sssssss
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
בית הספר לעבדים
בית הספר לעבדים
נפעם, עמד תום לנגד שעריה של הטירה הכבירה שבאוסטריה הרחוקה. תום, גבר בשנות ה-30 לחייו, שאת שנתו האחרונה בילה בעבודות מזדמנות, חסך שקל לשקל על מנת להגיע לרגע הזה, שהות בת חודש מלא בבית הספר לעבדים בהנהלת מיסטרס אן וליידי ג'אנט. ברגליים כבדות ובלב פועם צלצל תום בפעמון דלת הברזל הגדולה. חלפו רגעים ספורים עד שדלת הברזל הכבדה נפתחה לשניים. את פניו קיבל גבר בן גילו בערך, בנוי בצורה מרשימה, מסוקס ומטופח, לבוש תחתוני עור דקיקים וקולר לצווארו. על הקולר נתלתה תווית- "עבד הבית" היה רשום בה. ואכן, הגבר הזר הציג עצמו לפני תום כעבד הבית של הטירה המסתורית, ולאחר שבדק ברשומות שתום אכן נרשם מראש לחוויה בלתי נשכחת בבי"ס לעבדים, הוביל את תום במעלה המדרגות, פנימה, לתוך הטירה הכבירה. בדרך שמע תום מעבד הבית מה מצפה לו, מה מצופה ממנו, והמשפט שחזר והובלט בדבריו היה שהצייתנות ומשמעת הברזל הם כלל בל יעבור בטירת החלומות. עבד הבית הראה לתום את החדר הקטן שהוקצה לו למשך שהותו בטירה, ושם גם נתן לו את המדים אותם יילבש כל זמן שהותו בטירה. היו אלה בגדי ויניל מוקפדים בצבעים שחור ואדום, וכן מבחר תחתוני עור. כמו כן העניק העבד לתום קולר עם התווית "עבד כללי" תוך הדגשה שאת הקולר יש לענוד 24 שעות ביממה. לבסוף, לקח עבד הבית את תום להיכרות עם גברות הטירה, הלא הן מיסטרס אן וליידי ג'אנט. שתי הגברות האצילות ישבו בקומת הקרקע, וזה המחזה אשר נגלה לעיניי תום בפעם הראשונה בה ראה אותן: מיסטרס אן, אישה כבת 35, גבוהה, צבע עורה בהיר, שיערה בצבע שחור עורב, עיניה ירוקות חתוליות, גופה מחוטב, לבושה בשמלה גותית שחורה, ישבה על גבו של עבד שרירי שעמד עירום על ארבע ללא נוע. רגליה שלובות אחת על גבי רעותה, ושני עבדים עירומים אף הם מלקקים בהכנעה לסירוגין את מגפיה המבריקים. בידה האחת אחזה סיגריה ארוכה ודקה, ובידה השנייה אחזה בפעמון אישי קטן. על ברכיו עמד עבד נוסף אשר שימש לה כמאפרה אנושית; ליידי ג'אנט, אישה כבת 40, גבוהה אך מעט פחות מחברתה, צבע עורה בהיר, שיערה אדמוני ומתולתל, עיניה תכולות, גופה חטוב, לבושה חצאית ויניל קצרצרה ושחורה ומחוך אדמדם, ישבה אף היא על גבו של ספסל אנושי אחר, כששתי עקביה נעוצות בגבו של עבד נוסף. גם היא מעשנת סיגריה ארוכה והיא השתמשה באותו העבד לצורכי מאפרה. שתי הגברות פטפטו ביניהן וצחקקו להנאתן. תום הבחין שלקולר העבד הייתה מוצמדת התווית "מאפרה". הוא נזכר בדבריו של עבד הבית שסיפר לו שלכל אחד יש תפקיד מוגדר בטירה. תום כרע על ברכיו, ועבד הבית הציג אותו בפני הגברות הכבודות. הגברות סקרו את תום מכף רגל ועד ראש ולאחר מכן סימנו סימן כנראה מוסכם לעבד הבית. עבד הבית הוביל את תום לאחד הכלובים שבפינת קומת הקרקע הענקית. את השעות הקרובות תבלה בכלוב, הסביר עבד הבית לתום, עליך לקבל מושג על המקום בו אתה נמצא לפני שתוכל לקחת חלק פעיל בחיי בית הספר. תום ציית בהכנעה ונכנס לכלוב. הייתה לו ההזדמנות להתרשם מהצד מהווי בית הספר. הוא התרשם עמוקות מהתפאורה הגותית שבטירה, מהקירות המפוסלים, מאבוקות האש, וממבחר מתקני השעשועים והעינויים שבקומת הקרקע. . 
