פלג(נשלטת){ע_מ} |
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
נכות
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
פלג(נשלטת){ע_מ} • 25 ביולי 2007
בא לי להקיא.
משהו במערכת פשוט לא מתפקד. כמו סוג של נכות. יש ימים שהכל רגיל ושגרתי והכל מתפקד ועובד כמו שעון, אין צורך להשאר עם היד על הדופק. ואז מגיע שבוע כבר כמו האחרון שאני פשוט משגעת את עצמי. בבת אחת לא בא לי. לא בא לי על הנכות הזאת שנקראת מזוכיזם. לא בא לי להרטיב ולהתחרמן מזה שמכאיבים ומשפילים. רק להיות נורמלית. ואז כמו אחת שחיה בסרט אני מחליטה שזהו. אני עם זה גמרתי. לא רוצה יותר. לא צריכה את זה. זה סתם משהו ששכנעתי את עצמי שאני זקוקה לו. זה לא באמת שכאב מרטיב אותי. זה לא שכל הדברים מסביב מרטיבים אותי. הרטיבות פשוט באה מסיטואציה מינית. כן. זה בדיוק זה. שום דבר מעבר. זה לא חלק מהאישיות שלי, סתם שטיפת מוח שעשיתי לעצמי. וההכרזה הזאת שלי מחזיקה שעתיים, ארבע שעות, אולי אפילו יומיים.. אני משכנעת את עצמי שעכשיו טוב לי בלי זה. שאני לא צריכה. ואני כבר מתכננת על השיחה ההיא שאנהל איתו ואסביר לו שאני לא רוצה יותר. הספיק לי. ואז מגיע הלילה ואני עדיין משוכנעת בזה שאני "מחלימה" מזה. אני בסדר גמור. ואני מתה להתקשר אליו ב3-4 לפנות בוקר, להגיד לו שאני כבר לא צריכה את זה. הפעם באמת אני לא רוצה.. ולהזכר בבוקר שהמחשבה האחרונה שנרדמתי איתה היתה כמה אני רוצה שיכריח ויכפה עליי דברים וישפיל אותי בכל כך הרבה דרכים.. ולחשוב בבוקר איזו מטומטמת הייתי אתמול בלילה. איזו מטומטמת הייתי ביומיים האחרונים. זו לא נכות! זה משהו שהוא חלק ממני וחלק מהאישיות שלי וככה אני וזהו, לא צריך להאבק בזה כל הזמן. ושוב אני אוספת את השברים האלה של מה ששברתי לפני יומיים. שברתי חלק מעצמי והתכחשתי למשהו אמיתי בי, ועכשיו שוב לחבר חזרה ולהחזיר למקום, ולתת לעצמי ליטוף קטן בראש.. 'את בסדר'. לפחות אני מתנחמת בעובדה שהפעם הבאה שאחוש כך תהיה עוד הרבה זמן. פרקי הזמן בין הקטעים האלה הולכים וגדלים. אולי בסוף תגיע ההשלמה. |
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס} |
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
TooT(נשלטת){פטרוניוס} • 25 ביולי 2007
מותק, את לא נכה.
אמנם יש אנשים שבדסמ זה עוד משהו שהם יתנסו בו ויעברו הלאה וזה לא יחסר להם עוד, כי זה לא זורם בדמם. לא נראה לי שזה המקרה שלך. ופרקי הזמן, כך אני מאמינה אכן יגדלו ויום אחד את תקבלי את זה. ככה, כמו שאת בדיוק. |
|
llulu(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
פלג
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
llulu(נשלטת) • 25 ביולי 2007
המלחמות הפנימיות שלך, הן חשובות באותה מידה מאשר הקבלה עצמית שלך.
אין נהר ארוך שקט לאורך כול הדרך....גם ב"נורמה" גם ב"חריג"... יש פשוט את העוצמה שלך להשתכל אל המרידות שלך בעיניים....ולהנות מהספק המפוקפק של ים סוער שבמרכזה, בביטנה, שוכב לה בטן רכה ושלווה. בעצם, אותם מיים. |
|
Josephin(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
25 ביולי 2007
Josephin(לא בעסק) • 25 ביולי 2007
"זה משהו שהוא חלק ממני וחלק מהאישיות שלי וככה אני וזהו, לא צריך להאבק בזה כל הזמן. "
אמרת הכל , לא צריך בכלל להאבק בזה , מדוע להאבק במשהו שעושה לך טוב , במה שבחרת לך לעצמך, כי זה נחשב "לא נורמלי"? כל שאליך לעשות זה להשלים לקבל את עצמך כפי שאת ולחבק את עצמך ולדעת שזה בסדר ,זו את ככה את , כל עוד את שלמה עם עצמך , ענין של תהליך,ענין של זמן והכי חושב השלמה . |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 17 שנים •
26 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
26 ביולי 2007
venus in our blood(שולטת) • 26 ביולי 2007
חתולה פראית כתב/ה: "זה משהו שהוא חלק ממני וחלק מהאישיות שלי וככה אני וזהו, לא צריך להאבק בזה כל הזמן. "
אמרת הכל , לא צריך בכלל להאבק בזה , מדוע להאבק במשהו שעושה לך טוב , במה שבחרת לך לעצמך, כי זה נחשב "לא נורמלי"? כל שאליך לעשות זה להשלים לקבל את עצמך כפי שאת ולחבק את עצמך ולדעת שזה בסדר ,זו את ככה את , כל עוד את שלמה עם עצמך , ענין של תהליך,ענין של זמן והכי חושב השלמה . _______________________________________________________________________ כל מילה בסלע. ואולי, ''הנכות '' הזו יושבת בדיוק במקום, כשלומדים להשלים ולקבל אותה כחלק מעצמנו ( ואז היא כבר לא נכות.) |
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed } |
לפני 17 שנים •
26 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
26 ביולי 2007
מקופלת(נשלטת){Blue eyed } • 26 ביולי 2007
בובה,
אם רק היית יודעת להסביר לעצמך את העניין הזה כמו שאת יודעת להסביר במילים כתובות.. את אישה חכמה. כל "שבירה" רק מלמדת אותך דבר נוסף בדרך להשלמה. וכמו שכבר אמרו רבים לפני: הדרך היא החשובה. נסי להנות ממנה ולא לנסות לזרז אותה. להעלים אותה, לפסוח. תודה על השיתוף. אוהבת אותך. |
|
נולי |
לפני 17 שנים •
26 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
26 ביולי 2007
נולי • 26 ביולי 2007
את בדרך אל האושר ואת יודעת את זה.
כי אדם שלם עם עצמו (כמו שממש בקרוב תהיי), שמקבל את עצמו כמו שהוא ואוהב את עצמו, הוא האדם הכי מאושר והוא מקרין את זה על סביבתו. בקרוב מאוד, בזכותך, תהיי מוקפת המון אנשים מאושרים. הרבה יותר מאשר עכשיו. |
|
Jake(שולט) |
לפני 17 שנים •
27 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
27 ביולי 2007
Jake(שולט) • 27 ביולי 2007
"סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"
קהלת (יב', יג'). |
|