אובססיה חולנית.

אובססיה חולנית.

מייקל ג'קסון​(לא בעסק) • 17 באוג׳ 2007

המלה הזו לעצמה נשמעת כמשהו שלילי כמשהו שפוגע בנו.
אבל מה לגבי" אהבה אובססיבית"?
אהבה שמלווה בתשוקה חזקה אהבה מכבדת את שני המינים בצורה שווה.
אהבה חולנית שמתבטאת בנשיקות מטורפות באהבה תלותית חזקה ואמיתית.
לעיתים מכאיבה אבל כנראה גם מחזקת,מעלה את הביטחון של האני העצמי .
הרי מה שווה אהבה מאופקת קרה ומסריחה?
מה שווה שאנשים יכניסו את האגו לאהבה?
שהוא חוזר מהעבודה ואין לו את האומץ לנשק אותה בחום ולהגיד לה איזה מתוקה כבר יום שלם אני מחכה לראות אותך.
הוא מפחד שהוא יקרא חנון?
או שהוא לא גבר כי יש בו עדינות .
והיא לא רוצה שהוא יתקרב אליה שהוא בא מהעבודה כי היא לא סובלת שמדברים אליה בחום?
אז איזה מין אהבה זו?
אולי זה לא אהבה ?
אולי זה רק מעמד חברתי שמבוסס על אגו חולני ומגעיל?
אגו של שתי מטומטמים שבמקום להנות מהחיים משחקים במשחקי כבוד
או יותר נכון הם חושבים כמו ילדים בכתה א'.
מה אם אינטילגנציה של רגשות?
כן אני מבין שניהם עובדים בהיטק והם מהנדסים .
אבל הם אנשים קרים לא מפותחים באהבה שלהם,אין להם אינטילגנציה של רגשות.

אני מסוגל לת רגשות בפורומים להבדיל משני האנשים שהבאתי פה אני מסוגל ליפנות למישהי בפרטי ולומר לה הכתיבה שלך מעוררת כי יצר של תשוקה לנשק אותך ולאכול אותך.

היכולת שלי להביע את האהבה נובעת כמובן מעיסוק במוסיקה.
ולכן הרגישות שלי גבוהה אולי כי באתי כנשלט?
אולי?
היכולת לדעת מזה מין ריגשי .
שמעטים מבינים אולי מזה מין ריגשי מין שמלווה בנפש שלנו באהבה שלנו.
כן אני יודע מזה .
כן אני יודע מה ההרגשה שלתת ביטחון למישהי ולסמוך עליה שהיא תכבד את ביטחון.

הרצון לאהוב ולצעוק את האהבה הוא חזק.
הרצון להעניק לה מהאנרגיה האגורה שנים רבות .
הר געש שחייב להתפרץ חייב להוציא אהבה נטו.
הרצון להשתחרר מהעומס שנמצא בלב ומקשה ביום יום.
הרצון לצעוק "אני אוהב אותך"
הוא חזק שקורע את הנפש .
הרצון להגיד אני צריך אותך כמו שאני צריך אויר ומזון .
התלות הזאת שנותנת לי כוח להתגבר על קשיי החיים.
הכל יהיה קל שאני אפנק אותה מבוקר ועד ערב אותה אחת
שתיהיה אתי בגלל מי שאני אותה אחת שתיתן לי להיות אמיתי ותיתן לי
להוציא את האנרגיה שנמצאת בפנים וכבר לא יכולה להמתין.
הרצון לחוות את כאב האהבה את הכאב החזק הזה.
הרצון לסבול רק בישבילה כאב פיסי כאב גופני כאב מיני.
להקריב את הלב ואת הנפש בישביל אחת שהיא באמת תצדיק את זה?


