3 סיפורים אירוטיים קצרים

3 סיפורים אירוטיים קצרים

אש התשוקה{Fanny Pist} • 30 במרץ 2007

1. הסמלת השתלטנית

מאז שהתחלתי להתעניין בבנות ידעתי מיד מה יהיה מקומי במערכת יחסים. כאשר בנים אחרים פינטזו על חפינת שדיהן היפים של בנות הכיתה, או נישוקן בפינה חשוכה, אני הבטתי בכפות רגליהן הנעות אנה ואנה במהלך השיעור, מדמיין עצמי מצוי מתחת לכיסא ומנשק אותן במסירות. הייתי מביט בהן אחרי שיעורי הספורט הקשים ומדמיין איך יניחו לי להוריד את גרביהן המיוזעות, להריח את כפות רגליהן הלחות וללקק אותן מקשיי הריצה.
בצבא נהניתי מהטירונות עד אין קץ, משום שזכיתי להיות תחת פיקודה של ביץ' אמיתית – סמלת קשוחה בשם מיכל שנהנתה להשפיל אותנו הטירונים עד אפר. לא היה זה הטירטור הרגיל שניתן לרוב לטירונים חדשים, אלא רשעות אמיתית שהגיעה ממקום של רצון להנמיך ולהשפיל אותנו, שניכנע לחלוטין למרותה.
מובן מאליו שהדבר עבד, וכולנו היינו כה מפוחדים ממנה שלא העזנו שלא לציית לפקודותיה, למרות שחלקן היו לא חוקיות כלל. כך מצאנו עצמנו עושים שכיבות שמיכה למולה, כאשר היא עומדת ובזה למאמצינו, רצים להביא לה שתייה קרה מהשק"ם שנקנתה בכספנו ואז צופים בה שופכת את המים לאדמה ומצווה עלינו בטון לועג להביא לה משקה נוסף.
כל הטירונים תיעבו אותה כמובן, למרות שאיש לה אמר זאת בקול מחשש שהדבר יגיע לאוזניה. טירון אחד שהעז לערער על חוקיות פקודותיה, מצא עצמו מקרצף את השירותים למשך כל שאר הטירונות, לא לפני שהתנצל בפומבית למול המחלקה כולה על כך שהעז להמרות את פיה של הסמלת הנערצת מיכל.
בסתר ליבי נעשתה מיכל דמות כה מעוררת יראה עד שכל מחשבותיי היו נתונות רק לה. הייתי בוהה בה בהערצה שעות ארוכות בזמן השיעורים, חולם עליה בלילות בעודי משפשף במרץ את איבר מיני, ומבלה את חופשותיי בחלימות בהקיץ על ליקוק נעליה הצבאיות.

חלומי התגשם יום בהיר אחד כאשר מיכל הכריזה במהלך מסדר הבוקר שהיא מחפשת עוזר שיהיה צמוד אליה כל הטירונות וימלא את גחמותיה. ברור היה לכולנו כי הבקשה חורגת לחלוטין מהסמכות שניתנה לה, אך לא העזנו לפצות פה. לאחר שבועות ספורים בלבד היינו כולנו שפוטים מוחלטים תחת מרותה, ולא העזנו להמרות את פיה. כולנו עמדנו מתוחים דום, מחכים לכך שתבחר אחד מאיתנו.
כל כך רציתי שתבחר בי, אך לא העזתי להרים יד מחשש ללעג חבריי.
"תולעים שכמותכם" לעגה מיכל בעודה מסתובבת בתוך ה-ח' שיצרנו, "אני אתן לבר מזל אחד מכם להיות משרתי האישי למשך חודשיים נוספים, לשרת אותי בכל עת ובכל שעות היממה, אני מצפה מכולכם להתנדב!"
החרמנות הייתה יותר ממה שיכולתי לשאת, והרמתי יד בצעקה, "אני מתנדב הסמלת!"
כל הפלוגה הביטה בי כאילו השתגעתי ורק מיכל חייכה חיוך יודע סוד.
"בסדר גמור טירון" היא אמרה לי, "פגוש אותי ב-7 במגורי סגל".
"אבל מה עם שעת הט"ש?" שאלתי.
"אין לך יותר זכויות, טירון. אתה שלי מעכשיו." אמרה והסתובבה לכיוון המגורים.
ליבי פעם מהתרגשות בלתי מוסברת והודיתי לאלוהים על המתנה שנפלה בחלקי.
