ילדה טובה של אבא / ילדה רעה

ילדה טובה של אבא / ילדה רעה

בכוח המוח-אשה • 15 בספט׳ 2007

אני לא בטוחה שאפשר להתעסק ברצינות בתכנים האלה כאן, אבל שווה לעשות נסיון. אני מעלה את זה משום שהתכנים האלה עלו אצלי וחשבתי שהם בטח עולים אצל אחרות ואחרים.

מדובר בקשר בין נטיה בדס"מית לקשר ההורי שהתעצב בגיל ילדות עם ההורה הדומיננטי. בגלל שמדובר בפורום : "הבנים על הבנות", מדובר על יחסי אב-בת בדר"כ.

השאלות שעולות הן -

1. מה הקשר בעצם בין הצורך להשלט ובין הקשר עם ההורים.

2. האם בדס"מ בעצם מאפשר תיקון ו/או טיפול באיזורים האלה?

3. מה השונות וההבדל בין נשלטת שחשה צורך להיות הילדה הכי טובה, לבין זו שמתארת את עצמה כ"ילדה רעה", שאילופה מצריך יד קשה, עונשים וכאב. האם קיים קשר לדרך החינוך הממשי בילדות?

4. משחקי גילאים, כפיתות, העצמת הפרשי כוח, שליטה מנטלית - האם לא מדובר בעצם בנסיון לשחזר יחסי כוחות של הורה -ילד, כפי שזה בא לידי ביטוי מעיניו של ילד? האם זו דרך להתמודד עם הצרכים בלי לקרוא לילד בשמו?

5. למה זה בעצם מייצר ריגוש מיני חריף כל כך, כל מה שקשור ליחסי ילד - הורה. האם זה הטאבו, האיסור הברור לחוש את זה מאז אתה ילד? האם זה משהו עמוק יותר?

6. שולטים - האם אתם מודעים לצורך הזה של הנשלטת? האם אתם נוגעים בחומרים האלה? מודעים לצורך של הנשלטת לייחס לכם תכונות אבהיות כפי שהיא תופסת אותם, להתמרד כפי שהתמרדה אז, להעלות תסכולים ששמורים בבטן מאז?

אני אשמח אם אנשים ישתפו בכנות את ההבנות שלהם לגבי העניין הזה, אם נשלטות תספרנה מה הן חושבות על הקשר עם אביהן לקשריהן עם שלטים בפרט וגברים בכלל. האם מישהי מייצרת את התיקונים שלה במערכת כאלה?

אני אשמח לשתף גם בהמשך, לגבי התובנות שלי בעניין, ושנה נהדרת לכולנו : )


אז, מי תהיה הילדה הכי טובה של אבא ותתחיל...?

אסף99 • 15 בספט׳ 2007

אהלן,

קטונתי מלהיות מומחה בעניין, מה גם שאני לא שולט, אבל נדמה לי שצריך משנה זהירות בכל מה שנוגע לעירוב של פסבדו-פסיכולוגיה בתחום.

הרי בת להורים שתלטנים יכולה לתרץ את הרצון שלה להישלט כ"צורך לשחזר את הילדות", ואילו בת להורים שאינם שתלטנים יכולה לתרץ את הצורך להישלט כ"השלמת חסכים מהילדות".

יהיה מעניין לשמוע סיפורים אישיים של אנשים בנושא.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 15 בספט׳ 2007

אישית ,
גם אני חושבת שדי מסוכן לערב כאן פסדו פסיכולוגיה התנהגותית.

רבות דובר על הנושאים שהעלית וזה לא סוד שהרבה אנשים כאן, אינם נמצאים
מהמקום הנכון באמת, ולא פעם אכן אפשר למצוא הקשר כזה או אחר
לילדות, אך לנתח זאת ברמה שהעלית (שמן הסתם גבוהה ומעניינת)
זה תחום לכאלו שבאמת עוסקים בזה ולא לכאלו החושבים שמבינים בשיט
בפסיכולוגיה.(ולא חסר כאלו כאן, החושבים על עצמם כאורים ותומים של ההסבר ההתנהגותי
הפסיכולוגי של באי עולם הבדסמ).
אגב, על כל דוגמא שהבאת אפשר להביא דוגמא הפוכה, קרי, בת לאב שתלטני, לאוו
דווקא תהייה כנועה, אלא תבחר בדיוק בדרך ההפוכה, קרי להיות שולטת, בגלל אותם
חסכים שכביכול הופכים אותה לנשלטת.
וכנ"ל כמובן בת לאב כנוע לאוו דווקא תבחר להיות נשלטת בגלל אותן סיבות לעיל.

מה מוביל רבים מהאנשים כאן, להיות שולטים או נשלטים, רק הם יודעים
(למרות שלא תמיד נוח להם לפשפש בציציות של עצמם)-אני אישית גורסת
שלהיות שולט או נשלט, מצריך חוזק נפשי ובטחון עצמי אמיתי, שכן רק אז
אתה באמת יכול לממש את עצמך בדרך שטובה לך.
כל מקום אליו נגיע מחולשה או מחוסר בטחון, לא יכול להיות מקום שטוב לנו ו/או מקום שבו
באמת נגשים את עצמנו.

