אני לא יודע מה איתכם אבל א נ י הולך להפגנה היום

אני לא יודע מה איתכם אבל א נ י הולך להפגנה היום

RIS • 30 ביוני 2007

.


מכל הסיבות שבעולם. אלה שברורות מאליהן ואלה שברורות אולי רק לי. ואולי ההפגנה הזאת תעשה משהו ואולי היא לא תעשה כלום ואולי יש כאלו שיגידו כי יש נושאים ראויים יותר להפגין למענם או בגינם אבל אני מרגיש שנחצה כאן קו, שנִבעה כאן סדק שאם לא נקום היום ונגיד בקול חזק וברור וצלול - די! הוא עשוי להפוך ברבות הימים לקו השבר, לשטפון הגדול שיטביע כאן הכל, כולל את שארית החלומות הקסומים שעוד נותרו וכולל קצת התקווה שעדיין נשארה.

אני לא יודע מה איתכם. אבל אני הולך להפגנה הזאת היום, בשבע וחצי בערב, בכיכר רבין בתל-אביב.
.

Agni​(מתחלף) • 30 ביוני 2007

למה צריך ללכת להפגנה?
באיזה מדינה אחרת בעולם נשיא היה יוצא נקי מזה?
אוי משטר מושחת,
כבר עדיף קולומביה.

הייתי רוצה ללכת, אבל אני כבר עייף מלשמוע על הפגנות,
מרוב הפגנות אנשים כבר לא הולכים לעבוד,
חיים מהפגנה להפגנה,
החשבתם:
כמה שעות עבודה מבוזבזות למשק הישראלי?
לא פלא שישראל נחשבת למדינת עולם שלישי.

למי שהולך: לכו, תעשו רעש, אם ההומואים יכולים, אז בטח גם השולטים.
נשלטות: אנא חזקו את השולטים.
סוויצ'רים: אוליי ממכם תבוא הישועה.

אני קצתי, לא ממש מניין תי.
עדיף לשתות בירה הרי שום דבר לא באמת יכול להשתנות כאן.

הקורבן האנונימי של פרשת קצב

TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 30 ביוני 2007

http://cafe.themarker.com/view.php?t=65320

Re: הקורבן האנונימי של פרשת קצב

RIS • 30 ביוני 2007

טוטי, תודה עצומה על הלינק המופלא הזה, המדוייק הזה והכל כך נוגע ובוער.

עקשנית​(נשלטת) • 30 ביוני 2007

אני אמנם לא אלך להפגנה כלשהיא בנושא והאמת שהכתבה שפירסמה תות גורם לי לא להרגיש חמלה או כל דבר כזה אלא להתרעמות למה אנחנו הנשים נשמעות בכל מקום חלשות כ"כ ומסכנות כ"כ. בוכות תמיד על העוול הנורא שכל המערכות עושות לנו.

נשים תמיד מצטיירות כשיא החולשה. זה מה שבאמת כואב בלי בכלל לומר את דעתי על הפרשה ובטח לא על ההתנהגות של 'א' המדוברת.

המציאות המצערת היא

Afroditi • 30 ביוני 2007

שנשים מותקפות ומוטרדות מינית , פי כמה וכמה מגברים.

המציאות המצערת היא שגברים עדיין מחזיקים ברוב עמדות הכוח.

המציאות המצערת היא שנשים הן גם קורבן למעשה וגם שהן אלו שצריכות להתגונן ולהתנצל על

כך שקמו והתלוננו ועשו מעשה.

המציאות היא שרוב העם חושב שיש צורך ללכת למשפט, שבית המשפט יחליט מי אומר אמת

ומי דובר שקר.

כובש יצרה​(שולט) • 30 ביוני 2007

אין ספק שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה גרמה לערור קשה של אמון הציבור במערכת המשפטית שלנו ויתכן שאפילו רק בגלל הסיבה הזאת מוטב יהיה אם ההחלטה תשונה ועסקת הטיעון תבוטל. אישית אני חושב שמני מזוז צדק מבחינה משפטית כשהחליט על עסקת הטיעון אבל כנראה הטעות הגדולה שלו היא מבחינה ציבורית כשלא שקל מספיק את ההשלכות של אותה החלטה.

קודם כל עלינו להבין שהתקשורת בארץ הפסיקה מזמן להיות " כלב השמירה" של הדמוקרטיה בארץ ואותה תקשורת הפסיקה לחפש צדק וכל מעינה זה למכור עיתונים ולחפש רייטינג.

לפני שאתחיל את ההסברים שלי לטענה שמזוז צדק כשהלך על עסקת הטעון אני רוצה להדגיש שאין לי ספק שאותה א. הראשונה שהופיעה במסיבת העיתונים אמרה את האמת ואכן קצב ביצע בה מעשה אונס.