במשך שאר היום קיבלתי עקיצות ולעג מכל חבריי, אבל תירצתי את זה בכך שהסתכנתי בשבילם והם קיבלו את ההקרבה שלי בהבנה.
בשעה 7 בדיוק הלכתי לכיוון חדרה של מיכל, עליו היה שלט בו נאמר: "חדרה של המלכה מיכל".
דפקתי עליו בקול חלוש, ואמרתי: "הסמלת, זה אני."
"מה כתוב על הדלת, אידיוט?!" שמעתי את צעקתה חסרת הסבלנות, "אתה תיענש על החוצפה שלך, עכשיו קרא לי בצורה הראויה!"
"אני כאן לשירותך המלכה מיכל", אמרתי מבויש ומתרגש.
"כנס משרת." אמרה לי. פתחתי את הדלת ונדהמתי למראה שנגלה לעיני...


2. הגבירה אלזה

הכל התחיל כשחיפשתי דירה אחרי שנפרדתי מהחבר שלי.
היינו ביחד כמעט שלוש שנים אבל בכל זאת הרגשתי שמשהו חסר.
מכל בחינה כמעט הוא היה הגבר המושלם – רגיש, חכם, נראה טוב ובעל חוש הומור נהדר.
הוא אפילו היה טוב במיטה, כלומר היה לו זין גדול והוא ידע מה לעשות איתו אבל עדיין הרגשתי שמשהו חסר.
אחרי כל התניית אהבים הוא היה מתעקש להתחבק ולהתנשק וללחוש לי באוזן עד כמה הוא אוהב אותי. לפעמים רציתי פשוט לצרוח בתיסכול.
לא אל מילות האהבה שלו כמהתי אלא לכך שירים את שערי הבלונדיני מעל אוזני וילחש: "נהנית זונה? רק בשביל זה את טובה, בשביל לשייף את הזין שלי בכוס הפתוח והחרמן שלי."
רציתי שהוא יהפוך אותי על בטני באמצע השינה ולפני שאבין מה קורה זין ענק יהיה תקוע עמוק באחד החורים שלי ואשמע אותו צועק בקול, "קבלי את זה כלבה!" בקול בטוח ויציב.
רציתי שיקח אותי על ברכיו ויחבוט בי בישבן אם דיברתי שלא לטעמו, שיסטור לי אם התפרצתי לדבריו.
לפעמים רציתי פשוט לצרוח מכמה שהוא היה מושלם, טוב מזג ורגוע. בסופו של דבר נדחפתי לזרועות אחרים, ספציפית יותר לחבר הכי טוב שלו.
רציתי שהוא יגלה, בעצם אפילו דאגתי שהוא יתפוס אותנו באמצע המעשה והשתדלתי לזייף את האורגזמה הכי חזקה שרק יכולתי ברגע שנכנס לחדר ונאנק בהפתעה.
ואז רק כדי לדחוף לו את זה עמוק יותר בתקווה להוציא ממנו איזשהו רגש של כעס, הבטתי בו מבט עמוק ונתתי נשיקה צרפתית רצינית לחבר תוך כדי ציחקוק מרושע.
יום אחרי זה הודעתי לו שאני עוזבת אותו והוא ירד על ברכיו והתחנן שלא אעזוב אותו, הוא אוהב אותי ולא יכול לחיות בלעדי והוא בסדר אם זה שאראה אחרים אם אני צריכה להוציא את זה מהמערכת שלי.
עזבתי את הדירה בגועל ועברתי לבית של חברה, מתחילה לחפש דירה.
אחרי כמה כישלונות מייאשים מצאתי לבסוף מודעה על בחורה צעירה שמחפשת שותפה. התקשרתי אליה וקול נעים בעל מבטא אירופאי שלא ידעתי לזהות ענה. "שלום, שמי מאיה ואני מבררת בקשר לדירה."
"בואי ברגע הזה או תשכחי מזה." שמעתי אותה אומרת.
הייתי קצת בשוק מהיחס המזלזל ומכיוון שהיו לי תוכניות לאותו היום אמרתי בחשש מסויים, "עכשיו זה לא ממש מתאים, אולי מאוחר יותר היום?"
"תקשיבי מותק, או שאת באה עכשיו או שתלכי לעזאזל." קולה היה כל כך בטוח בעצמו ומסיבה שלא אבין מצאתי אותו בלתי ניתן לסירוב. "בסדר," אמרתי בקול רועד "אני בדרך."
