| מקגריידי5 |
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
איך התאהבתי בשליחה של הפיצה...
זה קרה לי לפני 5 חודשים בערך, הזמנתי פיצה וכעבור 40 דקות היא נכנסה לדירתי ולחיי בסערה עם הקרטון פיצה והבקבוק שתיה ליד...
מהרגע הראשון שראיתיה הייתי די המום מהמראה שלה - פשוט חמודה הורסת, לא ציפיתי שמדהימה כזאת תנחת כך פתאום אצלי. על ד"ש חולצתה היה תג עם השם נורית, שם שנראה לי קסום כמוה עצמה. היא חיפשה איפה להניח את הקרטון, אמרתי לה לשים על השיש, נתתי לה טיפ נחמד והיא הלכה לה לדרכה... אני נשארתי לבד עם הפיצה מתקשה להרגע מהמפגש איתה. במהלך הימים הבאים הזמנתי אחת לכמה ימים פיצה בתקווה שאראה אותה שוב אבל כל פעם הגיע מישהו אחר עם ההזמנה למרבה האכזבה... רק כעבור שלושה חודשים כשכבר די הדחקתי את הענין איתה והזמנתי פיצה כי פשוט הייתי רעב היא הופיעה לי שוב במפתיע, המראה שלה היה שונה לגמרי מהפעם הקודמת ולפיו לא הייתי מזהה אותה, אבל משהו חזק באנרגיות של נוכחותה אמר לי שזה היא וישר בלי לחשוב אמרתי לה: "היית פעם פה, לא? השם שלך נורית נכון?" חיוך גדול נמרח על פניה המופתעים משהו: "וואוו אתה עוד זוכר אותי, כל הכבוד" מיד התחלתי להאדים מהסמקה ומהבושה, הרכנתי ראש ועניתי לה: "קשה לשכוח אותך" 
"תודה" היא אמרה לי באופן חינני כשנראה שהמחמאה שלי נגעה לליבה... הרגשתי שיש חשמל באוויר, מעין כימיה כזאת שאין לה הסבר בזרימה שלי איתה. אמרתי לה לחכות רגע והלכתי לחדר הסמוך להביא לה טיפ הכי גדול שיכולתי לתת לה. היא שוב הודתה לי בחינניות האופיינית... קשקשתי לה עוד משהו על הגשם בחוץ ונראה שהיא נהנת להקשיב לי. כשהיא פנתה ללכת היא נתנה בי מבט שכאילו היא לא רוצה ללכת או שהיא ראתה עלי שאני לא רוצה שתלך, לא יודע היה לי קשה לפרש את זה. כעסתי על עצמי שלא אמרתי לה שאני רוצה להיפגש ולהכיר אותה ופספסתי את ההזדמנות. כך או כך אחרי שהיא הלכה אם בפעם הקודמת לא הייתי רגוע מהמפגש איתה אז הפעם הזאת בכלל נשרפו לי כל הפיוזים, מצאתי את עצמי שוב ושוב משחזר את המפגש האחרון איתה כששמה מתגלגל בלשוני עוד ועוד...ואם קודם חשבתי שרק נדלקתי עליה אז עכשיו אני יודע שפשוט התאהבתי בה מהרגע הראשון ועכשיו הצורך שלי לראות אותה שוב עוד יותר בוער בי. מאז הזמנתי עוד כמה פעמים את הפיצה בתקווה לפגוש אותה, בנתיים או שמגיע אליי איזה ערסוואת או איזה חננה - ילד לפטופ עם הפיצה, לפעמים מישהו שהוא שילוב של שניהם 
כבר חשבתי ברוב ייאושי לבקש מהטלפנית שישלחו רק אותה, בכול אופן בנתיים אני ממתין בשקט ומקווה... |
|
|
אלiהים
|
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
בדרך כלל (לפי האגדות) יש שלוש הזדמנויות, לא?
אז אל יאוש אולי היא עוד תגיע.
