מקבי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
קדיש
"טוב, עכשיו שקט."
היא שכבה, והסתכלה עליו במבט שובב ומסוקרן. היא הייתה שכובה על הרצפה, מכוסה עד צווארה בסדין לבן. הוא רכן אליה, והחל עוטף אותה בסדין, דוחף את קצותיו מתחת לגופה הרך והחם, עד שהייתה כולה מכוסה, פרט לפניה. תוך שהוא עוטף אותה כמו ממתק, החלה היא לצחקק קלות. לאחר-מכן, כיסה גם את פניה, ושב לעמוד. הצחקוק לא פסק, על אף שפניה כבר לא היו מגולים, והיא כולה גולם לבן, מגולגל על הרצפה קרה, הסדין הגדול עוטף את גופה מספר פעמים. "אמרתי שקט! גוויות לא צוחקות." צחקוק אחד, חנוק ואחרון נשמע, ואחריו דממה מעושה. הוא פתח את הספר הקטן שהחזיק בידו, עלעל בדפיו, וכחכח בגרונו. קולו העמוק הדהד בחלל החדר. צחקוק נוסף נשמע. "שקט כבר! אני נשבע לך, בסוף אני עוד באמת אהרוג אותך..." ומיד, ללא היסוס נוסף, החל קורא. "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָר..." "נו, קר לי! מתי זה כבר נגמר?!" הפסיקה היא אותו, בחטף, ללא כל התחשבות בקדשותם של הטקסט והמעמד. עיניו ירדו מהספר, ואל גופה השכוב על הרצפה, עדיין עטוף בתכריכים, קימורי גופה הנאה ברורים דרך הבד הדק. קולו הרעים. "מה זה פה?! תהיי כבר בשקט! את לא מסוגלת לסתום את הלוע שלך לשנייה!" "סליחה." אמרה היא, ונשמעה כמי שלא מצטערת כלל וכלל. ואז, כפי שהפסיק בפתאומיות, כך המשיך, ללא שום השפעה על טון השירה העמוקה, אשר נשפכה כמו מים חמים מגרונו העבה. "...קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:.." עברו מספר דקות, שבהן עמד הוא עם הספר בידו, ראשו מורכן קמעה, והיא שוכבת ללא ניע. את הספר שם על השידה שעל יד המיטה, והתיישב על המיטה, בוהה בגוף האשה, פניה נסתרים, והיא אינה זעה. הוא חייך לעצמו בהתחלה, ואז חיוכו פרח אל העולם. "את יפה ככה, כשאת לא זזה ומדברת כל-כך הרבה. חבל רק שאת צריכה להיות גופה בשביל שזה ייקרה.." הוא הוסיף, בגיחוך. היא חייכה, אבל הוא לא ראה. הוא קם מהמיטה ונעמד, גופו לאה במקצת, שפתיו יבשות, ורכן אל עבר דמותה, ידיו נחות על חמוקיה באלגנטיות השמורה לאדם המתרפק על ריהוט מוכר ואהוב. החיוך כעת לא עזב את פניו, שפתיו נסדקות מהיובש. בתנועה קלה וארוכה הסיר את הבד מפניה, ויופייה נגלה שוב לעיניו, עיניה מצועפות קמעה, וחיוך קל נסוך על שפתותיה. הוא העביר יד בשיערה, מושך ומצמיד ידו לעור ראשה, מסתכל אל תוך עיניה, שניהם מחייכים. "אני כל-כך שונאת אותך." "גם אני שונא אותך. הכי בעולם." |
|
|
FrozenLips
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
פנטזיה נהדרת וקסומה...
|
|
|
נוריתE
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן): בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן): בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן): לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן
|
|
|
שם מתחתיו
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
תעשו לי טובה
אוקי אנחנו לא אנשים מאמינים
אבל תעזבו את משחקי הדת בצד לא שייך לא מתאים ותרצו או לא תרצו הכי מסוכן שיש מקווה בשבל שניכם שכל הקטע היה פנטזיה כי אם זו היתה מציאות זה עלול להגמר רע מאוד גם בלי שהתכוונת לזה ואל תקראו לי מטיפה דתית אני ממש לא כזו רק מנסה להחזיר את הפוסט הזה למציאות השפויה. |
|
|
| מר מרות |
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
Re: תעשו לי טובה פרח ורוד כתב/ה: אוקי אנחנו לא אנשים מאמינים
אבל תעזבו את משחקי הדת בצד לא שייך לא מתאים ותרצו או לא תרצו הכי מסוכן שיש מקווה בשבל שניכם שכל הקטע היה פנטזיה כי אם זו היתה מציאות זה עלול להגמר רע מאוד גם בלי שהתכוונת לזה ואל תקראו לי מטיפה דתית אני ממש לא כזו רק מנסה להחזיר את הפוסט הזה למציאות השפויה. הסטיה שלך בסדר גמור, כל עוד זו גם הסטיה שלי. |
|
|
|
שם מתחתיו
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
אחלה
תמיד טוב לקבל חיזוקים ולא משנה איך הם....
