wanderlust(שולט) |
לפני 17 שנים •
6 במרץ 2007
מלכת האמבטיה
לפני 17 שנים •
6 במרץ 2007
wanderlust(שולט) • 6 במרץ 2007
באפריל 1970 עלה לראשונה המחזה הסאטירי השערורייתי "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין. במקור, המחזה נקרא "מלכת אמבטיה", אך עם השנים נוספה ה' הידיעה שלא לצורך (אך מטעמי נוחות) ע"י הקהל הרחב.
המחזה האנטי ממסדי, האנטי מלחמתי והאנטי קונפורמיסטי לא זכה אפילו להגיע להצגה העשרים בטרם החליט תאטרון הקאמרי להורידו לחלוטין מהבמה, בעקבות גל המחאה הממלכתית והציבורית ההולך וגובר כנגדו. הימים הם ימי מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים כשתחושת האופוריה וזחיחות הדעת מהניצחון במלחמת ששת הימים מורגשת היטב במדינה. ההצגה גרמה לסערת רוחות לא קטנה בקרב הציבור. לוין הציג במחזה את תחושותיו לגבי תוצאות המלחמה והכיבוש ואת דעתו שאין כיוון ברור שאליו המדינה צועדת. כל זאת, תוך שהוא מציג בזלזול ולמעשה "יורד" על הממסד הפוליטי והצבאי כאחד ומאפיינם כשוויצרים ושחצנים מנופחים שיבלעו את הכובע בבוא היום (מלחמת יום הכיפורים הגיעה כשלוש שנים מאוחר יותר). למעשה, לוין חזה את ההשלכות המדיניות מהכיבוש ב-1967. כאמור, בעקבות הביקורת הציבורית והממלכתית, שכלל לא נחסכה מלוין, וחרף התנגדותו, החליט תאטרון הקאמרי להוריד את המחזה מהבמה אחרי מס' הצגות מצומצם. ככל הידוע לי, הכוונה בשם "מלכת אמבטיה" הוא לראש הממשלה שכיהנה אז - גולדה מאיר, כשחיילים בגבול הדרום קראו לה לבוא לבקר אצלם ב"אמבטיה". המחזה הכיל אחד עשר שירים שאת כולם כתב חנוך לוין. זוהר לוי, מנהיג להקת אחרית הימים, המתופף והמלחין של הלהקה, נתבקש ע"י לוין להלחין, לעבד ולנהל מוסיקלית את כל הטקסטים. לוי יצר מוסיקה שונה וחדשנית לתקופה, ממש כמו המחזה עצמו. בין השחקנים ששרו את השירים ניתן היה למצוא את: ישראל גוריון, תיקי דיין ויוסי גרבר. זוהר לוי הצטרף להופעות כמתופף עם נגנים אחרים. הטקסטים שכתב לוין למחזה קשים לעיכול גם היום על אף שעברו למעלה משלושים שנה. בזמנו, היה נדמה כי לוין הוא בוגד ששם ללעג את חיילי צה"ל, מפקדיהם, משרד הביטחון והממשלה. הנה כמה דוג': "לתקוע נודות כחלחלים של סיפוק עצמי לגביעי הפרחים". מתוך השיר "אנשי בסדר". "קומו, עורו, תינוקות בני תמותה, אכול שתה והרטב מיטה, לושו היטב היטב את שדי אמכם, שעתכם היפה כבר כמעט מאחוריכם". מתוך השיר "היה זה בגיל שלוש". "יש עוד אפוא רגעים יפים, יש עוד תקווה ויש אמונה, כי האל הטוב המוקף טייסים במרום, הוא ינחמנו בקצת מתים של יום יום". מתוך השיר "רגעים יפים". "ואל תאמר שהקרבת קורבן, כי מי שהקריב הייתי אני, ואל תדבר עוד מילים גבוהות, כי אני כבר מאוד נמוך, אבי". מתוך השיר "אבי היקר". "לרב הדודים יש רק רגל אחת, אבל המלכות היא שלמה". מתוך השיר "אבל המלכות היא שלמה". זוהר לוי כינס את צוות השחקנים וביום אחד הקליטו את כל שירי המחזה