אבל הפעם אתה מוכרח להיות אמיץ. |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
Re: איך התאהבתי בשליחה של הפיצה... מקגריידי5 כתב/ה: זה קרה לי לפני 5 חודשים בערך, הזמנתי פיצה וכעבור 40 דקות היא נכנסה לדירתי ולחיי בסערה עם הקרטון פיצה והבקבוק שתיה ליד...
מהרגע הראשון שראיתיה הייתי די המום מהמראה שלה - פשוט חמודה הורסת, לא ציפיתי שמדהימה כזאת תנחת כך פתאום אצלי. על ד"ש חולצתה היה תג עם השם נורית, שם שנראה לי קסום כמוה עצמה. היא חיפשה איפה להניח את הקרטון, אמרתי לה לשים על השיש, נתתי לה טיפ נחמד והיא הלכה לה לדרכה... אני נשארתי לבד עם הפיצה מתקשה להרגע מהמפגש איתה. במהלך הימים הבאים הזמנתי אחת לכמה ימים פיצה בתקווה שאראה אותה שוב אבל כל פעם הגיע מישהו אחר עם ההזמנה למרבה האכזבה... רק כעבור שלושה חודשים כשכבר די הדחקתי את הענין איתה והזמנתי פיצה כי פשוט הייתי רעב היא הופיעה לי שוב במפתיע, המראה שלה היה שונה לגמרי מהפעם הקודמת ולפיו לא הייתי מזהה אותה, אבל משהו חזק באנרגיות של נוכחותה אמר לי שזה היא וישר בלי לחשוב אמרתי לה: "היית פעם פה, לא? השם שלך נורית נכון?" חיוך גדול נמרח על פניה המופתעים משהו: "וואוו אתה עוד זוכר אותי, כל הכבוד" מיד התחלתי להאדים מהסמקה ומהבושה, הרכנתי ראש ועניתי לה: "קשה לשכוח אותך"
"תודה" היא אמרה לי באופן חינני כשנראה שהמחמאה שלי נגעה לליבה... הרגשתי שיש חשמל באוויר, מעין כימיה כזאת שאין לה הסבר בזרימה שלי איתה. אמרתי לה לחכות רגע והלכתי לחדר הסמוך להביא לה טיפ הכי גדול שיכולתי לתת לה. היא שוב הודתה לי בחינניות האופיינית... קשקשתי לה עוד משהו על הגשם בחוץ ונראה שהיא נהנת להקשיב לי. כשהיא פנתה ללכת היא נתנה בי מבט שכאילו היא לא רוצה ללכת או שהיא ראתה עלי שאני לא רוצה שתלך, לא יודע היה לי קשה לפרש את זה. כעסתי על עצמי שלא אמרתי לה שאני רוצה להיפגש ולהכיר אותה ופספסתי את ההזדמנות. כך או כך אחרי שהיא הלכה אם בפעם הקודמת לא הייתי רגוע מהמפגש איתה אז הפעם הזאת בכלל נשרפו לי כל הפיוזים, מצאתי את עצמי שוב ושוב משחזר את המפגש האחרון איתה כששמה מתגלגל בלשוני עוד ועוד...ואם קודם חשבתי שרק נדלקתי עליה אז עכשיו אני יודע שפשוט התאהבתי בה מהרגע הראשון ועכשיו הצורך שלי לראות אותה שוב עוד יותר בוער בי. מאז הזמנתי עוד כמה פעמים את הפיצה בתקווה לפגוש אותה, בנתיים או שמגיע אליי איזה ערסוואת או איזה חננה - ילד לפטופ עם הפיצה, לפעמים מישהו שהוא שילוב של שניהם
כבר חשבתי ברוב ייאושי לבקש מהטלפנית שישלחו רק אותה, בכול אופן בנתיים אני ממתין בשקט ומקווה... אולי ההגעה שלה תלויה בסוג הפיצה שאתה מזמין? למשל אם אתה טיפוס של פיצה עם זיתים -יגיע לך שליח חננה אם אתה טיפוס של פפרוני-יגיע לך השליח הקרחני, אם אתה חדשני ונועז כזה,ומזמין למשל פיצה עם אננס ופסטרמה-אולי נורית הנחשקת תגיע? הכל תלוי באיזה סוג של פיצה אתה מזמין!!! 