להבה חשופה • 15 בספט׳ 2007

רחפנית כתבה :

מה מוביל רבים מהאנשים כאן, להיות שולטים או נשלטים, רק הם יודעים
(למרות שלא תמיד נוח להם לפשפש בציציות של עצמם)-אני אישית גורסת
שלהיות שולט או נשלט, מצריך חוזק נפשי ובטחון עצמי אמיתי, שכן רק אז
אתה באמת יכול לממש את עצמך בדרך שטובה לך.
כל מקום אליו נגיע מחולשה או מחוסר בטחון, לא יכול להיות מקום שטוב לנו ו/או מקום שבו
באמת נגשים את עצמנו

בדיוק. !!

רק מי שבטוח בעצמו ומודע לרצונותיו\הגשמתיו הוא אכן יממש זאת בצורה הבטוחה והטובה ביותר לה\ו. נכון הדבר לגבי כל האנשים שעוסקים בתחום.

אם לא כך . התוצאה היא "אכלו לי שתו לי " ומבין יבין.

מודעות , ביטחון עצמי . הגשמת פנטזיות .

זו הדרך הנכונה והבטוחה לאנשים אשר בתחום ה = BDSM !!

גמר חתימה טובה ושנה של BDSM מצויינת לכולם.

להבה חשופה .!@!

בכוח המוח-אשה • 15 בספט׳ 2007

[color=cyan]

תודה על תגובתך הרצינית , רחפנית : )

כמה דברים שלא הבנתי:
מי מחליט למי מותר להשתמש או להתעניין בתכני הנפש? האם זה נושא שמותר לעבד אותו ולטפל בו רק עם תואר שני בפסיכולוגיה? ולמה זה בעצם מסוכן, ואיזה סיכון זה יוצר?

שנית, מה זה מקום רע? האם אדם עם חסכים מסויימים שמנסה למצוא להם מילוי בעולם הבדס"ם, או בכלל, מגיע ממקום רע? האם לא כולנו כאן ממלאים אחר הצרכים שלנו? האם זה ראוי ו/או רצוי לשפוט מה טוב ומה רע בצרכים האנושיים שלנו?

שלישית, ברור שאפשר לייצר הזדהות גם עם ההורה השולט ולא עם הילד, ואז להיות "שולט/ת", ואני אשמח לשמוע גם על זה. לדעתי זה לא שולל את החלקים הקודמים שהעליתי, אלא חובר להם.

אני לא מחפשת בפוסט הזה הסברים פסיכולוגים נטו, אלא יותר חוויות אישיות, ועיבוד של תכנים אישיים. הסברים פסיכולוגים כאלה ואחרים יכולים להוות מרבד או פלטפורמה לאיך שפרט תופס את העיסוק העצמי בתכנים האלה.[/color][/color]

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 15 בספט׳ 2007

יקירה,

חלילה אין פה החלטה מה מותר ומה אסור לגבי תכני הנפש, פשוט סגנון שאלותיך,
השתמע, לפחות לי, ברמה של תשובות מקצועיות פחות או יותר,
אך לאחר שקראתי את תגובותייך הבנתי שמה שמעניין אותך זה בעצם הסיפורים האישיים,
אשר מן הסתם הרבה יותר מעניינים מכל ניתוח פסיכולוגי כזה או אחר.

לגבי מקום רע, כוונתי היתה, שחלק מהנמצאים כאן, אינם באמת קטע של מימוש
פנטזיות, אלא יותר בקטע של כפרת עוונות כזו או אחרת (ואני מדברת מנסיוני
עם חלק מהאנשים פה), לכן העליתי את סוגיית המקום הנכון.

(:

נוריתE • 15 בספט׳ 2007

"בכוח" למה ומי "החליט"שבניבכי הנפש, יעסקו רק,אנשי מיקצוע?
אם יש לך , למשל, חום גבוה וסחרחורות, תלכי לבעל המכולת שלך שיעזזור לך?
רק דוגמה.

אם את מחפשת כאן סיפורים קורעי לב ו"חוויות אישיות"של "אבא ניצל אותי כשהייתי ילדה קטנה ובגלל זה ,אני כאן לחוויה מתקנת"
או משהו בנוסח. לא תמצאי אותם, יודעת למה?
כי אחת שכזאת, אם היא הגיעה להכרה הזאת היא בוודאי ,או תחפש איש מקצוע,או תסתיר ולא תודה,גם בפני עצמה ותכחיש,או שאולי אלו שכאלו, לא היגיעו להכרה הזאת ואי לכך לא תספרנה.
ו מקום רע? להגיע ממנו לבידסמ, הוא בפרוש, מקום כזה,לצערי.

ובאשר לשאר השאלות,
כל אחת וסיבותיה איתה לכל ה"מישחקים"האלו
אני בספק אם יענו לך כאן אבל גם אם כן
אי אפשר לעשות השלכות כוללות כמו שאת מנסה, מסיפורים אישיים.