כל מי ששמע אותה במסיבת העיתונאים שלה לא זקוק למכונת אמת לדעת שאכן היא דיברה אמת וגם אם יש סתירות בגרסאות השונות שלה, כמו שפעם היא אמרה שלבשה חצאית ופעם אחרת מכנסיים, זה לא מעלה או מוריד מכל מה שהיא סיפרה וכל בית משפט יראה בזה טעויות מינוריות שלא הופכות את סיפורה לשקר.

אבל מזוז החליט להוציא אותה כליל מכתב האישום וגם מעסקת הטעון ולעניות דעתי בצדק רב. אנסה להסביר את המניעים של מזוז להוציא אותה כליל מכתב האישום למרות שלפי דעתי גם מזוז התרשם (כמו שאני התרשמתי שהיא אכן דוברת אמת).

כל מה שאותה א. סיפרה הוא אמת, אבל רק חצי אמת ואת השאר התקשורת תבליע על מנת שלא לפגוע ברייטינג שלהם. שימו לב למה שאותה א. אמרה האותה מסיבת עתונאים " אחרי זה הוא אנס אותי שוב 3-4 פעמיים ואז הפכתי לשפחת המין שלו". מי שיקרא היטב את מה שהיא אמרה יבין שאחרי שקצב אנס אותה כמה פעמים ההמשך היה בהסכמה שלה.

לפני שיקפצו עלי אני מודע לאפשרות שאותה הסכמה היתה מפחד ו/או מחוסר ברירה. הבעיה שיש עדות מוצקה של עובדת במשכן הנשיא שמספרת שא. חשדה בה שהיא "מתחילה" עם קצב וא. התקשרה אליה ואיימה עליה "לעזוב את קצב כי הוא שייך לה". צר לי אבל לנוכח דברים אלו קשה להאמין שאיזה בית משפט ירשיע את קצב במקרה שלה.

הערה נוספת שראויה לתשומת לב היא שכל מי שעקב אחרי אותה מסיבת עיתונאים שלה ראה שאותה א. לא בכתה כאשר היא סיפרה על האונס והפעם היחידה שהיא בכתה זה כשאמרה שהיא הפסידה את הקריירה שלה.

בקשר לשאר הנשים אין לי מספיק פרטים לגבש דעה אמיתית ולכן אני לא מתיחס אליהן. אני רק משער שיש למזוז סיבות טובות לא להאשים את קצב גם במקרה האונס השני ואז עסקת הטעון זאת ההחלטה הכי טובה שמזוז יכל לקבל אם נתעלם מהבחינה הציבורית ונביט רק על הבחינה המשפטית.

בהערת אגב אגיד שמאחר ומזוז החליט למחוק את אותה א. מעסקת הטעון עומדת בפניה האפשרות לתבוע את קצב בתביעה פלילית פרטית ואני בטוח שיהיו מספיק אנשים וגופים שיממנו לה את גיוס מיטב עורכי הדין בארץ לשם כך. האמת? יש לי ספק גדול אם היא תעשה את זה.

מקבי​(מתחלף) • 30 ביוני 2007

[quote]שנשים מותקפות ומוטרדות מינית , פי כמה וכמה מגברים.[align=justify]
ממש, אבל ממש לא מדויק. גברים מותקפים ומוטרדים מינית לעיתים הרבה יותר תכופות ולא בצורה פחות חמורה על-ידי גברים אחרים, רק שאותם גברים מוטרדים לעולם לא יתלוננו.

נשים זוכות לרוב לכבוד וחמלה שגברים כלל לא זוכים להם. רוב הגברים לא יחשבו בכלל על להטריד אשה, אבל להטריד גבר בכלל לא נרשם אצלם בתור משהו לא בסדר. גברים אמורים להתמודד, לא להראות חולשה ובוודאי שלא אמורים להתלונן. אז... לא שומעים על זה.

ובמקרים שנשים הן אלו שמטרידות גברים (וכאן יהיה צודק לומר שאלו לרוב הטרדות יחסית בלתי-אלימות ולא משפילות), הגברים ייראו זאת בתור מחמאה ובוסט לאגו, אפילו אם ההערה או הנגיעה השפילו אותם במידת-מה, או שהאשה שהטרידה אותם לא הייתה מושכת. תשומת-לב היא תשומת-לב, ולא תמיד משנה באיזו צורה היא מגיעה.

RIS • 30 ביוני 2007

אני חולק על העמדה הזו (הציטוטים הם חלקיים). ולא ברמה המשפטית הספציפית אלא ברמת המסקנות שמצדיקות את מהלך עיסקת הטיעון.

כזכור, קצב עמד קבל עם ועולם, במסיבת עיתונאים היסטרית והתחייב, מוסרית ומשפטית, שטפלו עליו עלילה נתעבת. הוא קבע בפסקנות שמעולם לא נגע באף אחת מהמתלוננות, לא בחיבוק ונישוק ולא באקט מיני.

היום אין חילוקי דיעות בין פרקליטי קצב ובין התביעה שאכן היו אקטים מיניים בין הנשיא וחלק מהמתלוננות.
אקט כזה אם היה בהסכמה עדיין הינו בבחינת "בעילה אסורה בהסכמה" שאותה כזכור קצב הכחיש לחלוטין.