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
רוס? חברים?
ולי הסיפור הזה מזכיר את אחד הפרקים בסידרה המיתולוגית 'חברים', שבו רוס מנסה בכל כוחו להרשים את שליחת הפיצה החיננית וממשיך להזמין עוד ועוד פיצות.... ולקשקש ולברבר כל פעם שהיא מגיעה לדלתם עם משלוח חדש
|
|
|
| מקגריידי5 |
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
Re: איך התאהבתי בשליחה של הפיצה... רחפנית-הדומית המרחפת כתב/ה: מקגריידי5 כתב/ה: זה קרה לי לפני 5 חודשים בערך, הזמנתי פיצה וכעבור 40 דקות היא נכנסה לדירתי ולחיי בסערה עם הקרטון פיצה והבקבוק שתיה ליד...
מהרגע הראשון שראיתיה הייתי די המום מהמראה שלה - פשוט חמודה הורסת, לא ציפיתי שמדהימה כזאת תנחת כך פתאום אצלי. על ד"ש חולצתה היה תג עם השם נורית, שם שנראה לי קסום כמוה עצמה. היא חיפשה איפה להניח את הקרטון, אמרתי לה לשים על השיש, נתתי לה טיפ נחמד והיא הלכה לה לדרכה... אני נשארתי לבד עם הפיצה מתקשה להרגע מהמפגש איתה. במהלך הימים הבאים הזמנתי אחת לכמה ימים פיצה בתקווה שאראה אותה שוב אבל כל פעם הגיע מישהו אחר עם ההזמנה למרבה האכזבה... רק כעבור שלושה חודשים כשכבר די הדחקתי את הענין איתה והזמנתי פיצה כי פשוט הייתי רעב היא הופיעה לי שוב במפתיע, המראה שלה היה שונה לגמרי מהפעם הקודמת ולפיו לא הייתי מזהה אותה, אבל משהו חזק באנרגיות של נוכחותה אמר לי שזה היא וישר בלי לחשוב אמרתי לה: "היית פעם פה, לא? השם שלך נורית נכון?" חיוך גדול נמרח על פניה המופתעים משהו: "וואוו אתה עוד זוכר אותי, כל הכבוד" מיד התחלתי להאדים מהסמקה ומהבושה, הרכנתי ראש ועניתי לה: "קשה לשכוח אותך"
"תודה" היא אמרה לי באופן חינני כשנראה שהמחמאה שלי נגעה לליבה... הרגשתי שיש חשמל באוויר, מעין כימיה כזאת שאין לה הסבר בזרימה שלי איתה. אמרתי לה לחכות רגע והלכתי לחדר הסמוך להביא לה טיפ הכי גדול שיכולתי לתת לה. היא שוב הודתה לי בחינניות האופיינית... קשקשתי לה עוד משהו על הגשם בחוץ ונראה שהיא נהנת להקשיב לי. כשהיא פנתה ללכת היא נתנה בי מבט שכאילו היא לא רוצה ללכת או שהיא ראתה עלי שאני לא רוצה שתלך, לא יודע היה לי קשה לפרש את זה. כעסתי על עצמי שלא אמרתי לה שאני רוצה להיפגש ולהכיר אותה ופספסתי את ההזדמנות. כך או כך אחרי שהיא הלכה אם בפעם הקודמת לא הייתי רגוע מהמפגש איתה אז הפעם הזאת בכלל נשרפו לי כל הפיוזים, מצאתי את עצמי שוב ושוב משחזר את המפגש האחרון איתה כששמה מתגלגל בלשוני עוד ועוד...ואם קודם חשבתי שרק נדלקתי עליה אז עכשיו אני יודע שפשוט התאהבתי בה מהרגע הראשון ועכשיו הצורך שלי לראות אותה שוב עוד יותר בוער בי. מאז הזמנתי עוד כמה פעמים את הפיצה בתקווה לפגוש אותה, בנתיים או שמגיע אליי איזה ערסוואת או איזה חננה - ילד לפטופ עם הפיצה, לפעמים מישהו שהוא שילוב של שניהם
