בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספטמבר 11, שנה ויום שאחרי...

נוריתE
לפני 20 שנים • 12 בספט׳ 2003

ספטמבר 11, שנה ויום שאחרי...

נוריתE • 12 בספט׳ 2003
קיר זיכרון, בלבן ושחור
שמות חרוטים
אין ללכת אחור
כאב, דממה,
ובנו מחדש את הריסות השממה

ופרח קטן
שאומר בלבן
אני לא אשכח
את שהיה כאן.
נוריתE
לפני 20 שנים • 12 בספט׳ 2003
נוריתE • 12 בספט׳ 2003
הכאבים שאנחנו עוברים פה
ולא ניכנס, בבקשה לפוליטיקה
אילו הכי נוראיים, כל יום וכל פיגוע
נקח את התאומים כסמל...
לכל הכאבים כולם.
ThePassionMaster
לפני 20 שנים • 12 בספט׳ 2003
ThePassionMaster • 12 בספט׳ 2003
נכון
לא ניכנס כאן לפוליטיקה ואם כבר את מזכירה זאת
אז היה לזה יותר מקום ב"לא קשור" מאשר כאן
אבל אני באופן אישי בשום פנים ואופן לא מוכן לקחת סמל אחר - התאומים כסמל לכאב שלנו ?
תחשבי על זה שוב כמה רגעים

האם אנו כעם באמת זקוקים לאסונות של אחרים בכדי שיהיו לנו לסמל ?
לא.


הכאב שלנו לא פחות ממשי וכואב מהכאב של האמריקאים.
הם בפירוש לא מהוים סמל עבורי.
ואסון התאומים לא מהווה עבורי סמל לאכזריות הטירור.

סמל לאכזריות הטירור זה לקרוא שכאן בארץ שלנו, במדינה שלנו, נרצחו שני ילדים על ידי ערבים, ע"י ריצוץ הגולגולות שלהם באבן.

זה סמל !