| Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
"עיניים עצומות לרווחה."
נכנסתי בלי להקיש על הדלת, מפריע לשיחתן. הגורונת, כהרגלה, החלה מייד לקפץ סביבי , בהתרגשות רטובה. מבט נוזף והיא התיישבה, מבטה מצועף.
סקרתי את חברתה. בערך שבועיים חלפו מהיום שבו עלה הרעיון עד לרגע המימוש. שבועיים של תכנון וחיפוש ושכנוע. שבועיים של חלומות רטובים וזקורים. "תפשיטי אותה" הוריתי לחברה. זו קמה, בחיוך נבוך, לבצע את הפקודה. המבוכה ניכרה בכל תנועה שלה, אבל אחרי כמה דקות הגורונת עמדה עירומה לחלוטין מולנו, בהבעה מעורבת של תשוקה, ביישנות ופחד. סקרתי אותה, בעירומה המלבב. הרהור אחרון על הסשן המתהווה, על נקודת האל-חזור שמייד נחצה- ותנודה קטנה עם הסנטר, "שבי!". פתחתי את התיק. פקעות החבל נשלפו בזו אחר זו. הקולר. נעמדתי מאחוריה, עונד את הקולר בעדינות לצווארה. מרפרף קלות על וריד הצוואר הפועם. שואף את ריחה לקרבי. בלי לומר מילה, בשקט, הרמתי את ידיה, מסדר אותן על עורפה וקושרן זו לזו. הידוק קל וחיבור לטבעת הקולר השלימו את החלק הראשון. החברה התקרבה , נמשכת למחזה בעיניים בורקות. "קחי" הושטתי לה חבל מגולגל , "את על רגל ימין, אני על שמאל". כמה דקות מאוחר יותר הזדקפתי, סוקר את הקשירה שקיבעה את רגלי הגורונת לרגלי הכסא. ליפוף של חבל נוסף, דק, סביב השדיים וקשירתו מאחור, אל גב הכסא, השלימו את מלאכת הקשירה. סקרתי אותה, מעמיק במבטי אל עיניה. קורא את הפחד, את הציפיה, את התהיות. התכופפתי ולחשתי לתוך אוזנה: "מותר לך לגמור. מותר לך לבכות. מותר לך לקלל. רק דבר אחד אסור לך- לעצום עיניים או להפנות מבט..." כשקמתי לא הבטתי לכיוונה. ידעתי שעיניה נעוצות בי, צופות בדום שלה מתקרב לחברתה הטובה בחיוך זדוני... "עכשיו נטפל בך" אמרתי, כשידי נשלחת לשערה בליטוף שהפך ללפיתה מהודקת, מכאיבה. משיכה חזקה לכיוון הרצפה הורידה אותה על ברכיה. "תפשילי את החצאית". ידיה משכו את החצאית אל מעל מותניה, מגלות את ישבנה העסיסי , מפולח בחוט התחתונים שלה. הרמתי את ידי והנחתתי על התחת הלבן בכוח, משאיר טביעת יד אדומה, בוהקת, חמה. בזווית העין ראיתי איך צליל המכה מקפיץ את הגורונת, איך פקעת סוררת נתקעת פתאום בגרונה. היישרתי אליה מבט. מצליף בחברתה הטובה, מביט בה. בעווית המרירה שהתיישבה פתאום בקצה שפתיה. מדמה לשמוע את הדופק שלה, רואה את חזה גואה אל מול החבל. הדקות נקפו ועברו. אחרי מנת הצלפות הגונה שהחליפה את צבע הישבן ושזיכרה נשאר, כפי שדווח לי, שבועיים אחרי, הוריתי לה להתפשט לחלוטין. בעוד היא מסירה את בגדיה, חגתי סביבה עם שוט רכיבה, מצליף בירכיה, בשדיים הנחשפים, על השוקיים. במבוכת פתאום, מודעת לעירומה מול זר מוחלט, שמה יד אחת על הקוס שלה ואת היד השניה על שדיה. "גורונת, מה את חושבת, היא יודעת למצוץ, החברה שלך?" בלי לחכות לתשובה , ידי נשלחת קדימה, סוטרת על הלחי ומושכת שוב בשער. מושך אותה לכיוון הגורונת, מושיב אותה על הברכיים שלה ומטה את ראשה למטה. ידי השניה כבר פתחה את הרוכסן, משחררת את הזין הזקור שאחרי שניה נבלע בפה בחמים והרטוב, ממלא אותו עד חנק. דקות ארוכות אני מזיין את הפה שלה, נותן לה להרטיב את הברכיים של הגורונת וחונק אותה בכל תנועה שלי פנימה. הנשימות הכבדות שלה מלוות את התנועות הקצביות כשעיני נעוצות בעיני זו שהפכה לשרפרף... "לא ענית לי, גורונת, אז תדעי שכן, היא יודעת למצוץ נהדר". עיניה מושפלות מעט. נראה שתיכף תבכה, אבל לא.... אני יוצא מהפה לקול מחאה רפה של המוצצת. מחייך. "חרמנית, אה? לא לדאוג..." מקים אותה ומביט בירכיים של שפחתי, הלחות מנוזלי קוס זרים. מסובב