ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שפחה טוטאלית- האמת העירומה

outsider1
לפני 17 שנים • 24 בינו׳ 2007
outsider1 • 24 בינו׳ 2007
איימי_ כתב/ה:
electro-z כתב/ה:
מי שואף לטוטאליות בכלל?

אני בכלל שואף להנות מכל העסק, למרות שעם הזמן זה נהיה יותר ויותר קשהicon_smile.gif


בגדול, מי שבעיקר מרוויח מהתמסרות טוטאלית- הוא האדון.
אגב- אם התפלספויות מקשות עליך להנות מבדס"מ, שירשורים שלי הם לא המקום icon_smile.gif


אני דווקא מכיר כמה שטענו שהן המרוויחות.
T O M​(שולט)
לפני 17 שנים • 24 בינו׳ 2007
T O M​(שולט) • 24 בינו׳ 2007

ההתמסרות הטוטאלית היא ברגש ולא במעשים.
והיא קיימת גם במערכות יחסים וניליות.

אנחנו בני אדם ולכן מעשינו מוגבלים.
הן מבחינה פיזית והן מבחינה מוסרית.

לעומת זאת, הרגש הוא אינסופי.
אין לו גבולות כי הוא מופשט.
אפשר לקחת אותו לכל כיוון ובכל צורה.

ולכן ההתמסרות הטוטאלית היא ברגש עצמו.


לדוגמא:
"אני אוהב אותך כל כך שאני מוכן להוריד את הירח למענך"
כך אומר הגבר לאישתו בזמן שהוא מביט בעיניה.

שני הצדדים יודעים שזה לא אפשרי מעשית
אולם זהו הביטוי הרגשי לכמה הוא אוהב אותה
ומוכן להתמסר לה.
ידיעת ההרגשה שלו אליה היא שתיתן לאישה
את הרגשת הטוטאליות מצידו.
YaHav​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

15 דקות יקרות מחיי הלכו על ה...

YaHav​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2007
עמודים המיותרים לחלוטין הללו.

פששש... אני לא נוהגת להגיב, אבל אם אני מגיבה, כנראה שבאמת כלו כל הקיצים.
אני אשאל שאלה פילוסופית אקזסטניציאלית תהומית אחרת:
איך זה, שבעולם שאני הגעתי אליו כדי לפרוץ כל גבול אפשרי שלי, עולם שהגעתי אליו כדי שלא יהיו לי חוקים, כדי שאשחרר את המושכות (שומו שמיים) של חיי לכמה שעות / דקות / לתמיד אם בא לי ואתן אותם בידי מישהו שאפשר לסמוך עליו, שאדע שהוא עושה לי טוב ושמכאן אוכל רק לעלות. איך בעולם הנפלא והמופלא הזה, עדיין תוחמים פה הכל בגבולות, בהגדרות, במה כן נכון ובמה לא נכון?!
איימי, אני לא מכירה אותך וסליחה אם אהיה בוטה מדיי אבל - מי את שתבואי ותגידי לי שבבחירה שלי להיות טוטאלית אני עושה טעות או שמא זה צעד נכון?
מי מבין כולם היום (ושוב, סליחה עם כל יושבי הכלוב באשר הם, אין לי כוונה לעורר מריבות) יוכל לבוא ולהגיד לי שבבחירות שלי אני לא בסדר חוץ ממני?! האם את, איימי, או כל בן אדם אחר יכול לבוא ולומר לי מה טוב לי?!
אני קמה בכל בוקר ומחליטה שאני בוחרת להיות שפחה.
אני קמה בכל בוקר ומחליטה שאני בוחרת שכשיבוא הרגע אמסור את עצמי לאדם הנכון
אני בוחרת להיות טוטאלית עבורו. ואם שיקול הדעת שלי יהיה נכון (כולי תקווה) אדע שאני טוטאלית תחת מאסטר שרוצה שיהיה לי טוב, שירצה לתת לי ולעזור לי ולא לשלוח אותי לרצוח את החמוס שלי או לבשל את החתול שלי.
ואת יודעת משהו? אני חושבת, וזאת מחשבה שבאמת נמצאת בסתר ליבי בעקבות קריאת הבלוג שלך ושאר כתבייך (שהיום במחשבה לאחור אלוהים יודע למה השקעתי זמן בכך) שאם לא היית מקבלת את אותה בעיטה בתחת מאותו האיש, לא היית כותבת ככה וחושבת כך. ויותר מזה, ברור לי היום בין שורותיך שאם הוא היה קורא לך בחזרה, היית טסה במהירות האור ושוכחת מכל מה שנכתב כאן.
( ושלא תחשבי משהו לרגע, אני לא מנסה לפגוע ולא מנסה לריב ובטח ובטח שלא מנסה להעליב. אני פשוט אומרת שלכל אדם יש את התקופות שלו, ויש תקופה שטוטאליות תתאים ויש תקופה שלא. אבל קצת מעייף שכל פוסט כאן נכתב כדי ללמד מה נכון ומה לא נכון כשבעצם דווקא בתחום הזה, לכל אחד מגיע שתהיה האמת שלו. כי אם לא כאן, אז איפה?!)
Nymphaea​(נשלטת){זיעויה}
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