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
אם מישהוא ..
צריך חזן ללויות , בר מצוות אזכרות , אני עושה .
קדיש עם סלסולים ... |
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
ציטוט: תמיד טוב לקבל חיזוקים ולא משנה איך הם....
אני חושב שהוא דווקא צחק על הצביעות שהפגנת (ותסלחי לי כמובן שאני אומר כך). מאוד קל להגן על משהו שמאמינים בו ונוח לנו לראות אותו - הרבה יותר קשה להגן על זכותו של אדם לעשות משהו אשר אינו מוצא חן בעינינו. עם כל הסיפורים פה על אונס, התעללות (שחלקם אף מביאים עימם לגיטימציה מסויימת או פן סקסי למעשים אלו)... זה מה שמפריע לך? שימוש לא נאות בטקסט דתי? בחייך. אני מוכן עכשיו להתנצל בפני כל אדם דתי שקרא את זה - שלא אמור להיות פה מלכתחילה, מפאת התועבה, שפיכת הזרע לשווא, הסדום וההתעמרות. אז, בבקשה, בלי הטפות-מוסר. |
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
ולי זה מזכיר סיפור מבני ברק-
רב אחד עובר ליד בית זונות ורואה את אחד מתלמידיו עומד ליד הדלת וקורא קדיש.
צועק עליו "מצאת לך מקום לקרוא קדיש!!" עונה לו- "מה לעשות, פה שוכב אבי..." וברצינות- נסו לתרגם לעצמכם את הארמית הזו לעברית של יום יום- כל הקדיש זה שיר הלל לאלוהים, בלי שום קשר למת שמוטמן אחרי ולפני שאומרים עליו תפילה זו. אני אוהב יותר את: רבי עקביא בן מהללאל היה אומר- התבונן בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן את הדין. מאין באת - מטיפה סרוחה (כן בנות, מה שאתן חושבות. זרע. לא לירוק!) ולאן אתה הולך- למקום עפר, רימה ותולעה (חכו, זה משתפר) ולפני מי אתה עומד ליתן את הדין- לפני מלך מלכי המלכים, הקב"ה. (ולא, לא התכוונו למאסטר שלך.) |
|
|
|
שם מתחתיו
|
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2006
מה כל כך קשה לקרא אותי?
[quote="מקבי"]
ציטוט: תמיד טוב לקבל חיזוקים ולא משנה איך הם....
אני חושב שהוא דווקא צחק על הצביעות שהפגנת (ותסלחי לי כמובן שאני אומר כך). מאוד קל להגן על משהו שמאמינים בו ונוח לנו לראות אותו - הרבה יותר קשה להגן על זכותו של אדם לעשות משהו אשר אינו מוצא חן בעינינו. עם כל הסיפורים פה על אונס, התעללות (שחלקם אף מביאים עימם לגיטימציה מסויימת או פן סקסי למעשים אלו)... זה מה שמפריע לך? שימוש לא נאות בטקסט דתי? בחייך. אני מוכן עכשיו להתנצל בפני כל אדם דתי שקרא את זה - שלא אמור להיות פה מלכתחילה, מפאת התועבה, שפיכת הזרע לשווא, הסדום וההתעמרות. אז, בבקשה, בלי הטפות-מוסר.[/quote =========================================================== אבל כתבתי שאני לא באה להטיף אלא לדבר על מהות הטקס מצידי תעשה מה בא לך תהפוך את הסאבית שלך לספר תורה תעשה מימנה חנוכיה לא איכפת לי ניסיתי להזהיר אותך שטקס מסוג זה הוא בעצם דומה לטקס פולסא דנורא שהחרדים עושים לאנשים ואני לא צריכה לסםר לך מה קרה לאנשים שעשו להם טקס כזה ראה רבין ז"ל, ראה אריאל שרון שיחיה... דיברתי רק בקטע של הגנה על הסאבית שלך. ודרך אגב יש באתר גם הרבה אנשים דתיים ( בלי רמיזות אישיות לגבי) וזכותו של כל אחד להיות פה ולא משנה מיהו אז בחית עזבו את הדת יש מספיק מה להתעסק בעולם המופלא הזה ואם חסר למישהו רעיונות לסשנים שיפתח שרשור ויראה כמה רעיונות ישפכו לו פה. דבר אחרון אני אישית מגנה כל תופעה פסולה כמו אונס או פדופיליה וכדומה ואין שום צביעות בכך שאני מתריעה נגד הטקס שעשית!!!!!! |
|
|