היא מסרה לי את הכתובת וניתקה בחוצפה רבה.
מיהרתי להתלבש במיטב מחלצותיי, למרות הגסות שבה דיברה אליי רציתי להיראות במיטבי. לבשתי שמלה לבנה ונעלי עקב תואמות שהתאימו להפליא לעור הלבן שלי ולשיערי הזהוב.
כעבור עשרים דקות דפקתי בדלת וחיכיתי.
הדירה הייתה בשכונה טובה וחששתי שהמחיר יהיה גבוה לי מדי.
כשנפתחה הדלת נעתקה נשימתי לרגע. היא הייתה פשוט יפהפייה.
אני יודעת שזו מילה שנזרקת הרבה לחלל האוויר אבל אני לא חושבת שמישהו יוכל להגדיר אותה בכל צורה אחרת.
היא לבשה רק תחתונים וחזייה שחורות, הייתה יחפה והביטה בי בהבעה חסרת סבלנות.
עורה היה לבן, אם כי לא כמו שלי, שיערה השחור היה ארוך ושופע, גזרתה הייתה מהממת, שדיה שופעות ועומדות ופניה היו היצירה המושלמת ביותר שניתן להעלות על הדעת.
היא נראתה כמו אישה חריפה ושתלטנית ולמבוכתי הרגשתי רטיבות קלה בין ירכיי, כ"כ הופתעתי מהאירוע הזה שלא התרחש כבר כמה חודשים עד שמעדתי ונפלתי לרגליה.
הייתה זו הפעם הראשונה בה ראיתי את כפות רגליה, פטיש שלא היה קיים בי עד לאותו הרגע. היא עמדה עם רגל על הרצפה והשנייה רק על אצבעותיה, הן היו ארוכות ויפות וטבעת ניצבה לה בחן על אחת מאצבעותיה.
בהיתי בהן בהערצה במקום לקום ודחף נוראי וכמעט בלתי נשלט עלה בי לנשק אותן. אולי הייתי עושה זאת אם לא הייתה נכנסת לדירה מבלי כל הצעה לעזור לי לקום.
קמתי במבוכה ועקבתי אחריה לסלון. היא התיישבה על ספת עור חומה אשר חוץ ממנה לא היה עוד איפה לשבת. באתי להתיישב לידה כאשר לפתע שמעתי אותה צועקת בקול חד: "קומי!"
מהשוק אם לא ממשהו אחר מיהרתי להיעמד מולה וקפאתי. היא השתרעה לה על הספה בצורה מתפנקת ובחנה אותי. "את לא נראית רע," העירה וליבי קפץ בשמחה, "תסתובבי."
לא הבנתי לחלוטין מה קרה שם אז מיהרתי להסתובב ולהראות לה את גזרתי מכל הצדדים.
"רציתי לשאול..." התחלתי להגיד.
"את תדברי כשאגיד לך לדבר" קטעה אותי, והשתתקתי.
היא החלה לספר לי על עצמה. שמה היה אלזה והיא הייתה במקור מאוסטריה.
היא חיה בבית עשיר מאוד והייתה רגילה לקבל כל מה שרצתה מתי שרצתה זאת.
כשהייתה בת 16 החלה לדגמן הלבשה תחתונה ובגיל 18 נישאה לעסקן ישראלי עשיר שהעלה אותה ארצה.
לפני שנישאו היא הכריחה אותו לחתום על חוזה נישואין דרקוני ביותר לרעתו, והוא מכיוון שהיה מאוהב בה עד כלות הנשימה לא שקל כלל את האפשרות שהיא מנצלת אותו וחתם.
היא חייתה כאן חיי מותרות, קונה מה שהיא רוצה ושוכבת עם מי שהיא רוצה. בעלה מעולם לא העיז להתנגד לה משום שידע כי היא מסוגלת לנשל אותו מכל רכושו.
לפני כשנה הוא חלה והיא אישפזה אותו בבית חולים רחוק בחו"ל והעירה כי אין לה כוונה להניח לו לחזור.
"אני לא באמת צריכה שותפה" אמרה והרימה את כף רגלה באוויר בוחנת אותה. גם אני הבטתי בה בהערצה ואני חושבת שהיא הבחינה בכך.
"כמו שאת מבינה יש לי את כל הכסף שאני צריכה. אני זקוקה למישהי שתחיה פה ותדאג לכל משק הבית, ניקיון, קניות והכנת הארוחות ובתמורה תחיה בחדר הפנוי. אני מעדיפה מישהי צעירה ונאה כמוך." היא לא הסבירה למה.