Re: 15 דקות יקרות מחיי הלכו על ה...

Nymphaea​(נשלטת){זיעויה} • 25 בינו׳ 2007
YaHav כתב/ה:
עמודים המיותרים לחלוטין הללו.

פששש... אני לא נוהגת להגיב, אבל אם אני מגיבה, כנראה שבאמת כלו כל הקיצים.
אני אשאל שאלה פילוסופית אקזסטניציאלית תהומית אחרת:
איך זה, שבעולם שאני הגעתי אליו כדי לפרוץ כל גבול אפשרי שלי, עולם שהגעתי אליו כדי שלא יהיו לי חוקים, כדי שאשחרר את המושכות (שומו שמיים) של חיי לכמה שעות / דקות / לתמיד אם בא לי ואתן אותם בידי מישהו שאפשר לסמוך עליו, שאדע שהוא עושה לי טוב ושמכאן אוכל רק לעלות. איך בעולם הנפלא והמופלא הזה, עדיין תוחמים פה הכל בגבולות, בהגדרות, במה כן נכון ובמה לא נכון?!
איימי, אני לא מכירה אותך וסליחה אם אהיה בוטה מדיי אבל - מי את שתבואי ותגידי לי שבבחירה שלי להיות טוטאלית אני עושה טעות או שמא זה צעד נכון?
מי מבין כולם היום (ושוב, סליחה עם כל יושבי הכלוב באשר הם, אין לי כוונה לעורר מריבות) יוכל לבוא ולהגיד לי שבבחירות שלי אני לא בסדר חוץ ממני?! האם את, איימי, או כל בן אדם אחר יכול לבוא ולומר לי מה טוב לי?!
אני קמה בכל בוקר ומחליטה שאני בוחרת להיות שפחה.
אני קמה בכל בוקר ומחליטה שאני בוחרת שכשיבוא הרגע אמסור את עצמי לאדם הנכון
אני בוחרת להיות טוטאלית עבורו. ואם שיקול הדעת שלי יהיה נכון (כולי תקווה) אדע שאני טוטאלית תחת מאסטר שרוצה שיהיה לי טוב, שירצה לתת לי ולעזור לי ולא לשלוח אותי לרצוח את החמוס שלי או לבשל את החתול שלי.
ואת יודעת משהו? אני חושבת, וזאת מחשבה שבאמת נמצאת בסתר ליבי בעקבות קריאת הבלוג שלך ושאר כתבייך (שהיום במחשבה לאחור אלוהים יודע למה השקעתי זמן בכך) שאם לא היית מקבלת את אותה בעיטה בתחת מאותו האיש, לא היית כותבת ככה וחושבת כך. ויותר מזה, ברור לי היום בין שורותיך שאם הוא היה קורא לך בחזרה, היית טסה במהירות האור ושוכחת מכל מה שנכתב כאן.
( ושלא תחשבי משהו לרגע, אני לא מנסה לפגוע ולא מנסה לריב ובטח ובטח שלא מנסה להעליב. אני פשוט אומרת שלכל אדם יש את התקופות שלו, ויש תקופה שטוטאליות תתאים ויש תקופה שלא. אבל קצת מעייף שכל פוסט כאן נכתב כדי ללמד מה נכון ומה לא נכון כשבעצם דווקא בתחום הזה, לכל אחד מגיע שתהיה האמת שלו. כי אם לא כאן, אז איפה?!)