עברו דקות ספורות עד שמיסטרס אן צלצלה בפעמון שבכף ידה השמאלית. תוך שניות הוכנס לחדר שולחן ערוך ועמוס כל טוב. שני משרתים לבושים בסינר בלבד וקולר בתווית "משרת" לצווארם נעמדו בצד החדר ללא נוע ממתינים לפקודות. הגברות האצילות קמו והתקרבו לשולחן. תום הבחין שאין כסאות ליד השולחן. הכסאות בבית הספר היו אנושיים. בלי להוציא הגה, קיבלה כל גברת ספסל אנושי ותום יכול היה להבחין בתווית המוצמדת להם לקולרם: "ספסל אנושי". אכן לכל עבד תפקיד הרהר לעצמו. שתי הגברות סעדו את ליבן כששני המשרתים מוסיפים ומביאים כל טוב לשולחן לפי רצון האלילות. לאחר שסיימו הגברות את ארוחתן, הגיע תור העבדים לאכול. שני המשרתים פיזרו צלוחיות בפינת החדר ובתוכן שאריות המזון שהותירו הגברות בטוב ליבן לעבדיהן. העבדים, על ארבע כולם, אכלו מהצלוחיות. גם לתום הוכנסה צלוחית מאכל לתוך הכלוב בו הושם. לאחר שעת הארוחה צלצלה ליידי ג'אנט בפעמון וכל העבדים שבחדר נעלמו. ניכר היה שהעבדים מאולפים היטב וכל אחד יודע את מקומו. תום התחיל להבין מדוע הוכנס לכלוב תחילה. הוא הרי היה חדש בבית הספר לעבדים ולא הכיר את הכללים הנהוגים בו. ליידי ג'אנט צלצלה שוב בפעמון ואל החדר נכנסו שלושה גברים לבושים בקרוס דרס מוקפד. חצאיות מיני זנותיות, גופיות עור שחורות וחושפניות, גרבונים, ביריות, נעלי עקב. לצווארו של כל עבד התווית "זונה". הגברות עברו כעת להשתעשע בזונות הבית שלהן. תום חש איך פיו מרייר. הוא שמח בלבו על כל שקל שחסך על מנת להגיע להשתלמות בבית הספר. הוא ראה איך הזונות מוצצות לגברות את הסטרפאונים המרשימים שלהן ואיך הגברות חודרות את הזונות בהנאה גלויה. הזונות היו מתורגלות אף הן והכול בוצע בסינכרוניזציה מושלמת. תום התרשם מהצייתנות ומהדיסציפלינה ששררה בבית הספר. הכל היה מוקפד עד לפרטים הקטנים. גם האביזרים ששימשו את הגברות היו מתוצרת סיליקונית משובחת. ליידי ג'אנט הבחינה לפתע בתום המביט מכלובו במתרחש. דומה היה שבליבה גמלה ההחלטה לערוך לתום את מבחן הצייתנות הראשון שלו. היא זכרה שבפרטיו האישיים של תום נרשם שהוא סטרייט שאין עניינו בגברים. ליידי ג'אנט צלצלה בפעמון שלה ומייד נכנס לחדר עבד הבית. הליידי סימנה לו לבוא אליה. העבד ניגש והליידי לחשה דבר מה באוזנו. עבד הבית התקרב לכלוב בו היה שרוי תום. ליידי ג'אנט ומיסטרס אן התקרבו ובאו אף הן. עבד הבית הפשיל את תחתוני העור שלו ושלף את כלי זינו החוצה. ליידי ג'אנט סימנה לו להצמיד את האיבר לסורגי הכלוב בו היה תום. תום, היה המום ומופתע כאחת. לזה הוא לא ציפה. הליידי ציוותה על תום למצוץ את האיבר שנגלה מולו. תום בהתחלה היה המום ושלח לשון מהוססת לעבר כיפת האיבר. הצלפת שוט אחת של מיסטרס אן הבהירה לו שמצפים ממנו ליותר. תום החל למצוץ את האיבר של עבד הבית במרץ. מיסטרס אן נעמדה מאחורי הכלוב ובידה מקל ארוך ומחודד. היא החלה לנעוץ את חוד המקל בחור ישבנו של תום. תום מצץ וגנח במקביל. המקל החד שיפד את ישבנו והדבר הכאיב לו ועינג אותו כאחת. פיו המשיך לבצע עבודה אוראלית באיבר מינו של עבד הבית. לבסוף באה הפקודה לעבד הבית שגמר עמוק בתוך גרונו של תום המופתע. אכן, הוא לא ציפה ולא צפה את הבאות. ניכר היה שהגברות היו מרוצות מהצייתנות שגילה. ללא ספק הוא הוכיח עצמו כתלמיד בעל רצון. כפרס הוא שוחרר מהכלוב לחצי שעה שבה הותר