"אם אבחר לקבל אותך" היא אמרה, יוצאת מנקודת ההנחה שאני רוצה, "יהיו חוקים. אני לא באה מתרבות הסחבקיות המטומטמת שיש לכם פה ואני דורשת שתפני אליי בכבוד. את לא תביאי הנה איש ולא תשמשי באמבטיה בלי רשות מפורשת ממני, את תבקשי רשות לצאת מהבית למקרה שאצטרך אותך ולא תפני אליי אם לא אפנה אליך, זה ברור?"
התרגשתי והיא ידעה את זה, אני חושבת שכל הגסות בטלפון והיחס המזלזל בכניסה היה כדי לנפות מועמדות שלא יקבלו בהבנה את הסידור הזה. אלזה הייתה גבירה אמיתית והיא דרשה יחס ככזו, יחס שלא היה לי שום בעיה לספק לה. הסכמתי מיד להצעתה והיא כיוונה אותי לכיוון המטבח כדי להכין עבורה את ארוחת הצהריים.
בזמן שאכלה הייתה מצווה עליי בפקודות קצרות: "מפית", "מלח", "כוס מים."
לכל אלה עניתי תשובה קבועה, "כן הגבירה אלזה." והגשתי לה את מבוקשה. היא חייכה והביטה בי מבט שהמיס אותי. "אני חושבת שנסתדר על הצד הטוב ביותר אמרה."
את לילותיי ישנתי בחדר צמוד לשלה ולעתים הוערתי על ידי צילצול פעמון כסף קטן שהיה ליד מיטתה אם דרשה שאביא לה משהו.
חיינו נכנסו לשיגרה מבורכת. לא אוננתי או ביצעתי כל אקט מיני שבועות אבל הייתי מסופקת יותר משהייתי אי פעם.
אלזה הבינה את העובדה שאני נשבית עוד ועוד בקסמיה והפכה לדורשנית יותר בדרישותיה ממני, לעיתים ממש על גבול ההתעללות.
בשלב מסויים החליטה שהבגדים שלי אינם מוצאים חן בעיניה והיא קנתה לי תלבושת של משרתת צרפתייה, אך קצרה מאוד, מן מיני וחזייה מעוטרות תחרה לבנה.
יום אחד השתזפה גבירתי במרפסת השמש שלה ואני עמדתי מעליה מחזיקה כוס שמפניה למקרה שתרצה לשתות דבר מה. בהיתי בגופה בגלוי ואנקה של תשוקה נפלטה מפי בטעות.
אלזה הורידה את משקפי השמש שלה והביטה בי במבט בוחן. "את רוצה להגיד לי משהו?" שאלה.
"אני מתנצלת גבירתי" אמרתי ולחיי האדימו בבושה.
"ספרי לי מיד!" ציוותה, וכמו שתמיד קרה כשדיברה אליי בטון הזה לא יכולתי שלא לציית.
"אני סוגדת לך!" אמרתי בשבירה מוחלטת, נופלת על ברכיי מולה. "מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות שפחה של אדם חזק שישלוט בי ויעשה אותי לשלו, מאז שנפגשנו כל מה שאני חושבת עליו ומשתוקקת לו זה להיות שפחתך הנרצעת, לבלות את כל ימי במילוי הוראותיך."
"אבל את ממלאת את הוראותיי" היא אמרה לי בטון רגוע, היא הייתה די משועשעת מהעניין.
"אני רוצה לגעת בך, להרגיש אותך! אני רוצה שתענישי אותי , שתשלטי בגופי ובנפשי!" אחזתי את כף ידה והתחלתי לנשק אותה בלהט בין הדמעות.
אלזה לקחה אחורה את ידה בגועל והביטה בי במבט המתנשא ביותר שניתן להעלות על הדעת, מיותר לציין שהדבר הטריף את חושיי.
"חצופה! איך העזת לגעת בי?" צעקה. השפלתי את פניי, "הביטי בי!" ציוותה.
הרמתי את ראשי, ידיי מאחורי גבי.
אלזה הביטה בי בזעם ולאט לאט התחלף מבטה בחיוך. היא הביאה את ידה מתחת לחצאית שלבשתי והכניסה את כף ידה לתוך תחתוניי. מגעה היה כה רך עד שנפלתי לרצפה. "קומי מיד!" ציוותה ומיהרתי לעשות כן.