אבל אישית , תאמיני לי
שאני לא כאן בגלל אף אחת מה"סיבות"שהעלת ומישחקי אבא ילדה ?הם בכלל, לא בכיוון שלי
ואני ,כשפחה ,צייתנית ולא "בראט" רק בגלל שככה מתאים לי ואין לי ראש למישחקי מוח וכוח.

הצחקתם אותי

עזרא • 15 בספט׳ 2007

לקשור לחנוק להצליף לחשמל לטפטף לדקר - זה בסדר
לדבר זה מסוכן
פששש גדולים אתם

אחלה נושא העלית פה. אין לכם מה להגיד תעברו לפוסט הבא
יש לכם מה? תחשבו קצת לפני שאתם חושבים.

זה שיש למטבע שני צדדים לא אומר שאין כזה דבר מטבע

אני אחכה בסבלנות לתגובות של נשלטות (לדעתי גם לנשלטים יש מה להגיד)

Re: הצחקתם אותי

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 15 בספט׳ 2007

ואני תוהה אם אתה חשבת לפני שכתבת את תגובתך התמוהה.
ולמה שלא תאמץ את הצעתך לעצמך,קרי, לחשוב לפני שמגיב?

אם היית טורח לקרוא באמת את התגובות, סביר להניח שלא היית מגיב
כמו שמגיב-אל תהפוך את השרשור המעניין הזה, לעוד שרשור זול של התנצחויות.

ורטיגו • 16 בספט׳ 2007

1. מה הקשר בעצם בין הצורך להשלט ובין הקשר עם ההורים. כשעשיתי בדק בית עם עצמי, הבנתי שמה שהכי מושך אותי זה הצורך בגבולות. הידיעה שאם אני אחרוג מהגבולות האלה אני אענש. בילדות זה כנראה מה שהכי היה חסר לי. תמיד סמכו עלי ומה שלא עשיתי התקבל בחיוב. מרדתי בצורה שקולה ומתחתי את החבל כל פעם עוד קצת, אבל כמעט אף פעם לא העמידו אותי במקומי. אם ניתקלתי בקושי מסוים פשוט ויתרו לי, ההורים שלי מתוך הגנת יתר לא נתנו לי להתמודד עם תסכול ולכן מנעו ממני בצורה עקיפה את חווית ההצלחה...


2. האם בדס"מ בעצם מאפשר תיקון ו/או טיפול באיזורים האלה? למרות מה שכתבתי קודם אני לא חושבת שבדס"מ הוא כלי טיפולי. אפשר דרכו לבחון דפוסי התנהגות אבל לשנות אותם זה תהליך ארוך, עמוק ומתמשך שבו אני הזדקקתי קודם כל לוותר על הכעס כלפי ההורים שלי, לוותר על הכעס כלפי עצמי (על כך שויתרתי להם) ומשם להתחיל ולשנות את הדפוסים שלא משרתים אותי יותר.
יתכן שעבור חלק מהאנשים הבדס"מ יהיה מספק ומכיל מספיק כדי לעבור את התהליך, עבורי לא.

3. מה השונות וההבדל בין נשלטת שחשה צורך להיות הילדה הכי טובה, לבין זו שמתארת את עצמה כ"ילדה רעה", שאילופה מצריך יד קשה, עונשים וכאב. האם קיים קשר לדרך החינוך הממשי בילדות? אני מאמינה ששתי הנשלטות המתוארות יכלו להגיע מאותה משפחה בדיוק ולקבל את אותו החינוך, אך בכל אחת מהן התפתח צורך/חסך שונה. אני הרגשתי שאם לא שמים לי גבולות לא אוהבים אותי מספיק, לא איכפת להם מספיק ממני ולכן מה שחשוב לי זה הגבולות – כך אדע שאני מספיק חשובה. ומישהי אחרת שקיבלה את אותו חינוך בדיוק יכולה להתמקד רק בצורך בחום ואהבה, וכך אם תהיה הילדה הכי טובה תקבל הכי הרבה אהבה...

4. משחקי גילאים, כפיתות, העצמת הפרשי כוח, שליטה מנטלית - האם לא מדובר בעצם בנסיון לשחזר יחסי כוחות של הורה -ילד, כפי שזה בא לידי ביטוי מעיניו של ילד? האם זו דרך להתמודד עם הצרכים בלי לקרוא לילד בשמו? באופן כללי כן, ואפילו לא רק הורים אלא כל דמות סמכותית (למרות ששוב, אם נלך אחורה נוכל להבין שהקושי מול דמויות סמכותיות לא נולד יום אחד אלא התחיל איפשהו בילדות)

5. למה זה בעצם מייצר ריגוש מיני חריף כל כך, כל מה שקשור ליחסי ילד - הורה. האם זה הטאבו, האיסור הברור לחוש את זה מאז אתה ילד? האם זה משהו עמוק יותר? לא יודעת לענות על זה, אולי מילוי החסך הרגעי ממלא בפרץ של רגשות שמקבלות ביטוי באופן מיני.