convert(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 בספט׳ 2003
בין אני לעצמי
כשאני ועצמי רבים
אין מי מבינינו יוצא מנצח יום וליל חולפים ועוברים זה את זה - ממשיכים לנגח. אני יוצא בנימוק מפולפל אך עצמי משיב לי, לא מבולבל ומייד יוצא בהתקפה חזיתית, ואני מחזיר בתשובה עסיסית. כך חיים לנו אנו שנים יחדיו גדלים, מתבגרים, משתנים משתנים - אך לא מסכימים חלוקים בדיעות נותרים. והנה יום אחד את הגעת בליבנו המשותף חיש נגעת ואני ועצמי נאלמנו אז דום המומים וכנועים נותרנו פתאום ובתיאום נדיר ומיוחד הסכמנו לרגע אחד. הסכמנו לתת לך הוד והדר לשלוט עבורנו על יום המחר לבטל מלפנייך כל זיק של כבוד למשמע פקודתך - דום לעמוד. הסכמנו בינינו לראשונה, להעניק לך יחדיו את מלוא האמונה ומייד לאחר שהסכמנו על זאת - תמו לפתע כל המריבות. convert |
|
|
מלכה מלקה(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
7 בספט׳ 2003
כמה תמים
ככה נעים (:
זה מזכיר לי חברים שלי שיכולים לכתוב אימיילים שלמים בין 3 רק בחרוזים נורא כייף לקרוא , מאד מרגיע ובעיקר משעשע 
|
|
|
|
loren40(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
7 בספט׳ 2003
וכל כך נכון.....
|
|
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
9 בספט׳ 2003
זה מזכיר לי ספר ." והילד הוא הזה הוא אני"..
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
9 בספט׳ 2003
יפה.
|
|
|