היא הביטה בי מבעד למשקפי השמש שלה ובהפתעה מוחלטת סטרה לי. הייתי המומה ואפילו מושפלת אבל התחלתי להרטיב והיא הרגישה זאת. היא עשתה לי ביד ותוך כדי כך סטרה לי עוד ועוד בידה השנייה. סטירה. סטירה. סטירה. סטירה. סטירה. סטירה. וכל אותה העת אוננה לי מבעד למפלי הרטיבות שזלגו ממני. לחיי היו אדומות לגמרי וגנחתי בפראות. "
האורגזמה שבאה הייתה כה חזקה עד כי איבדתי הכרה לכמה רגעים. כשהתעוררתי מצאתי אותה עומדת מעליי ורגלה האחת עומדת על לחיי.
בלי מילים היא יצאה מהמרפסת ונעלה אחריה את הדלת. כך נשארתי במפרסת יומיים שלמים, שותה מברז קטן שניצב שם ומביטה בה בערגה צופה בטלוויזיה או קוראת ספר, מתעלמת מנוכחותי.
כשפתחה לבסוף את הדלת מיהרתי להשתטח אפיים ארצה מולה, מדגישה את כניעותי המוחלטת לעליונותה. "אני אקבל אותך כשפחתי." אמרה. דמעות של אושר זלגו מלחיי והתחלתי לנשק את כפות רגליה של האלה שלי, חשה כנרצעת שבשפחות. זהו מקומי ידעתי, כאן אני רוצה להיות לעד. המשך יבוא...


3. ביקור בדאנג'ן - סיפור

הרצון להיכנע תמיד היה שם. לא תמיד הבנתי אותו אבל כבר מגיל הגן הריגוש שבלהיות תחת שליטתה של בת במשחקים היה משתק אותי, מעלה אדמומית בלחיי. ביסודי נמשכתי רק לבנות "הרעות" של הכיתה, אותן בנות אנוכיות ואכזריות שהשתמשו במעמדן על מנת לדכא אחרים. כשהייתי בן 13 ראיתי לראשונה סצינה אמיתית של שליטה, תוארה שם דוגמנית יפהפייה שהשתמשה ביופייה כדי לכפות את גחמותיה על הגברים שמסביבה תוך זילזול מופגן ברגשותיהם ויחס כלפיהם כאילו היו חפצים. מאז ועד היום ביליתי מאות שעות בשעות גנובות של קריאת סיפורי המתארות סצינות דומות של אכזריות, ניצול, סחיטה ובגידה. באותה העת כמהתי לדברים שונים לגמרי - לרוך, לאהבה, זוגיות וחיבוקים שנמשכים כל הלילה. לעולם לא חשבתי שהדברים יכולים להשתלב וראיתי בכך את הטרגדיה של חיי וזמן מסויים הייתי בדיכאון עמוק. כיצד אדם יכול לבלות את חייו לכוד באוקסימרון? להתאכזב מהיפהפיות רכות העור שמביטות עליך במבטי אהבה, רק בגלל שהן מכריזות שלא יפגעו בך בחיים? ובו בזמן לערוג אחר אותן נשים בלתי מושגות, חסרות הסבלנות לגברים הכמוך שלא מסוגלים שלא להביט בהן, בעלות המבט האכזר והמגחך כשהן יודעות שבקשה קצרה מפיהן יגרמו לך לבזבז מאות שקלים ושעות כדי לספק את מבוקשן ולאחר מכן יוכלו להשליכך כפסולת ולחכות לטיפש הבא?
במרוצת השנים ויתרתי לחלוטין על החלום והתארסתי לבלונדינית ארוכת רגליים, מהממת בכל קנה מידה מלבד זה שבאמת חשוב. אהבתי אותה אך לא ערגתי לה. לא חיכיתי יום שלם בציפיה לחזור אליה הביתה, להשתחוות מול יופיה ולהעריצו כמו שרציתי.

