olaa
|
לפני 21 שנים •
21 בספט׳ 2003
חופש מזכרון
בכי מר.
היא בוכה מיגון ומצער. היא רוצה להשתחרר מהכבלים, לפתוח את השערים ולצעוק ולצחוק ואולי היא צריכה מנוחה אולי איזו חופשה אבל לא בהוואי וגם לא באילת אלא רק קצת חופש מעצמה. הכל קורה כל כך מהר היא אפילו לא שמה לב. ופתאום יש משהו חדש, משהו עצוב- דווקא נראה שמח. אולי היא פשוט לא מוכנה לשכוח. מנסה ולא מצליחה. |
|
|
|
|
|