אז תהרגי את אמך אם תתבקשי בשם הטוטאליות?
או תסתכלי עליו שוכב עם אחרת למרות שזה יכאיב לך מאוד?
או תרשי לו לקבל תמורת שירותיך הטובים כספים מחבריו אחרי שיתן אותך להם להיות להם זונה?
תתני לו את בתך לשכב איתה כי זה מה שירצה?
תעזבי את ילדייך במוסד כי זה מה שביקש?
(כן, קראתי בפרופיל שלך את רווקה זה לא רלוונטי כרגע אבל בהחלט מתאים לצורך הדיון)
עד איפה מגיעה הטוטאליות?
איימי_​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

Re: 15 דקות יקרות מחיי הלכו על ה...

איימי_​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2007
YaHav כתב/ה:
עמודים המיותרים לחלוטין הללו.

פששש... אני לא נוהגת להגיב, אבל אם אני מגיבה, כנראה שבאמת כלו כל הקיצים.

- מי את שתבואי ותגידי לי שבבחירה שלי להיות טוטאלית אני עושה טעות או שמא זה צעד נכון?
מי מבין כולם היום (ושוב, סליחה עם כל יושבי הכלוב באשר הם, אין לי כוונה לעורר מריבות) יוכל לבוא ולהגיד לי שבבחירות שלי אני לא בסדר חוץ ממני?! האם את, איימי, או כל בן אדם אחר יכול לבוא ולומר לי מה טוב לי?!

ואת יודעת משהו? אני חושבת, וזאת מחשבה שבאמת נמצאת בסתר ליבי בעקבות קריאת הבלוג שלך ושאר כתבייך (שהיום במחשבה לאחור אלוהים יודע למה השקעתי זמן בכך) שאם לא היית מקבלת את אותה בעיטה בתחת מאותו האיש, לא היית כותבת ככה וחושבת כך. ויותר מזה, ברור לי היום בין שורותיך שאם הוא היה קורא לך בחזרה, היית טסה במהירות האור ושוכחת מכל מה שנכתב כאן.
( ושלא תחשבי משהו לרגע, אני לא מנסה לפגוע ולא מנסה לריב ובטח ובטח שלא מנסה להעליב. אני פשוט אומרת שלכל אדם יש את התקופות שלו, ויש תקופה שטוטאליות תתאים ויש תקופה שלא. אבל קצת מעייף שכל פוסט כאן נכתב כדי ללמד מה נכון ומה לא נכון כשבעצם דווקא בתחום הזה, לכל אחד מגיע שתהיה האמת שלו. כי אם לא כאן, אז איפה?!)


יהב- באמת לא קראתי אף תגובה שלך בפורום עד כה. לכבוד הוא לי (גם אם מפוקפק), שמאז מאי 2005, הפעם היחידה בה זכיתי לראותך מגיבה היא כאן.

מטרת הפוסט שלי לא הייתה לפגוע באף אדם, בוודאי שלא בך ספציפית. אם יש אנשים שנפגעו מהניסוח, הריני מתנצלת בפניהם. מה שאני ל א מתנצלת עליו, הוא הבעת דעתי. כמה לחמנו במשך מאות שנים בעד הזכות לחופש הביטוי והדיעה, ואם לא כאן- אז איפה?

זה שאת כותבת שאת לא מנסה לפגוע או להעליב, עדיין לא אומר שאת עושה בדיוק כך. מי שמך לנתח את מערכות היחסים שלי בעבר ומה אעשה או לא אעשה בעתיד??? ודרך אגב, לדיעה כללית- אני היא זו שעזבתי.

כן, זו זכותי לומר מה אני חושבת שטוב לאנשים. את לא מסכימה, סבבה- תגידי את זה, אבל מאיפה התוקפנות? האין זו זכותי להביע את דעתי, גם אם היא נוגדת את דעתך?