כבר חשבתי ברוב ייאושי לבקש מהטלפנית שישלחו רק אותה, בכול אופן בנתיים אני ממתין בשקט ומקווה... אולי ההגעה שלה תלויה בסוג הפיצה שאתה מזמין? למשל אם אתה טיפוס של פיצה עם זיתים -יגיע לך שליח חננה אם אתה טיפוס של פפרוני-יגיע לך השליח הקרחני, אם אתה חדשני ונועז כזה,ומזמין למשל פיצה עם אננס ופסטרמה-אולי נורית הנחשקת תגיע? הכל תלוי באיזה סוג של פיצה אתה מזמין!!! אממ...רעיון מענין, איך לא חשבתי על זה 
|
|
|
| מקגריידי5 |
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
Re: בדרך כלל (לפי האגדות) יש שלוש הזדמנויות, לא? אלiהים כתב/ה: אז אל יאוש אולי היא עוד תגיע.
אבל הפעם אתה מוכרח להיות אמיץ. כן...בנתיים בכדי שבשעת השין אני לא אפשל אני מתאמן על השליחים שמגיעים ומתחיל איתם ... החננה הגיב לזה בצחוק כשהזמנתיו לארוחת ערב ואמרתי לו שהוא הדבר הכי יפה שראיתי בשנים האחרונות, לעומת-זאת הערסוואת כמעט והביא לי מכות
|
|
|
|
monk
|
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
Re: בדרך כלל (לפי האגדות) יש שלוש הזדמנויות, לא? מקגריידי5 כתב/ה: אלiהים כתב/ה: אז אל יאוש אולי היא עוד תגיע.
אבל הפעם אתה מוכרח להיות אמיץ. כן...בנתיים בכדי שבשעת השין אני לא אפשל אני מתאמן על השליחים שמגיעים ומתחיל איתם ... החננה הגיב לזה בצחוק כשהזמנתיו לארוחת ערב ואמרתי לו שהוא הדבר הכי יפה שראיתי בשנים האחרונות, לעומת-זאת הערסוואת כמעט והביא לי מכות
קח בחשבון, שאם תמשיך ככה, כשהיא כבר תגיע, יהיה לך מוניטין בקרב השליחים של "הסוטה עם הפטיש לשליחים"...
|
|
|
זיקית
|
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
Re: בדרך כלל (לפי האגדות) יש שלוש הזדמנויות, לא?
"קח בחשבון, שאם תמשיך ככה, כשהיא כבר תגיע, יהיה לך מוניטין בקרב השליחים של "הסוטה עם הפטיש לשליחים" "
או הבחור הנורא שמן מדירה 9(*) שיש לו אובססיה לפחמימות 
(*) הפרטים שונו, השם המלא שמור במערכת. |
|
|
מסובב ומושך(שולט)
|
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
יאללה מותק
לך לפיצריה ותשאיר פתק לנורית, משהו בסגנון:
"יוסף המזמין שלא יכול לשכוח את השם מתגעגע מאוד. 06-6666666" מקסימום, היא תחליט להתעלם ממך, לפחות לא תחטוף את ה"לא" ישר לפנים במפגש מביך בדירה שלך. סייג טולקין לעצות, ציטוט מהזכרון: "העצה מתת מסוכנת היא, שכן גם אם חכם נותנה וחכם מקבלה, יש שישתבשו כל הדרכים." בהצלחה. |
|
|
| titan |
לפני 17 שנים •
14 במרץ 2007
הפיצרייה
מרוויחה הרבה כסף כל עוד אתה מחפש את השליחה
דרך טובה לשיווק פיצות. |
|
|