מה יש היום בעיסקת הטיעון? חיבוקים ונשיקות אותן מגדיר השקרן הסדרתי הנתעב קצב כ"חיבוקים אבהיים".

מזוז היה חייב להשאיר את א' ואת א' ואת טענות האונס בכתב האישום. אדרבא, יסוב הויכוח על השאלה אם האקט המיני היה בהסכמה או לא בהסכמה. מה הגרוע ביותר? שיזכו את קצב מאונס (מחמת הספק) ותישאר הבעילה האסורה בהסכמה? ? להזכירכם - מדובר באדם שטען שהוא נקי לחלוטין ומעולם לא נגע בצורה מינית באף כפופה לו...

החשיבות כאן היא בחשיפת האמת. בשמיעה של גירסת א' ובמעקב אחר התפתלויות קצב שהתחייב בנפשו לפני כל העולם כולו שלא היה ביניהם דבר.
למי יאמין בית המשפט? לשקרן בגודל האוורסט? או למתלוננת א' שמבהירה בדיוק איך כפה עליה הנשיא את עצמו?

מצד אחד ישנה גירסת א' שאולי יש בה בעייתיות מסויימת בעיני הפרקליטות. אבל צריך לזכור שהיא יצאה דוברת אמת בפוליגרף. מצד שני ישנו אדם שהוקיע את עצמו כשקרן פתולוגי בממדי ענק. (ועל פוליגרף בכלל אל תדברו איתו....).
הדבר הסביר ביותר הוא להניח לבית המשפט להתרשם משני האנשים האלה ולהכריע. בדיוק כמו במקרה רמון.
ראיתם את מסיבת העיתונאים של קצב. ראיתם את מסיבת העיתונאים של א'. גם השופטים ראו. או יראו. למי האמנתם? למי יאמינו השופטים?

אומר רביב דרוקר שמזוז פחד להפסיד בבית המשפט. ולמה במקרה רמון הוא לא פחד? הרי שם היה לו ביד כל כך הרבה פחות.

והסיבה השניה והמכרעת להתנגד לעיסקת הטיעון היא הסיבה הבאה:

אומרים מני מזוז וערן שנדר שמלבד הספקות הראייתיות שהיו להם, הם חששו לשמה הטוב של מדינת ישראל. כלומר, עצם עריכת המשפט וחשיפת ערוותו של קצב, תרתי משמע, הפחידה אותם.
מה יגידו הגויים כשיתברר שאדם כל כך נפסד, אנס, מטרידן מיני ושקרן כפייתי היה נשיא מדינת ישראל.

זוהי טענה מטרידה מאוד. ומפחידה מאוד. מהות הטענה היא שאין צדק במדינת ישראל. שהיועץ משפטי לממשלה ופרקליט המדינה - שני ראשי התביעה הכללית במדינת ישראל - יכולים לשים עצמם כמחליטים החלטות אנטי-משפטיות בגלל שיקולים דיפלומטיים.

המסקנה שנותרת היא שאנשים רמי מעלה יכולים לבצע פשעים, להיתפס על חם ולצאת מזה איכשהו, ואפילו להגיש את חשבון עלות ההגנה - מאות אלפי דולר ויותר - למדינה. כלומר האזרחים שעליהם ירקו ואותם רימו - הם שישלמו את החשבון.

ואם היו למישהו ספקות כמה ציני העבריין קצב - באו פרקליטיו ובני משפחתו וקרצו לציבור ואמרו - הוא עדיין טוען שלא היה כלום. הוא הודה רק כדי לחסוך עינוי דין למשפחתו. ובסך הכל במה הודה? בכמה חיבוקים ונשיקות אבהיות..?

רק בגלל השקר הנוסף הזה היה ראוי להעמיד אותו לדין.
כדי שלעולם לא יוכל להגיד - הודיתי אבל רק בכאילו. לא באמת עשיתי.

ומי שלא מבין איזה נזק ואיזה שבר ואיזה פריצת סכרים נגרמים כאן למדינה ולחברה ולכבוד האדם והאישה - טומן ראשו בחול.
במקרה הטוב.

.

newoldone • 30 ביוני 2007

את מפספסת.
מה שתות הביאה כתוב אמנם בלשון נקבה, על נשים, אבל הוא יכול היה להיות כתוב גם בלשון זכר.
גם ילדים ונערים וגברים שנפגעים מינית (אלה שמקבי הזכיר) הם "הקורבן האנונימי". גם הם קיבלו בדיוק את אותו מסר על מה שעלול לקרות אם הם יתלוננו. בעיקר כשהפוגע הוא בעל כוח.

העניין הוא לא רק הגנה על נשים (גם, כי עדיין הן הרוב הגדול של הנפגעות מהמצב הקיים), אלא גם הגנה על כלל החברה ועל מה שנשאר פה מעיקרון השוויון בפני החוק.