לו להתנקות ולאחריה צווה להופיע בחצר בית הספר. תום התייצב כמתוכנן תוך חצי שעה מדויקת בחצר הטירה. החצר הייתה רחבה וגדולה והיו בה מתקני שעשועים. תום ראה בה מספר עבדים. הוא הבחין שכל העבדים בטירה נבחרו בקפידה. כולם נראו טוב, שריריים וחטובים, וניכר היה שהם עברו סלקציה מוקפדת לפני שהורשו להיכנס לבית הספר לעבדים. תום הבחין הפעם בשתי תוויות שונות שהוצמדו לקולרי העבדים. על חלקם נכתב "סוס פוני" ועל חלקם האחר "כלב ים". הוא תהה בינו לבין עצמו מה ההבדלים ביניהם. תום נקשר לאחד העצים כשהוא על ארבע ושוב הותר לו רק לצפות במתרחש מבלי שיוכל לקחת חלק פעיל במשחקים. הגברות לקחו ארבעה סוסי פוני, שניים כל אחת, ורתמו אותם ברצועות עור עבות לעגלות בנות שני גלגלים כל אחת. כל גבירה התיישבה בעגלה נפרדת שהייתה מרופדת ונוחה. סוסי הפוני עמדו ללא נוע מחכים לפקודה. הגברות אחזו בידיהן פרגולי עור. הצלפת הפרגול סימנה את הדהירה. הגברות הצליפו בסוסי הפוני ואלה דהרו מסביב לחצר מתחרים ביניהם מי יגיע ראשון. נראה היה שהגברות נהנות מהמחזה ומהאירוע. כשסיימו את הרכיבה היו ישבניהם וגבם של סוסי הפוני אדומים ולוהטים. הגברות שחררו את הסוסים למנוחה קצרה בצידי החצר. כעת הגיעה שעתם של כלבי הים. הגברות לקחו חישוקים בידיהם, וכלבי הים צוו לקפוץ לתוך החישוק מבלי לגעת בו. כלב ים שנגע בחישוק ננזף קשות, והוצלף כעונש. רוב כלבי הים ביצעו מלאכתם נאמנה. הם היו מאומנים ומיומנים, והצליחו לעבור את החישוק מבלי לגעת בו. הגברות השתעשעו עוד כשעה ארוכה בחיות החצר שלהן. בסיומו של שעשוע צלצלה מיסטרס אן בפעמונה. שמונה עבדים, ארבעה לכל גבירה, הופיעו במהרה נושאים מיטות אפיריון מהודרות בידיהם. הם נשאו את הגברות לחדרן, לשנת היופי שלהן. 
שלוש שעות מאוחר יותר, התעוררו הגברות. צלצול הפעמון הריץ לחדרן עבדים זריזים ומיומנים שהגישו להן קפה וכיבוד קל. בזאת אחר זאת ניגשו הגברות אל תאי הנוחיות המרווחים שבטירה. המתינו להם שם שני עבדים שלקולרם התווית "אסלה אנושית". הגברות השתמשו בעבדים לעשיית הצרכים הקטנים והגדולים שלהן. מייד כשסיימו הופיעו שני עבדים נוספים נושאי התווית "נייר טואלט". הללו הבריקו וניקו בלשונם את הגברות לאחר עשיית הצרכים. הכול פעל ודפק בבית הספר לעבדים כמו שעון מתוזמן היטב. תום החליט בלבו שהוא רוצה לקחת חלק פעיל בחיי בית הספר. הוא ראה עצמו משתלב היטב בהרמון. הוא רק לא ידע עדיין באיזה תפקיד. הוא נזכר בעבד הבית שאמר לו שאת התפקיד קובעות הגברות. מאוחר יותר באותו היום זומן תום לשיחה אצל גברות הבית. מיסטרס אן וליידי ג'אנט ישבו להן כהרגלן על גבי ספסלי הישיבה האנושיים שלהן. מספר עבדים היו פזורים לרגליהן, מעניקים לגברות פוט פ'טיש כהלכתו. הגברות שיתפו את תום בהתלבטויות שלהן לגביו. ליידי ג'אנט רצתה את תום כזונה ואילו מיסטרס אן ראתה אותו משתלב היטב בתור סוס פוני. תום עצמו הבהיר בהכנעה שיקבל כל תפקיד שיינתן לו. עבורו התפקיד היה פרט שולי ותפל לעיקר- להיות משרתן של הגברות האצילות בבית הספר לעבדים. תום לעולם לא יחזור לאותו התום שהיה לו כשנכנס לבית הספר. את החוויות שעבר שם הוא יזכור לכל חייו. אתם שואלים מה הוא עושה כיום? עובד בעבודות מזדמנות, חוסך שקל לשקל על מנת להתקבל לעוד חודש מרטיט בבית הספר לעבדים שבאוסטריה הרחוקה. |
|
|
|
|
|