פלג(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 17 שנים •
11 ביולי 2007
שבת בצהריים
כבר שלוש בלילה בערך ושנינו צריכים לקום למחרת בשעה מוקדמת לארגן מלא דברים ואני כל כך עייפה.. והוא אומר לי לבוא אחריו למקלחת, אומר את זה באותו טון רגוע ושקט שהיה לו כל השעתיים האחרונות כאילו ברור לו שלא תהיה התנגדות למה שהולך להיות למרות שאני נלחמת בעצמי ובטעם של זה. וברגע שנכנסים לשם יש שתיקה כזאת וכל אחד מתמקם במיקום שלו בלי מילים, אפילו להכנס לאמבטיה הוא לא אומר לי כי זה כל כך טריוואלי ומובן מאליו והפה שלי שנפתח שם בלי הוראה וחיכה כמה דקות עד שהשתן יתחיל לזרום לתוכו והמבט המרוכז הזה שלו והידיים שלי שפתאום נראו לי מיותרות ולא ידעתי אם לשים אותן על הברכיים או להשען על דפנות האמבטיה או להשען איתן לאחור..
והראש שלי שמתרומם שם ומחכה עם פה פעור שמתייבש עוד יותר עם כל שניה שעוברת והוא עוד לא התחיל להשתין בכלל.. והרגעים האלה שהוא מתחיל להשתין והזרם כל כך חזק בהתחלה והפה שלי מתמלא מאוד מהר ואני מצליחה לבלוע בשתי הפעמים הראשונות ואז בפעם השלישית משתנקת והכל נשפך החוצה ואני מרגישה שהאף שורף לי מבפנים כי חלק יצא משם.. והעצירה הזאת שלו לרגע והמשפט היחיד שאמר שם באותו טון רגיל ויומיומי 'פשוט תבלעי'. והחוסר יכולת שלי להגיד לו שם שאני פשוט לא מסוגלת, זה לא שאני לא רוצה, הרפלקסים בגרון מוציאים את זה החוצה בכוח, הכל שם מכווץ ולא נותן לזה להכנס לתוכי והדמעות שעולות שניה אחרי המשפט הזה שלו מתסכול וכעס על זה שהוא לא מצליח להבין את המאמץ, או כך לפחות זה נראה באותו רגע.. והניסיון הכל כך אמיתי שלי לנסות באמת לבלוע הכל מבלי לתת לגוף שלי להלחם ולהוציא הכל חזרה החוצה.. ושניה אחרי שסיים פשוט יצא בלי להגיד לי מילה ונשכב שם במיטה מול הטלויזיה.. ואחר כך בבוקר כשעוד חשבתי שאתה ישן וארגנתי כמה דברים בבית, ולרגע נכנסתי חזרה לחדר בשקט כדי לקחת משם משהו ואתה כבר עמדת שם ודחפת אותי על המיטה, ובכוח הורדת לי שם את הג'ינס אפילו לא עד הסוף, וזיינת לי את התחת ממש כמה דקות, רק עד הפורקן שלך ושלחת אותי חזרה למטבח לסיים את ההכנות שלי.. ובזמן הארוחה שם מול כולם העברת לי פתאום כוס עם מיץ לימון ושאלת אותי אם אני צמאה אפילו שלא ביקשתי וחייכת אליי וברגע אחד פתאום קפאתי כשהחזרת אותי לאותו מקום שהייתי בו אתמול בלילה וקלטת את זה בעיניים שלי וצחקת תוך כדי ששתיתי וכל כך פחדתי שכולם מסביב קלטו מה העניין.. |
|
|
| עזית |
לפני 17 שנים •
11 ביולי 2007
מרגישים בכל שורה שטוב לכם ביחד ,שאתם מדברים את אותה שפה ...
שוב נהנתי לקרוא אותך , פלג . תודה |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 17 שנים •
11 ביולי 2007
יפה לך צהוב }{
|
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
11 ביולי 2007
הלימון הזה מזכיר לי את הסיפור העתיק...
על הנזירה שבאה לאם המנזר ואומרת לה:
"אימי, חטאתי, הזדיינתי בתחת עם הגנן- כל יום בשבוע שעבר!" אם המנזר מביטה בה ואומרת לה: "תשתי כוס מיץ לימון!" הנזירה הצעירה, בפליאה: "וזה ימרק את חטאי?" אם המנזר עונה בשקט : " לא, אבל לפחות ימחק לך את החיוך מהפנים!!" |
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 ביולי 2007
עזית כתב/ה: מרגישים בכל שורה שטוב לכם ביחד ,שאתם מדברים את אותה שפה ...
שוב נהנתי לקרוא אותך , פלג . תודה גם אני חושב ככה ......שתהנו\ני מחקי את המיותר !  ושאפו לכנות ולכתיבה !
|
|
|
scarlettempress{L}
|
לפני 17 שנים •
12 ביולי 2007
אהבתי.
(סתם תהייה: איך את מחליטה מה לשים בבלוג ומה כאן?...) |
|
|
| האיש ההוא |
לפני 17 שנים •
12 ביולי 2007
ואני רואה
ואני דוקא רואה בכתוב סימני התרחקות, מעין תחילתו של סוף.
|
|
|
|
פלג(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 17 שנים •
12 ביולי 2007
סקרלט, כשקטע הוא מספיק רגיש עבורי ואני יודעת שארצה את זכות הצנזורה אצלי אני עוברת לבלוג :)
ציטוט: ואני דוקא רואה בכתוב סימני התרחקות
איפה? |
|
|
רפאל
|
לפני 17 שנים •
12 ביולי 2007
פלג, מה "מרומם רוח" יותר עבורך, החוויה עצמה; או ההשקפה על החוויה ועל מה שהוא עשה לך, הכתיבה, ומחשבות נוסח "היית שם, הוא שם אותי שם, הוא עשה לי את זה..."
? |
|
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר}
|
לפני 17 שנים •
12 ביולי 2007
פלג כתב/ה: ציטוט: ואני דוקא רואה בכתוב סימני התרחקות
איפה? גם אני חזרתי לפוסט וחיפשתי סימנים כאלה. ולא מצאתי. גיליתי רק אהבה
|
|
|