שם

שם

Angel​(שולט) • 1 באוק׳ 2003

הייתי הראשון.
כשראיתי אותך
נתתי לעיניי לחדור
ראיתי הכל.
והרכנת ראשך
חיבקתי אותך אל חזי
מה לעשות איתך.
את קסם
לבנה.
עופי. פרפר
אל תחזרי לפה.

חזרת בחזרה
ואת ידעת אותי.
ואני ידעתי
כל פינה בגופך, נשמתך.
לקחתי אותך איתי. רחוק.
על סף תהום בקצה שמיים
הראיתי לך הכל
הרוח.
חיבקתי, עטפתי אותך.
לחשתי את שמך.
דמעות חיוך אושר.
הנה עינייך מלאות, בורקות.

איך אתן לך לעוף עכשיו?
אף אחד אחר לא ידע איך לחדור
אל נשמתך הטהורה
מבלי לשסע.
או איך לגעת בגופך העדין
מבלי לשבור.
לא אתן.

אולי אקפיא אותך לאלף שנה
ואפשיר אותך שוב בנשיקה.
אולי אשא אותך לעולמי וזהו.
הייתי הראשון, אהיה האחרון.

כבלי זהב דקיקים, בלתי נראים,
קושרים אותך
אלי
לנצח.

loren • 1 באוק׳ 2003

מ ק ס י ם

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 1 באוק׳ 2003

וואווווווווו

אנג'ל-איזו כתיבה מדהימה, איזה רוך, עדינות ואהבה.

מקווה שהיא אכן תתכסה בכנפיך, שם היא תמצא מרגוע לנפשה וארוכה לפצעיה.

אוהבת את כתיבתך-היא מרגשת.

רחפנית.

lihi • 1 באוק׳ 2003

מאוד מרגש,כל מילה יפהפייה ממש.

nerissa​(אחרת) • 2 באוק׳ 2003

כתיבה נפלאה.

מענג לקרוא

תודה

DOM Perignon​(שולט) • 2 באוק׳ 2003

יפה אנג'ל,
אהבתי.

DOM Perignon.

ThePassionMaster • 2 באוק׳ 2003

נראה כמו קשר מדהים במיוחד..

נקי

צל • 2 באוק׳ 2003

מיוחד
לקרוא ולהינות

pam • 2 באוק׳ 2003

מושלם.

Angel​(שולט) • 3 באוק׳ 2003

הממ.
נעים לקרוא תגובות כאלה.
נהגתי לבקר פה לפעמים.
קורא בעיקר.
האמת שלאחרונה נחשפתי בחיים בכלל וגם פה לכמה דברים די מעוותים.
וזה לא עשה לי טוב .
אני לא מרגיש שייך לדברים כאלה בשום צורה ודרך. (כמו בחיים עצמם..)
אולי זה מה שגרם לי להתחבר, לכתוב. להראות. לשתף .
יש פה רוב עצום דומם. רואה ובלתי נראה.
כל אחד ואחת מהסיבות שלו שלה. כנראה שקיימות בזה הרבה מערבולות ואי וודאות. משיכה- דחייה.
זה כמו בחיים, המון ניגודים ומהפכים. גם הכי עמוק (ונמוך) והכי גבוה.
ומעבר לכל.
זה מתחיל ונגמר בראש- שהוא הכל. ומרכז הרוח, האישיות, הדמיון, התחושה והעונג.
ובלב.
לתת. ולקחת.
ואם תרמתי בכך למישהו , אפילו לדקה אחת קטנה.
זה המון.