ללא גבולות'
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
לכאוב או לחדול
בשיחה עם אדם שטוען שהוא מבין בזה (יש לו גם וילה ברמת השרון לגיבוי טענותיו)
טען זה האחרון כי הרבה מהאנשים שנמשכים לכאב , להכאיב ולכאוב, עושים זאת כי זאת הדרך היחידה שלהם להרגיש. הכאב מכריח אותם לחוש. ללא הכאב הם מנוכרים וחסרי רגשות . הכאב שלא כמו הליטוף כופה עליהם תחושות שמהן הם לא יכולים להימלט. ניתן לעשות אנלוגיה פשוטה גם לנושא של השפלה למשל , שאדם שלא מושפל לא חש נאהב, בלי ההשפלה הוא מאבד את תחושת האהבה והריגוש האמיתיים שלו וחי מחוסר רגשות . קבלת טענה זו הופכת את הבדסמ לכורח ולא ל"תיבול" כמו שרבים מרבים לציין. המבחן הוא לא אם נשרוד ללא הבדסמ , כי ברור שנשרוד, אלא איך נשרוד ולמה אנחנו זקוקים לכאב, השפלה וכו' ע"מ לחוש חיים. מדוע ליטוף חיבוק נשיקה וחום כלשעצמם, הם בלתי מספקים . למה אנחנו חיים, משני צידי המתרס, דרך כאב והשפלה? |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
יותר עדיף
לתקן את הנוסח לחלק לא הרבה
חלק מהאנשים על כל אחד ואחת זה עובד ממש אחרת |
|
|
tch(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
אני משער...
שמדובר בצורך של אנשים,אלו שמתחברים לזה(כמוני לדוגמא)שכאב גורם להם רגוש מיני ונפשי.
העונג שבכאב והכאב שבעונג. לכל אדם יש צרכים,הצורך של אדם לחוות ולספוג כאב יכול להגיע ממקום פיזי ורגוש מיני או ממקום נפשי ורוחני. לגוף יש יכולת יצור של חומרים משככי כאב (אנדורפינים). הכאב גורם ליצור מוגבר של אנדורפינים וכאשר כמות גדולה ממנו מציפה את הגוף נוצרת תגובה מוחית המייצרת תחושת ניתוק חלקי מהמציאות. למצב כזה רובנו שואפים להגיע ,לסאב ספייס. עם זאת יש אנשים שמרגישים בצורך לספוג כאב כאקט של התמסרות למעניקת הכאב,מעבר לכך שכאב גורם להם לעונג,הצורך הוא להתמסר והביע את רגשי הערצה דרך הכאב. * הכותב הינו מאזוכיסט מוצהר ובעל סף כאב אקסטרימי. 
|
|
|
Afroditi
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
אין ספק
וידוע ומוכח, שיש הנדרשים וצריכים להרגיש כאב, כי רק כך הם מרגישים.
יש כאלו אחרים, החשים כאב נפשי ורגשי עמוק ובלתי ניתן לספיגה, והכאב הפיזי הנו דרך שלהם לכאוב פיזית ועל ידי כך לא להרגיש או לחשוב פחות על הכאב הרגשי. ישנה תופעה ידועה ונפוצה של אנשים העושים לעצמם חתכים בגוף, רק על מנת להרגיש משהו ויש העושים זאת על מנת להסיח דעתם מהכאב הריגשי והנפשי שלהם. |
|
|
|
ללא גבולות'
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
Re: אין ספק ירדן* כתב/ה: וידוע ומוכח, שיש הנדרשים וצריכים להרגיש כאב, כי רק כך הם מרגישים.
יש כאלו אחרים, החשים כאב נפשי ורגשי עמוק ובלתי ניתן לספיגה, והכאב הפיזי הנו דרך שלהם לכאוב פיזית ועל ידי כך לא להרגיש או לחשוב פחות על הכאב הרגשי. ישנה תופעה ידועה ונפוצה של אנשים העושים לעצמם חתכים בגוף, רק על מנת להרגיש משהו ויש העושים זאת על מנת להסיח דעתם מהכאב הריגשי והנפשי שלהם. מעניין, שני מצבי הקיצון . לכאוב בשביל להרגיש משהו ולכאוב בשביל להפסיק להרגיש משהו. העולם בינארי , תמיד אמרתי. INPUT מעניין ירדן, תודה. ועכשיו מעניין אם היה ניתן לדעת סטטסטית כמה אחוזים עושים את זה בשביל להפסיק להרגיש וכמה אחוזים עושים את זה בשביל להרגיש. הניחוש הלא בדוק שלי אומר שהרוב המוחץ עושים את זה בשביל להפסיק להרגיש משהו אחר. אפשר עוד קצת לסבך ולהגיד שגם להפסיק להרגיש ריקנות זה סוג של להפסיק להרגיש ואז יש רק מצב אחד. ושוב, מעניין . |
|
|
גון קונור מקלאוד(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
Re: אני משער... tch כתב/ה: שמדובר בצורך של אנשים,אלו שמתחברים לזה(כמוני לדוגמא)שכאב גורם להם רגוש מיני ונפשי.
