infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
17 בספט׳ 2003
היא והיא (-:
היא והיא...היא קשורה . חיה כדי להיות קשורה . להיקשר. היא. ידיה פרוסות, צלובות על הקרוס
מתענגות על החבלים . העירום הבוטה המתגרה שלה. עירום רע. לא, בעצם עדין ,חשוף, מתחכך בחבלים הגסים, מוכן להראות מה הוא שווה ברגעים בהם הנפש פורחת ,מתעופפת. מעלה. היא והפחד שלה להיות מצולקת. הפחד שלה להיות. מצולקת . בנפש. היא. קושרת .מעבירה אצבעה על דופה המצטמרר .היא טעמה את פטמותיה בנשיכה איטית. היא אהבה לשמוע את האנקות. לטעום את טעמן. הכי קרוב שאפשר, כך שתוכל גם לחוש בהן ממש. ברעד הזה, בחזה הבוקע, הנפתח לרווחה, מתמסר לזעקה. הו, כמה היא אהבה. אלה היו הרגעים בהם החיים זרמו בדם, הכי מהר שאפשר, התפשטו, העניקו חיים לכל תא בגוף, העניקו עונג לכל תא.. השעווה הרותחת סירבה להתמצק על גופה הקשור ,הבוער והמתמלא חיים אחרים ,טיפטפה לאורכו ,על הצוואר, על הכתפיים שרעדו ,על הזרועות ועל החזה. היא עשתה סיבוב שובב סביב הטבור וטפטפה אט אט מטה אל ערוותה ושם סיימה את המסע בהתמצקות של כאב. היא הביטה אל תוך עיניה הקשורות בלי להוריד את הכיסוי. תמיד ידעה להביט , המבט החודר.. קירבה את קור מצבטי המתכת אל פטמותיה. נעלה עד שהיא נשכה שפתיה, מתעקשת לאחוז בזעקה בפנים, עוד קצת... המצבטים סגרו על נפשה תחילה, שלא תצא, שתישאר מטה עוד, שתתמודד עוד. אך היא תמיד וויתרה מגלגלת עיניה מתעופפת גבוה, סומכת על החבלים. היא אהבה להחזיר אותה. כל כך אהבה את החזרה אל הכאב, אל ההתמודדות , אהבה את צליל הנשימות המהירות והאנקות ,אהבה להרגיע את הגוף המשתולל...לפעמים היא דיברה אל תוך אוזניה החרדות וההד היה נשאר תלוי באוויר . מילים של מועקה, מילים שכאבו. לעיתים הכאב היה קשה , הצטבר והפך ענק .היא שמעה הכל עד שלא יכלה לבכות יותר וכל מה שייצא זה יבבות. הבכי נשאר בפנים ,קורע איברים ורק אליה יכלה להתחנן ללא מילים - תעזרי לי לבכות... כל כך הרבה חטאים ,כל כך מעט מחילה..וכך נולד ענן הגשם, הגשם שציפיתי לו כל כך, הגשם שאהבתי כל כך, רק כדי להתכרבל עימה. כך נולדתי, מתעופפת גבוה ורואה הכל, מפחדת להיות ."מצולקת", השוליה של החיים (-: נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך חמישי ספט' 18, 2003 7:37 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
שפינוז_
|
לפני 20 שנים •
17 בספט׳ 2003
שוב אל מול מילותייך אין לי מילים
לתאוריך לא אמצע תואר תודה שכל פעם את מרגשת מחדש בונה בקוביות צבעוניות את השלם שנוגע בלב |
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
17 בספט׳ 2003
מדהים אינפי... פשוט מדהים.
קראתי בנשימה עצורה. |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
17 בספט׳ 2003
היא והיא...
את ואת... ואת יצירה בפני עצמך! עוצרת נשמה (ולא שלך) שכמותך! מרעיד לקרוא את התאורים שלך! |
|
|
|
נטע(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
18 בספט׳ 2003
אינפי
מדהים מרגש וסוחףףףף |
|
|