כל זה השתנה לפני שנה אחת בלבד והיום חיי לעולם לא יהיו עוד מה שהיו. פגשתי אותה בדאנג'ן בפעם הראשונה שבאתי לשם אי פעם. תמיד רציתי ללכת אבל לא היה עם מי וגם היה הפחד של ההסברים המגומגמים אם אפגוש שם מישהו מוכר. הלכתי עם חבר שהיה "בקטע" באותו השבוע (שבוע אחרי זה הקטע שלו כבר היה בלט אומנותי) אבל הוא חתך די מהר עם איזו בת 18 שהרגישה שאם היא לא תשתרמט עם מישהו זו תהיה יציאה מבוזבזת. הסתובבתי קצת בין האנשים אבל שום קטעים מיוחדים לא נראו בסביבה, בסך הכל די התאכזבתי והתכוננתי לחזור הביתה. ממש ליד היציאה ראיתי אותה נכנסת. היה לה את העור הלבן ביותר שראיתי מעודי, אך כלל לא בצורה חולנית והמילה שלגייה היא אולי היחידה שראויה לתאר אותה. היה לי שיער שחור ארוך שעוצב בצורה מדורגת והיא לבשה מעיל כחול גדול ומסורבל ותחתיו מגפי עור גבוהות. הלכתי כמה צעדים אחורה, נטמע בתוך הקהל, מחכה לראות האם מה שמתחת למעיל יצית את דמיוני כמו שאר דמותה. לכל היותר קיוויתי לשעה קלה של פינטוז כשאני מעמיד פנים לאזור את האומץ לדבר איתה ובסופו של דבר בורח הביתה. מיותר לציין שלא התאכזבתי אחרת לא הייתי כותב שורות אלו אלה יושב שוב מול המחשב ומאונן מול סרטי ביזאר ברזילאיים.
היא לא לבשה חולצה שחורה ובעלת מחשוף נדיף שחשף את שראוי לחשוף, אבל לא יותר מדי. חצאית עור קצרה ריתקה אותי במחשבה שאולי אם תישב אוכל להציץ בין רגליה. לא נראה היה שהיא באה עם מישהו וליבי החל לדפוק בחוזקה של גבר המגונן על בת זוגתו המיועדת. ידעתי שלא יעבור זמן רב לפני שיעוטו עליה עדר גברים חרמנים הנואשים לתשומת לב מהזרה היפהפייה הזו. כמה אנשים אמרו לה שלום ונישקו אותה על לחייה. שני אנשים נשקו קלות לכף ידה בהערכה וכך הבנתי שהיא כנרא דמות מוכרת מהקהילה, תהיתי שאולי שמה מוכר לי מאחד הפורומים. כשהיא ישבה על כורסא, רגל על רגל בצורה שהטריפה את חושיי, משהו זר השתלט עלי ולפני שהבנתי מה אני עושה קניתי כוס שתייה וניגשתי לעברה בביטחון עצמי מזוייף.
"שלום" אמרתי בקול צרוד מהתרגשות.
היא הרימה את מבטה לעברי ונתנה לי מבט משועמם שרק הצית את תשוקתי.
"אפשר להציע לך משקה?" שאלתי.
היא הביטה בכוס שבידי וחייכה לעצמה. "אני לא צמאה כרגע" ענתה, "אבל כדאי שלא תזוז למקרה שפתאום אני אתייבש." היא שלפה חפיסת סיגריות ממעילה והוציאה סיגריה בודדת.
היא חיכתה כמה שניות ואז פלטה כשהסיגריה בפיה, "אני אחכה עוד הרבה זמן?"
באחת ירדה עליי ההבנה של הסיטואציה הסוריאליסטית שנקלעתי אליה. היא ראתה מיד דרכי והבינה את כוונותי (מה שלא היה קשה בהתחשב במקום בו היינו). "אני מצטער" אמרתי בחשש מסויים "אין לי מצית."
"ואתה חושב שזה מעניין אותי?" שאלה בקוצר רוח מופגן, "יש לך בדיוק שלושים שניות."
בלי לומר מילה נדחקתי במהירות בין ההמון וביקשתי מצית בצורה גסה למדי מגבר זר. הוא הוציא מצית אותה חטפתי מיד מידו בעודו מסנן, "אפשר להגיד בבקשה יא מניאק."
בחרדת קודש כמעט הדלקתי עבורה את הסיגריה, מודע בחדות לעובדה שזו הפעם הראשונה שאני נמצא בסיטואציה מהסוג הזה.
היא נשפה את העשן לכיווני ואמרה בחיוך מלגלג, "אם הייתי מבקשת ממך להביא לי גם בירה היית גומר?"
רק אז שמתי לב לבליטה במכנסיי, פשוט מהעובדה הפשוטה שהאישה הזו ציוותה עליי להביא לה מצית. לא ידעתי מה להגיד ולכן נשארתי שותק.