העונג שבכאב והכאב שבעונג. לכל אדם יש צרכים,הצורך של אדם לחוות ולספוג כאב יכול להגיע ממקום פיזי ורגוש מיני או ממקום נפשי ורוחני. לגוף יש יכולת יצור של חומרים משככי כאב (אנדורפינים). הכאב גורם ליצור מוגבר של אנדורפינים וכאשר כמות גדולה ממנו מציפה את הגוף נוצרת תגובה מוחית המייצרת תחושת ניתוק חלקי מהמציאות. למצב כזה רובנו שואפים להגיע ,לסאב ספייס. עם זאת יש אנשים שמרגישים בצורך לספוג כאב כאקט של התמסרות למעניקת הכאב,מעבר לכך שכאב גורם להם לעונג,הצורך הוא להתמסר והביע את רגשי הערצה דרך הכאב. * הכותב הינו מאזוכיסט מוצהר ובעל סף כאב אקסטרימי. אתה צודק |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 17 שנים •
27 באפר׳ 2007
לא יודעת לגבי אחרים, אני ממש לא זקוקה לכאב כדי להרגיש חיה. אולי אנשים שמגדירים את עצמם כמזוכיסטים.
|
|
|
|
גון קונור מקלאוד(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
28 באפר׳ 2007
הכאב שבא עים הסשן
כשמקבלים הצלפות וחדירה אנאלית הוא דבר טוב זה משחרר אצלי אדרופינים ועוזר לי לנתב את האנרגיות השליליות לחיוביות. [היה וניגזר עלי ליסבול מכאבים רצוי שאפיק מיכך הנאה.] |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
28 באפר׳ 2007
כמו שירדן כתבה, יש כאלה שעושים את זה והם סובלים מבעיות נפשיות או דיכאון ולא מפיקים מזה הנאה מינית ויש כאלה שסף הגרייה שלהם גבוה ביולוגית והם עושים את זה על מנת לקבל תחושות ולדעת שהם קיימים, כמו שאמרתם כמו למשל אוטיסטים שרובם ידועים ככאלה שפוגעים בעצמם ומכאיבים לעצמם ברמות קשות מאוד - כנראה בגלל שביולוגית סף הגרייה שלהם גבוה מאוד או אנשים שנמצאים בבידוד הרבה זמן במקום ללא גירויים- יכאיבו ויחתכו את עצמם.
בבדסמ לדעתי אנשים מכאיבים לעצמם כי זה מגרה אותם מינית ולא מהסיבות שציינה ירדן- ברובם. אחד הדברים העיקריים שתומכים בטענה הזאת שלי היא שבעוד שכל אלו שהוזכרו למעלה עוסקים בעיקר בגרייה עצמית, המזוכיסטים המיניים כמעט תמיד יחפש כאב שניתן על ידי אדם אחר ויכאיבו לצמם רק אם יתבקשו על ידי השולט וגם אז החוויה תהיה פחות עוצמתית מאשר אם הוא עצמו עושה את זה. עובדה שכולם אומרים שהם אוהבים כאב רק בהקשר סשן ולא סתם כאב וכמעט תמיד יצורף לזה השפלה, חוסר אונים או נתינה עצמית. החוויה של הכאב אצל מאזוכיסטים נתפסת בעיקר כחוויה רגשית- נפשית ופחות פיזית, כלומר לא כאב לשם כאב כמו אלו שהוזכרו לעיל (עפ"י פרשנות אישית שלי). באשר לשאלה השניה לגמרי הוצגה על "למה אנחנו מעדיפים כאב על פני גירוי נעים כגון ליטוף או נשיקה" (אגב, לא בהכרח- אובנו מעדיפים שילוב של השניים, או לפחות את שניהם אם לא במקביל, אז מבלי להעדיף אחד על פני השני. עוד לא הכרתי מאזוכיסט, אפילו הקשה מכולם שיעדיף בבירור תמיד כאב על פני ליטוף או נשיקה. אולי סשן על פני סקס ונילי, אבל לא גירוי של כאב על פני גירוי שנתפס כנעים בעיניי רוב האנשים), ובכן לשאלה הזאת יש תשובה אחרת שהיא כמובן: "למה אנחנו בדסמים?", וזה כבר דיון אחר שדובר בו רבות. |
|
|