ובאשר לכך שאת חשה שביזבזת את זמנך בקריאת כתביי- מותק, בכך אין לך להאשים אלא את עצמך, אבל תודה לך על ה "מחמאה".
YaHav​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

נימפאה,

YaHav​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2007
כדי לענות לך, אני בוחרת לצטט לך פיסקה אחת קטנה ממה שכתבתי:

"אני קמה בכל בוקר ומחליטה שאני בוחרת להיות שפחה.
אני קמה בכל בוקר ומחליטה שאני בוחרת שכשיבוא הרגע אמסור את עצמי לאדם הנכון
אני בוחרת להיות טוטאלית עבורו. ואם שיקול הדעת שלי יהיה נכון (כולי תקווה) אדע שאני טוטאלית תחת מאסטר שרוצה שיהיה לי טוב, שירצה לתת לי ולעזור לי ולא לשלוח אותי לרצוח את החמוס שלי או לבשל את החתול שלי. "

אני מדברת על עולם אחר של טוטאליות. אני מלכתחילה לא אלך לאדם שיבקש ממני לעשות דברים כאלה. אני אהיה טוטאלית עם אדם שייתכן ואצטרך לבדוק אותו גם שנים אם יידרש.
בעולם הבדס"מי שלי, אני לא הופכת לטוטאלית אחריי פגישה או שתיים וגם בטח לא אחריי חודש, כי להיות טוטאלי זה לתת את כולך, את כל החשקים, הרצונות והמאויים.
איימי צודקת, בשורה התחתונה אין באמת טוטאליות בבדס"מ. אי אפשר לקחת את ההגדרה "טוטאלי" ולהדביק אותה לתוך העולם שלנו. אנחנו מדביקים את המושג הגדול "טוטאליות" ומתאימים אותו לעולם שלנו.
הרי האם תוכלי לקחת את ההגדרה של "עבד" כפי שאנחנו יודעים אותה בהגדרה המילונית שלה ולהתאים אותה לבדס"מ? לא. אנחנו לוקחים את ההגדרות ומתאימים אותם לעולם שלנו.
ושוב, אני נכנסת לנישה פילוסופית שלא מתחשק לי להכנס אליה ויש רבים וטובים ממני שעושים זאת פה בתדירות של פעם ביומיים.
בשורה התחתונה שלי - כל מה שאני עושה זאת הבחירה שלי, ואם זאת הבחירה שלי, אני צריכה לדעת לקחת אחריות עליה. אני לא יכולה לבחור להיות טוטאלית, למצוא מישהו שייתן לי את זה ואחר כך להחליט שאני נפגעת ולירות צרורות לכל עבר.
די, התבגרנו . אם מישהו בוחר להיות טוטאלי - סבבה, אבל שילמד לקחת אחריות על המעשים שלו.

(וסתם הערת אגב, להגיד שאני טוטאלית ולדבר על המושג טוטאליות רק בעולם ה"שפחתי" זאת טעות לדעתי. אל לנו לשכוח שיש גם טוטאליות של האדון כלפיי. )
הוא​(שולט)
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

עד איפה מגיעה הטוטאליות?

הוא​(שולט) • 25 בינו׳ 2007
כשאחד הצדדים לא נהנה או/ו לא מוסכים מכל סיבה שהיא
YaHav​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

Re: בקיצור

YaHav​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2007
Nymphaea כתב/ה:
איימי צודקת.
אין טואטליות.


זה שוב להכנס לדיון מיותר בנושא הגדרות ושוב לתחום את העולם הזה בתוך הגדרות.
אני מאמינה שכן יש טוטאליות ומניסיוני הדל עד מאוד גם הייתי שם בתקופות כאלה ואחרות של חיי.
אבל צריך להכנס לשם בחוכמה, בשיקול דעת הגיוני ובידיעה שבכל צעד שאת עושה את לוקחת אחריות עליו.
אחריי הכל, הכל נעשה מבחירה חופשית שלנו.
וכשהיה לי מאסטר ולאורך תקופה מסוימת קבע לי מה לאכול, מתי ללכת להתקלח, אם מותר לי לצאת מהבית ואת מי לפגוש - היה לי קשה בהתחלה (קשה מאוד מאוד מאוד) אבל ידעתי בשורה התחתונה שהתוצאה שתהיה בסוף תהיה לטובתי.
אז זה לא טוטאליות?
הבעיה היא בתחימת ההגדרות לגבולות ברורים והצורך להבין אחת ולתמיד - שאין באמת גבולות חדים וברורים ושכל אחד עושה מה שטוב לו ומה שנכון לו.
הוא​(שולט)
לפני 17 שנים • 25 בינו׳ 2007

זו טרמינולוגיה

הוא​(שולט) • 25 בינו׳ 2007
בעייתית ושנויה במחלוקת הנושא באמת נידון דרך כל חור אפשרי
שכל אחד יגבש לעצמו את מה שטוב לו או לה מה שמוסכם ומהנה בלי להטיף ולהיות "צודק"