הרי אנחנו חומר גלם שמתחדש לאחר מגע מיני ולא רק בריבוי אלא גם במה שנותן לנו חשק
להמשיך להיתקיים.
דבר אחד אני לא מבין למה חומר גלם שעשוי ממין חושב שהוא מלך היקום?
כבשנו את היקום?
סליחה פחחחחחחחחחחחחח תביאו את המימחטות.
הרי הירח במרחק של 300,000 ק''מ שלאור לוקח להגיע לירח קצת פחות משניה.
אור מגיע מפה למאדים ב-4 דקות אור וטייס בחללית מגיע בחצי שנה.
האור יכול לעשות מיליוני שנות אור .
אני מדבר על חצי שעה של אור וזה כבר מחוץ למערכת השמש שלנו.
איזה יקום כבשנו?
כולם בטוחים שאנחנו יודעים הכל ונשאלת השאלה המציאות שאנו רואים נכונה?
כן?
אז למה מימבט מיקרוסקופי הכל נראה שונה זה כבר אומר שיש מצבים שאנו לא יודעים על קיומם.
יש לנו ראיה תלת ממדית אז בודאי שלא נוכל לראות 6 ממדים.
כולם יגידו אין ,מאיפה הם בטוחים?
אולי אנחנו נמצאים בכוכבים שהם חלקיקים עבור עולמות גדולים מאיתנו.
או אולי יש עולמות זעירים.
הרי מה שניתן להבין אנחנו לא יודעים בעצם כמעט כלום.
אנחנו יודעים גרגיר חול בגדולו ואילו המידע האמיתי בגודלה של השמש לשם השוואה?
אנשים אומרים האור הכי מהיר ?
מאיפה אתם יודעים אולי יש גלים של חומרים לא מוכרים שעושים מיליונים של קילומטרים בשניה.
הטבע צוחק עלינו כי יצורים שעשויים ממין מאוד מוגבלים אפילו פה בכוכב שלנו.
וירוס קטן ואנחנו מתים במיטה לעומת זה חיות מתפקדות רק במחלות קיצוניות לא
אבל שיש וירוסים כלליים הם מתפקדות.
יש כאלה אומרים איך יש אנשים ?
אז אני שואל איך יש גולגולות שדומות לאנשים ושונות מהקופים שזה אומר שהיו אנשים שונים לפנינו.
חוץ מיזה בטבע לפי דעתי ליצור כוכב הכי פשוט הרבה יותר מסובך מליצור יצורי מין.
חלשים בכיינים ומפונקים שאוכלים וצריכים כל היום צומי.
זה פאר היצירה?
צומי ,אוי ואבוי אם זה פאר היצירה.
אנחנו נשלטים על ידי חשקים שאנו משעובדים להם בראש ובראשונה המין שזו התוצרת שאנו מיצרים
ללא סוף.
סתם יצורי מין .

אוקיי בהתחלה זה היה נראה סתם עובר מנושא לנושא אבל

קשקש​(מתחלף) • 17 באוג׳ 2007

יפה איך שחוברו הרעיונות הגדולים עם הקטנים. הכל קשור בסופו של דבר.
נניח שיש לנו סך הכל 5 חושים ביולוגיים שנוצרו דרך מוטציה רנדומלית (ואדפטציה לכוכב לכת מאוד ספציפי) שדרכם עובר כל המידע שאנו מחשיבים כ"נכון", ועדיין לא הבנו לגמרי איך הביולוגיה שלנו עובדת.. אז איך נבין דברים מעבר לזה?
גם הקונצפט של אהבה אנושית שאמור להיות בהישג ידינו (כי הוא קיים רק בתוכינו) עמום בשבילינו.
אבל יש מספיק דימיון בקונצפט זה בין אדם לחברו כך שמידי פעם אנשים מתמסרים ( או משתעבדים ) מתוך אהבה.
אפשר גם פשוט לאהוב את היקום, ודרך כך לפתח גישה של חשיבה חופשית סקרנית ומיסתורית כלפיו, המאפיינת פוסטים חופרניים כמו אלו.