שולט צעיר/ נשלטת מבוגרת

שולט צעיר/ נשלטת מבוגרת

איימי_​(נשלטת) • 9 במרץ 2007

עד לאחרונה הייתה לי התנגדות עמוקה לשולטים צעירים ממני. טענתי שזה מכבה אותי מינית. זה באמת כיבה. חשתי שכנשלטת אני רוצה להיות "פחות" מהגבר שלי, בהכל- פחות גבוהה, פחות חכמה, פחות בגודל ובמשקל, פחות בגיל. איכשהו זה נראה לי טבעי, והרבה יותר קל ופשוט להעריץ ככה

לאחרונה שיניתי את דעתי. למרות שאני מעדיפה שולטים מבוגרים ממני, פגשתי שולט אחד, מדהים- בוגר, מבריק, גדול וחזק, וקטן ממני במספר שנים.
אז אמנם עדיין התקיימו פה רוב המאפיינים שאני מעדיפה בשולטים, אבל הוא היה צעיר ממני, ובכלל לא הרגשתי את זה. לידו תמיד הרגשתי... קטנה. בכל מדד אפשרי היה לי ברור שהוא כביכול שנים מעלי.

שמתי לב שרוב הנשלטות והווניליות מעדיפות גברים מבוגרים מהן, אבל רוב הגברים לא מתנגדים לצאת עם נשים מבוגרות מהם.
מה דעתכם/ן?

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } • 9 במרץ 2007

היי איימי,
מה בעצם אמרת? שנשים מעדיפות מבוגרים וגברים לא מתנגדים למבוגרות?
כולם מעדיפים מבוגרים?

פעם חשבתי שאין חשיבות לגיל, שזה רק מספר.
היום אני יודעת שיש חשיבות.
כל מה שצריך זה לקחת את זה בחשבון
ואז לחשוב אם זה רלוונטי או לא.
אני חושבת שמצב החיים הוא רלוונטי יותר.
כלומר: לצאת עם מישהו בן 30 זה בסדר?
ו 30 גרוש + ילד זה עדיין אותו דבר?
לא שזה פחות טוב, זה פשוט אחרת.
אני בעצמי הייתי פעמיים בזוגיות ארוכה עם גרושים +.

בתור בחורה גבוהה ושמנה
תמיד העדפתי גבוהים ממני, כאלו שיוכלו לחבק אותי מאחור
ולתת לי את אותה הרגשה "קטנה" עליה דיברת.

התשובה תמונה בגוף המשפט הקודם: "הרגשה של קטנה".
זה לגמרי בתוכנו ההרגשה הזו.
אדרבא ניתן לקבל הרגשה של "קטנה" כשזה ביחסי שליטה.
זה תלוי באופן שאנחנו נתייחס למגע שלו. הפיסי וגם הנגיעה שאינה פיסית.
המגע יכול להיות עוטף ומחבק, אפילו אם הוא נמוך, רזה או קטן ממך.

לסיכום:
הגיל, הגובה וה BMI פחות משנים.
האינטרקציה היא שקובעת. בשבילי.

ואני כ"כ שמחה שלא שללתי מישהו שנמוך ממני בכמה סנטימטרים.
כי אחרת כל חיי הייתי תקועה במחשבה/הרגשה/ידיעה
ש3-4 סנטימטרים הם שהפרידו ביני לבין האושר.
*אם הייתי גבר זה היה מתפרש אחרת לחלוטין. תודה לאלוהים שעשני אישה :-)

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } • 9 במרץ 2007

אה.

אני גם מעדיפה מבוגרים יותר.
אני רק לא שללתי קטנים ממני.

walking dead • 9 במרץ 2007

ככה זה, עם הלב החמקמק והבוגדני שלנו.

את יכולה במשך שנים לבנות לעצמך את מודל הגבר האידיאלי שלך ואז לפגוש מישהו השונה לגמרי מאותו מודל ולהתאהב עד למעל הראש.

העיקר שזה מרגיש לך נכון וטוב. כל השאר כבר זניח.

זאלופון​(שולט) • 9 במרץ 2007

גיל הוא מה שאני מכנה "תכונה ביוגרפית". תכונות כאלה, כמו גיל או מוצא, יכולות לעזור לנו לשפוט אדם לפני שאנחנו מכירים אותו, אך מטופש להוסיף להשתמש בהן אחרי שהכרנו את האדם עצמו מעבר לביוגרפיה שלו.

אם אני יודע שאדם מסוים הוא בן 18, אני עשוי לצפות שהוא לא יהיה בוגר במיוחד, יהיה עתיד עוד להשתנות לא מעט בשנים שיבואו, לא יידע מה הוא רוצה לעשות בחייו ואיך להתייחס לזוגיות בוגרת ויהיה נוח לתמרון ומניפולציות. באותו אופן, אם אני יודע שאדם מסוים הוא סיני, למשל, אני עשוי לצפות שהוא יהיה נמוך. אלה שיפוטים הגיוניים המבוססים על הכללה שהיא נכונה סטטיסטית.

אבל אם אני מכיר סיני ספציפי, שבמקרה קוראים לו יאו מינג והוא משחק ב NBA והגובה שלו הוא 2.26 מ', יהיה קצת מגוחך מצדי להוסיף להתייחס אליו כאדם נמוך רק משום שהוא סיני. ברגע שאני כבר מכיר אותו, הוא פשוט מי שהוא, ולתכונות הביוגרפיות שלו כבר אין משמעות. כנ"ל במקרה של גיל. אם הכרתי את בן ה 18 וראיתי שהוא נבון, בוגר, מגובש ורציני, אין סיבה שאתעלם מכל זה ואוסיף לשפוט אותו לפי גילו.