ומשעין את החברה , ידיה על ברכי השפחה. ראש מול ראש. שולח יד אל בין ירכיה ומחזיר אותה רטובה לגמרי. לוקח שוט זנבות. מתחיל להצליף בתחת האדמדם, מוסיף פסים לטביעות הידיים שלי. היא רוטטת, גונחת, מייללת- הכל אל מול פניה המוסתרות של שפחתי. בספייס של זו אין מקום לכאבה של השניה, לצערה, להשפלה שלה. כולה בעונג שמטפס מכפות רגליה למעלה, כולה נוטפת, רועדת. שדיה מיטלטלים ונוגעים –לא נוגעים בעורה של זו. מפסיק לשניה, נוטל באט פלאג מהתיק, עוטף בקנדום ומורח במשחת סיכה. מפשק את פלחי ישבנה ומחדיר אותו בתנועה ארוכה פנימה, סוחט ממנה יללת כאב שמושמעת היישר לתוך האוזן של השפחה המעונה , הקשורה. ידי מלטפת את פנים ירכיה, עולה למעלה, אל הקוס הפעור, הממתין. כמה הצלפות עם כף היד על הקוס, הצלפות שכל אחת מהן מלווה בליטוף ארוך, והזנזונת עפה לתוך אורגזמה מלווה ביללות עונג ומילים חסרות פשר.... עוטף את הזקור וחודר לתוכה. "גורונת, יודעת איך זה מרגיש להיות בתוך החברה שלך?" היא לא עונה. אני דוחף את השניה כלפי מטה, מפנה את קו הראיה אל המסכנה הקטנה שלי, שמתעקשת לא לבכות. עכשיו עיניה בעיני, תרות אחר העונג שלי. מרגישה כל כניסה שלי כשראשה של האחרת מוטח כנגד בטנה. "אני אגיד לך , גורונת.." אני ממצה את רגעי ההשפלה "הרגשה נהדרת... מעניין איפה מוצאים כאלו חברות מזדיינות". זה קרוב. עוד משפט אחד. עוד לחיצה. "וואווו, גורונת, קחי ממנה שיעורים פרטייםםםםםם....!!!!" אני גומר , מתיז זירמה סמיכה אל מכלאת הגומי ואל מול דמעה יחידה שזולגת על לחי מיוסרת.... |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
מקסים בעיני.....
כל כך ברור מהכתוב עד כמה אתה אוהב את הגורה שלך, באמת : ))))))
עוד גבול שנחצה אצלה ולמענה, בתשומת לב מלאה שלך. כתוב נהדר, כראוי למותג.. : ) |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
מצחיק, בדיוק אתמול היתה לי שיחה על הנושא הזה, עוד סאבית בסשן.
הקנאה הזאת שיכולה לצרוב כל כך חזק ועמוק. עוד לא יצא לי להתקל בסאבית שלא היתה קנאית לדום שלה. אהבתי לקרוא |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
lori כתב/ה: מצחיק, בדיוק אתמול היתה לי שיחה על הנושא הזה, עוד סאבית בסשן.
הקנאה הזאת שיכולה לצרוב כל כך חזק ועמוק. עוד לא יצא לי להתקל בסאבית שלא היתה קנאית לדום שלה. אהבתי לקרוא ככה. בדיוק ככה, לורי. ולי יש רעיונות איך לעשות את זה יותר צורב וקשה. לעת עתה רק בפנטזיה. |
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
נראה לי שאת מזוכיסטית
|
|
|
| שחרזדה |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
כתוב מעניין ומשאיר הרבה שאלות.
תודה ששיתפתם. |
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
תודה על ההצצה , לא משהו שקל לעמוד בפניו ,הקנאה ,יפה
|
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
3 ביוני 2007
נדמה לי
שהבדסמ ה"אמיתי" הוא הבדסמ הריגשי
חובה את זה שוב ושוב שלב שלב עמוק בתוך הגהנום של הקינאה המתוקה |
|
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
4 ביוני 2007
לא קל חתולה פראית כתב/ה: תודה על ההצצה , לא משהו שקל לעמוד בפניו ,הקנאה ,יפה
אבל אחר כך - ובמהלך הסשן- כמה עצמה של רגשות גם קנאה שמתגברים עליו גם הקרבה למען האדון האהוב גם נגיעה בחופש גם ביטחון עצמי גובר וכמה אהבה |
|
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
4 ביוני 2007
הקנאה עדיין מבעבעת בדמי, לא משהו שהצלחתי להתגבר עליו, אולי כאשר הגיע לאן שהם הגיעו ארגיש אחרת
בנתיים רק קוראת ולומדת . |
|
|