השעות שאחרי.. השעות שמתפזרות לרסיסים עולות וצפות .. בשברירי שניות ואני מנסה לחבר לשחזר.. לחזור לאותה נקודת ניתוק ,המחברת אותי אל מקום בטוח ומוגן אל תחושה עוברית הנקטעת עם פתיחת חבל הטבור שנקשר מסביב לשדיי ויציאה אל אוויר העולם מהמקום של להיות ולא להיות להרגיש ולא להרגיש אני
