור לבדסמ
לפני 17 שנים •
18 בנוב׳ 2006
הוא(שולט) • 18 בנוב׳ 2006
אמון בסיסי חיב להיות קים כמו גם כבוד מינימלי
אם מתוך חשש או אכזבות היא מטילה ספק באמינות שלא תיצור קשר ומצדך לא הייתי משקיע דקה נוספת עם גישה כזו קקתוב-פרטנרית עוינת אינה מענינת AHAWA |
|
אין על מה |
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2006
אין על מה • 19 בנוב׳ 2006
אכן סיפור קשה..........
אבל תשמע ממני - סאבית חדשה יחסית בברנג'ה אבל לא צעירה בגיל - שיטת ה - UNDER DOG עובדת עלינו יפה. יש לנו איזה התוויה גנטית נשית לאסוף אלינו גברים שקשה להם. |
|
אמילי קייג'(אחרת) |
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2006
אמילי קייג'(אחרת) • 19 בנוב׳ 2006
סיפור קשה...
אבל זה גורם לכם לרצות להיות טובים יותר לא? |
|
טוטאלית עם בונוס |
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
19 בנוב׳ 2006
טוטאלית עם בונוס • 19 בנוב׳ 2006
סיפור מוקצן, אכן.
אבל נשאלת השאלה עד כמה הקצין הכותב את המתרחש. בעולם הפרטי שלי - כנראה הקצין מאד. כידוע לא מעט שרלטנים גולשים באתר זה, ניחא מחפשי הזיונים אבל מחפשי האלימות לשמה........ אז כן, אנחנו נזהרות וטוב שכך. |
|