שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחיר האיחור....

מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 20 שנים • 16 בספט׳ 2003

מחיר האיחור....

מאסטר יקיר​(שולט) • 16 בספט׳ 2003
איחרת...

חשפת את גופך האפולואי
לנגד תאוותי
וכילבתי אותך בקולר
ובפעמון,
שיצלצל לך תזכורת...

ישבנך הפנים את הצלפות
אי העמידה בלוח הוראותיי.
מייבב,
התקפלת אל חינוכי.

עיניך החשוכות
חיפשו נקודת מוצא,
מכעסי, בתוך האפילות
ופיך, החסום בגאג,
התנפץ לשתיקתי.

זחלת אל תוך הכלוב.
מסורג על ארבעותיך
הכרעת את יופייך
לכניעה מתמסרת.

נעילה... שתיים...
ושלושה מנעולים
הבריחו את נשימותיך
אל שדה של פחדים
ורק צעדיי, צעדי אדונך,
ריחפו מעל רעידותיך.

כיוונתי את ראשך אל הסד.
גם ידיך התפתלו אל
החורים הכובלים.
את הגאג החליף שרביטי
בתוך פיך הלוהט
וזיעת מצחך נטפה,
מבעד לכיסוי השחור,
אל עיניך המיוחמות לראות...

שחררתי את הסד מייסוריך.
הצעתי לך שתייה בקערית מתכת.
ליקקת את המים בלשונך הכלבית
ושפתיך נטפו ריר.

עמדת והמשכת לינוק.
בסיבוב חד, הפניתי את גופך
אל השפלת ישבנך האדום,
ובבעילה מכאיבה עד צרחה,
שילמת על חטא האיחור.

פתחתי את מנעולי הכלוב
והוריתי לך להתלבש.
מבטך ההמום נחנק מתדהמה.
שפתיך גמגמו את
בקשת הסליחה שנדחתה
ושילחתי אותך,
טובע באיי החשיכה
ובאי ידיעה על המפגש הבא.

איחרת...
האיחור שלך, עלה לי בגעגוע.
הגעגוע שלי, עלה לך בדמעה.

שוקולית​(שולטת)
לפני 20 שנים • 16 בספט׳ 2003
שוקולית​(שולטת) • 16 בספט׳ 2003
"ובבעילה מכאיבה עד צרחה,
שילמת על חטא האיחור"

וואו וואו

בסוף השיר אני מגישה.............געגוע ו...התאהבות?

אוף זה מחרמן.
infinite​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 16 בספט׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 16 בספט׳ 2003
מחיר האיחור
מתיקות הכאב
וכתמיד ,רואה מול עיניי ומתארת את החיוך שלך
אל מול נשימתו הנעתקת
הכאבת לו
הענקת לו
קיבלת ממנו
סלחת לו
(-:
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 20 שנים • 16 בספט׳ 2003
מאסטר יקיר​(שולט) • 16 בספט׳ 2003
שוקו אהובתי,

את מרגישה בסוף השיר
התאהבות. ... געגוע....? icon_redface.gif icon_redface.gif icon_redface.gif


אינפי אהובתי,
לא סלחתי לו באותו יום...
יותר נכון, לא נתתי לו להרגיש שסלחתי...

הוא יתמודד גם עם זה icon_wink.gif
ZEUS​(שולט)
לפני 20 שנים • 16 בספט׳ 2003
ZEUS​(שולט) • 16 בספט׳ 2003
דום זה פשוט מקסים! בפרט משפט הסיום.
זאוס אהב!!
מרי-אן​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2003

אולי זאת אני...

מרי-אן​(לא בעסק) • 17 בספט׳ 2003
...אולי זה רק אצלי, אבל עשה לי עצוב...

הכתיבה שלך כתמיד, נוגעת בנימי נפשי.

"בקשת סליחה שנדחתה"... אולי זאת רק אני... אבל עצוב.....

ולמרות הכל- כל כך אנושי וכל-כך יפה...