בכל הנוגע למערכות יחסים, גיל פחות חשוב בעיניי מבחינת הערך שיש לו לשיפוט האדם שמולנו, כי את זה אנחנו יכולים כבר לשפוט טוב יותר על סמך היכרות אישית. החשיבות של גיל היא יותר מבחינת סטטוס בחיים ויכולת לתקשר. אם, נגיד, אני בן 22 שלא מזמן השתחרר מהצבא ועוד גר עם ההורים ולא יודע מה הוא רוצה לעשות עם עצמו, ואני מכיר אשה גרושה בת 36 שיש לה ילדה שגילה מחצית מגילי, היותה של האשה עצמה מקסימה לא יכולה לטשטש את העובדה שיש בינינו פערים גדולים מאד בסטטוס וסגנון החיים שלנו, וגם אם שנינו בוגרים ונפלאים יהיה קשה מאד ולא בטוח שמתאים לקיים קשר רציני בתנאים כאלה.

Mr Kinks​(מתחלף) • 9 במרץ 2007

אני בן 25 ומכיר אנשים בסביבות גילי בכל מיני סיטואציות חברתיות שונות (אוניברסיטה, עבודה, וכו').
ישנם כאלו שעדיין חיים עם ההורים שלהם, לומדים משהו שהם לא בטוחים שהם רוצים בכלל לעסוק בו, עובדים במשהו רק להעביר את הזמן וחיים בשביל הבילוי בערב עם החבר'ה.

ישנם גם כאלו שעובדים בחברה רצינית, עוסקים במשהו שהם יודעים שהם עוסקים (וגם למדו או לומדים את אותו המקצוע), עם שאיפות, ידע ומטרה לאן הם מתקדמים בחיים.

ישנם כאלו שמנהלים חברות משלהם, הקימו עסק עצמאי ואפילו סטארט-אפ, הם נחשבים מומחים ברמה בינלאומית בתחומם והם כבר מסתובבים עם רכב שרוב האנשים יכולים לחלום עליו.

כפי שזאלופון אמר, גיל היא תכונה ביוגרפית. רוב הסיכויים ש"ילדים" בני 25 יהיו יותר מהסוג הראשון, פחות מהסוג השני ובקושי מהסוג השלישי. אבל יש ויש.
הגיל הוא מעין סטיגמה לגבי בגרות. אלו שמחפשים רק ריגוש זמני יחפשו צעירים וצעירות יותר, כי האיברים החיוניים מתפקדים בצורה טובה יותר. אבל כמו שיש בנות 40 שנראות טוב יותר מרוב בנות ה-20, כך יש צעירים וצעירות אשר בוגרים יותר בגיל 20 מאלו בגיל 40.

מקבי​(מתחלף) • 9 במרץ 2007

מעבר לגיל מסויים (נניח, 18-20 ככה), גיל הוא בעיקר מדד לא של בגרות, אלא של סטטוס. גבר בן 22 שגר עם ההורים זה נורמלי. גבר בן 32... כבר לא. גיל אומר הכנסה, מצב משפחתי וכו'. ושוב, כמו שאמר זאלופון - אם התנאים שבהם אנחנו מעוניינים מתקיימים (נניח - גבר שרוצה אשה אינטליגנטית, פנויה, יפה ושיודעת לבשל), לגיל צריכה להיות פחות חשיבות. מן הסתם, במצבים קיצוניים (הבדלים של עשור-שניים ויותר), הדבר עשוי להיות בעייתי מעט יותר, בעיקר בגלל השלכות חברתיות.

נשים נמשכות יותר לסמלי סטטוס (וסמלים בכלל) מאשר גברים. גבר מחפש תכונות, בעוד אשה מחפשת גם תכונות וגם מעמד או סטטוס מסויים. שיהיה טייס, מנכ"ל, רופא, בעל אופנוע, מכונית ספורט וכו' וכו'... היא? שתהיה יפה, אופה ומוצצת כמו שצריך. כל השאר פחות משנה.

T O M​(שולט) • 9 במרץ 2007

לי אין בעיה עם הפרשי גיל.
אם זה הגבר צעיר או האישה צעירה.

ייתכן לפעמים קצרים בתקשורת בגלל הפרש הגילאים
אבל אם הכימייה טובה זה יהיה מאוד זניח ובכלל לא מורגש.

אין אנשים מושלמים או התאמות מושלמות.

בשורה התחתונה אנחנו נמצאים איפה שטוב לנו ואם
לאישה הבוגרת יהיה טוב עם הגבר הצעיר היא תהיה איתו.

מדוייק

In The Moment • 9 במרץ 2007

מאוד מדוייק...
סמלים לעומת תכונות. אהבתי.
מעניין, עד כמה המהפכה הפמיניסטית השפיעה על הנטעיות ההיסטוריות האלה...
מה דעתכם, האם נשים במאה ה21 מנסות לצאת מעולם הסמלים לעולם התכונות, או מנסות למגדר אותו ולהכינס כמה שיותר עמוק לתוכו?

מקבי​(מתחלף) • 10 במרץ 2007

איזו מהפכה, בדיוק? היה רוויון בטמטום אנושי בעשורים האחרונים, אבל לא הייתי קורא לזה מהפכה..