היא ישבה שם עוד כמה דקות, מעשנת בנחת בעודי עומד לידה עם כוס המשקה.
הרגשתי מטופש ביותר, וכמה אנשים הביטו בי במבט ידעני. רציתי מאוד לסדר את הבליטה שלא הרפתה אבל מרוב מבוכה המשכתי לעמוד שם בחוסר נוחות, הבליטה בולטת לכל.
"משקה" היא פלטה בקצרות מקץ זמן מה ומבלי לחשוב בכלל הושטתי לה את המשקה ביראת כבוד. היא לקחה אותו מידי, נוגעת קלות באחת מאצבעותיי תוך כדי המעשה.
היא שתתה אותו לאט, המשכתי לעמוד שם מהופנט למראה החזה שלה, מגפיה שנגמרו בשפיץ אימתני ולכתפיה החשופות.
"מה אתה רוצה עכשיו אדיוט?" היא שאלה אותי ורק אז הבנתי שהיא שמה לב לעובדה שאני בוהה בה בצורה כל כך ניכרת.
"אני יכול להמשיך לעמוד כאן בבקשה?" אמרתי בלחש מרוב התרגשות.
היא סקרה אותי במבט מתנשא ושאלה, "ולמה נראה לך שאני אתן לך את הזכות הזו ולא לכל הלוזרים האחרים?" רק אז שמתי לב לכמה אנשים מסתכלים עליה, יודעים כנראה שלא להתקרב בלי הוראה מפורשת, היא הייתה ידועה יותר משחשבתי.
"אני אהיה בשקט" אמרתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש.
היא צחקה צחוק קטן ומתוק, "אם אתה כבר מתכוון לעגוב עליי אז תעשה את זה בצורה שראויה למעמדך." הבטתי בה מבולבל.
היא לא ענתה ופשוט המשיכה להביט בי במבט המזלזל שלה, מחככת את רגליה השלובות זו בזו.
הרגשתי איך כולם מסתכלים בי בקנאה כשירדתי על ברכי מולה והבטתי בה מלמטה. היא נראתה כמו אלה אמיתית, מביטה בגבר העלוב, אחד ממאות, שיושב למרגלותיה.
"אז אתה כן יודע לעשות משהו". היא אמרה.
היא סימנה לי באצבעה להוריד את ראשי ואז הניחה את זוג רגליה על הגב שלי.
המשקל כמעט לא הורגש, אבל זה היה כאילו אני מחזיק משא של עשרות טונות, ההתרגשות עמדה לפצח את חזי.
מישהי באה והיא פיטפטה איתה קצת. תוך כדי השיחה הדומית שלי הציעה לה לנוח מעט ובלי מחשבה יתרה חברתה הניחה גם עליי את רגליה שהיו יחפות וריחן היכה מיד בנחיריי. לא ראיתי את האישה השנייה אך קולה היה מתוק ונמרץ.
"מי זה?" שאלה אותה החברה אחרי כמה דקות.
"אני לא בטוחה" ענתה הדומית "אבל הוא לא נראה לי מנוסה במיוחד."
ההתייחסות שלהן אליי בגוף שלישי נראתה לי מעליבה מאוד פתאום אך לא העזתי למחות.
"את חושבת שהוא ילקק לי קצת את הרגליים? הייתי כל היום על הרגליים." החברה ליטפה את שערות ראשי עם רגליה. חיכיתי בנשימה עצורה לתשובת מלכתי משום שלא היה לי ספק שאבצע כל הוראה שתיתן, אך הבנתי מדברי חברתה כי רגליה אינן נקיות במיוחד.
"אני לא רואה למה לא, הוא גבר אז איזה עוד שימושים אפשר לעשות איתו?" באה התשובה ואחריה צחוק מתמשך של השתיים.
כף רגל אחת ירדה מראשי והחלה לענטז מול פניי. האישה לבשה ג'ינס כחול ורגליה היו לבנות גם כן אך לא כמו המלכה שפגשתי, לא היה לה לק ואפשר היה לראות שהיא הלכה יחפה זמן מה. ריח של זיעה חדר אליי ושאפתי אותו עמוקות בשמחה רבה, מאושר. ארוסתי שנאה התעסקות בכפות רגליה וניסיונותיי להתקרב אליהן, בעיקר אחרי שחזרה מהליכה ארוכה, תמיד נדחו.
היא דחפה את הבוהן לתוך פי והתחלתי למצוץ בהנאה, לא חושב בכלל על המקמות שכף רגלה דרכה בהן. "לקק אפס" שמעתי אותה אומרת מעליי.