שהונצחו על גבי תקליט. שירי המחזה נאסרו כמובן להשמעה ברדיו. על כל עטיפתו הקדמית של האלבום הוצגה ביקורת שפרסם בזמנו העיתונאי ראובן ינאי במעריב בזו הלשון: אם אנין-טעם אתה, מוטב שלא תקרא הפעם רשימה זאת. שכן, הפעם אני עומד לעסוק בהפרשות פיסיולוגיות למיניהן, על ריחותיהן ועל ענני הזבובים הרוחשים מעליהן. הקורא אשר למרות אזהרתי הגיע עד הנה - וודאי הבין כבר מעצמו, שאנו עומדים לעסוק במחזאות הישראלית האוואנגרדית. לאחר שהתיאטרון הקאמרי סיבסד את עצמו וקיומו בא לו, ישירות, מכיסו של האזרח - מכיסי ומכיסך, החליט להעניק לקהל סוף-סוף מחזה מקורי. שהרי הטענה הכמעט-נצחית, כנגד התיאטראות, היא חוסר עידוד של מחזאות מתוצרת עצמית... אומרים כי אין משטר אידיאלי בעולם - והדימוקרטיה היא "הרע במיעוטו". ואכן, הדימוקרטיה פועלת יפה בציבור מהוגן פחות או יותר. חסרונה הגדול - שהיא גן עדן לנוכלים. בשם "חופש הדיבור" ו"קדושתו של האזרח" - מותר, כביכול, לעשות כל מעשה-נבלה, גם אם הוא, בפירוש, חתירה תחת אשיות המדינה. פגיעה ברוחו של עם הנתון במלחמה על קיומו, היא חמורה פי כמה מהטמנת פצצה ב"סופרמרקט". סצינה על עתונאי, הבא לראיין אלמנה צעירה, שבעלה נפל בתעלה - ומתעלס עמה באהבים - יכול להמציא רק מוח שטני, או חולה-רוח. בן, חייל, שנפל - המאשים את אביו כי הוא אשר שלחו למוות - זוהי התעללות זדונית באלפי הורים שכולים, שלבם שותת-דם, ועולמם חרב עליהם. וכל זה תוך שפיכת פרש על חיל-האוויר וחיל הים - - - על איזה גרם שמימי מתגורר אותו מחבר גאוני? המועצה לביקורת סרטים ומחזות התירה את המחזה - ועשתה זאת בתבונה רבה. כי אם יקום וויכוח על "סתימת פיות" כביכול, יהיה הוא מסוכן פי-כמה מן המחזה האומלל. אך הצנזורה התירה זאת על מנת שאנחנו, קהל הצופים הרגיל, נטאטא את הזוהמה הזאת מעל הבמה. ואין לך דבר פשוט מזה: לא ללכת להצגה. גם התיאטרון המסובסד ביותר לא יציג לפני אולמות ריקים. הראיתם אי-פעם כיצד מלמדים לקח כלבלב שעשה צרכיו בסאלון? נוטלים את ראשו וטובלים אותו יפה-יפה במעשה-אחוריו. כל כלב אינטליגנטי יבין את הרמז. אשרי מי שיאחז בציצית ראשו של המחבר וישקיעו בתוך אותה ערמה - כדי שיבין כי למען הטלת פרש, יעד האדם מוסדות סניטריים ולא במה ציבורית. התקליט לא יצא ע"י חברת תקליטים, אלא בהוצאה פרטית, מחתרתית ועצמאית ובמס' עותקים מצומצם ביותר של לא יותר מכמה מאות (ממש לא כמות מסחרית). מיותר לציין שהתקליט מעולם לא נמכר בחנויות. לימים, הפך התקליט לפריט אספנות יקר ערך ולאחד מעשרת התקליטים הנדירים והיקרים ביותר שיצאו אי פעם בישראל. רק לפני מס' חודשים יצא לראשונה על גבי דיסק במהדורה מוגבלת בהוצאת "האוזן השלישית", שטענה כי יש "לשמר את פיסת ההיסטוריה התרבותית החשובה הזו". לשמחתי, הצלחתי להניח את ידיי על עותק מקורי של התקליט (וזה לא היה קל). שתי תמונות של העטיפה הקדמית של "מלכת האמבטיה" מוצגות בגלריה שלי להנאתכם. |
|