ליקקתי את רגלה זמן שנראה קצר מדי אך היה כנראה דקות לא מעטות בהן שמעתי אותה גונחת בהנאה. "בין האצבעות" ציוותה הדומית שלי, ומיהרתי לציית.
כל אותו זמן המשכתי להרגיש את שלוש הרגליים על גופי ושמעתי אנשים שונים באים לדבר עם שתי הנשים ומעירים על המצב בו הייתי שרוי. שלושה פעמים באו נשים שונות וגיחכו על מצבי בצורה משפילה, הערות שהיה להן מתאם גבוה עם ליקוק אינטנסיבי יותר של כף הרגל.
"נראה לי שהוא אוהב שמתייחסים אליו כמו לכלב" אמרה הדומית שלי, "איך הוא מלקק?"
"דווקא לא רע" אמרה החברה, "מעניין איך הוא בליקוק דברים אחרים."
הן החליפו צחוק קצר ואז אמרה מלכתי, "את רוצה לקחת אותו לסיבוב מבחן?"
"אפשר?" שאלה הראשונה בקול מתחנן, "הוא צעצוע נחמד ובא לי לשחק בו קצת."
"רק אם אני אתעלל בו תוך כדי." באה התשובה.
מרוב התרגשות נשכתי בטעות את הבוהן שבפי. "אידיוט!" צעקה החברה ובעטה חזק בראשי. נפלתי לרצפה בכאב. שתי הבנות קמו והחלו בועטות בי בכעס. "אתה תשלם על זה חוצפן" אמרה האישה שעד לפני כמה שניות ליקקתי בתאווה את כפות רגליה. ראיתי אותה עכשיו לראשונה, היא הייתה יפה כמו חברתה, בעלת שיער אדום וגולש ולבשה חולצה חושפנית סגולה.
"קום!" ציוותה. מיהרתי לעשות כפי שאמרה אך מיד חטפתי סטירה שהפילה אותי שוב.
"הכוונה היא לקום לרמה שמתאימה למעמדך" מיהרה האדמונית לסנן והביאה לי סטירה נוספת, חזקה מאוד.
"אני מצטער" אמרתי בפחד. הן חייכו זו לזו. "מצאנו שפוט אמיתי" אמרה האדומנית, "אני ממש לא יכולה להתאפק להשתמש בו."
"תקשיב לי טוב גבר" אמרה הדומית שלי. הצורה בא ביטאה את מיני הכילה את קול הבוז שאפשר לדמיין. "אנחנו לוקחות אותך עכשיו לדירה שלי כי חברה שלי חרמנית ואתה בר המזל שיספק אותה היום, גם לי יש צרכים שצריכים לבוא על סיפוקים למרות שהם קצת שונים. אתה תבוא איתנו, לא תשאל שאלות, לא תדבר בלי רשות ובוודאי שלא תתלונן. זה מובן?"
הינהנתי בשקט והיא הוסיפה, "תזחל אחרינו החוצה ולא מעניינת אותי הבושה שלך."
הן החלו ללכת לכיוון היציאה ובלית ברירה החלתי זוחל על ארבע אחריהן, מביט בהערצה על הישבנים המדהימים שניגלו לעיני אך מודע בחדות לשלל המבטים וההערות שנזרקו לעברי.
מחוץ למועדון התיישבה עליי הדומית שחורת השיער בעוד חברתה דיברה בטלפון הסלולרי.
"חברה שלנו באה לאסוף אותנו," אמרה המלכה שישבה על גבי "והוא תיקח אותנו לדירה שלי שם נחנך אותך קצת... או הרבה." האדמונית שסיימה לדבר עמדה מולי ודיברה עם חברתה. כפות רגלי החשופות היו ממש מול פני ולא עמדתי בפיתוי, התכופפתי ונישקתי להן.
"הוא חסר סבלנות הא?" אמרה הראשונה ותפסה את שערות ראשי בחוזקה. "אל תדאג, תזכה לנשק הרבה רגליים היום עד שתהיה כלבלב טוב ומחונך, החברה שלי פה היא פוט פטישיסטית ידועה. אבל אל תחשוב שזה כל מה שתלקק היום, החברה שבא לאסוף אותנו היא בעלת חיבה מיוחדת לגברים שמלקקים את התחת שלה. ואני..... אני פשוט אוהבת להכאיב."