השפעת הקהילה והמדיה על הפנטזיות

השפעת הקהילה והמדיה על הפנטזיות

מיתוסית​(שולטת) • 28 בספט׳ 2007

פעמים רבות אני תוהה כמה הפנטזיות שלי מושפעות מהסביבה, דהיינו מסיפורי סשנים שאני קוראת, מתמונות, סרטים וכו...
מאחר ונחשפתי לבדסמ באמצעות אתרי בדסמ, הרי שלפני כן לא היתה לי ההזדמנות לפנטז לבד את הבדסמ שלי. כמה מהפנטזיות האלה הן באמת אני וכמה מהן הן השפעות חיצוניות? האם מדובר בדברים שמגיעים מתוכי ורק מוצאים ביטוי בסרטים וסיפורים שמדליקים בי אותם?

אני חושבת שאפשר לבדוק את זה רק אצל אנשים שמגיל צעיר פינטזו על בדסמ. אז השאלה שלי מופנית בעיקר אליהם: כשהייתם ילדים או נערים ופינטזתם על בדסמ בלי לדעת מה זה בכלל, האם הפנטזיות היו דומות או שונות ממה שאתם מפנטזים היום עם החשיפה והניסיון?
מה דומה ומה שונה והאם החשיפה הזאת לתחום שאולי מקבע אותך (לבוש, כללים וכו') טובה או לא?

נולי • 28 בספט׳ 2007

זה כמו לשאול בן כפר שהגיע העירה ונתקל לראשונה בחייו במסעדות פאר והתמזל מזלו והיה בידו הממון לסעוד בן, האם לאחר חודש ימים הוא עוד חולם רק על תבשיל תפוחי האדמה והכרוב של אמא אלא גם על ביף סטרוגנוף בפטריות, קרם ברולה, מרק בצל מוקרם סלט אנדיב באגסים.

אין כל ספק שהסביבה תורמת לפנטזיות. לא רק בסקס.

huan • 28 בספט׳ 2007

זו שאלה מעניינת המזכירה במקצת את "אם לא היה לנו את המילה "חופש" האם היינו יכולים לחשוב אליו"

בסופו של דבר הקונצפ או הרעיון שבבסיס הפנטזיה קרוב לוודאי שבא מיתוך האדם וכמו במקרים רבים אחרים על קונצפט בסיסי זה מתלבשת הסימבוליקה החברתית אליה אנו נחפשים. כך שהשורש של הפנטזיה שהוא לדוגמא "שליטה" יבואא לביטוי בצורות שונות בתרבויות ותתי תרבויות שונות. אדם שלא נחפש לסימבוליקת השליטה כפי שהיא מופיעה בפנטזיות וסרטים שונים ספק עם יפנטז על ליקוק מגפיים, ענידת קולר או טיפטופ נרות כסמלים המייצגים את המושא הפנטזיה בעוד שלאנשים אחרים שכן נחפשו לסימבולוקיה זו עצם הזכרת המילה "שליטה" יוצרת את האסוציאציות לסמלים וההתנהגויות הטקסיות (ליקוק מגפיים, הליכה על 4, ענידת קולר וכו) הנפוצות בתת התרבות הבדסמית.

כמובן שהדבר לא מוגבל רק לשליטה אלה לתחומים רבים אחרים. ספק עם שיני לפני 100 שנה כאשר היה מפנטז על סקס היה כולל בפנטזיה שלו אישה עם חזה ענקי כמו עמיתו האמריקאי המודרני וסביר להניח שהיה מפנטז על אישה עם רגליים קטנות שכן זה היה הפטיש הלאומי של אותה תקופה והסמל שיצג את מושא הפנטזיה.

כמובן שלשורש הפנטזיה כפי שהצגתי אותו כמו "שליטה","כאב","השפלה" וכו הם עצמם השפעות תרבותיות המהווים סמלים לקונצפטים בסיסיים אף יותר.

מיתוסית​(שולטת) • 28 בספט׳ 2007

חואן קלע למה שהתכוונתי.

מעניין אותי לדעת איך נראות הפנטזיות של אותם אנשים שלא ידעו מה זה שוט או בגדי עור...

נולי, התגובה שלך פחות מכוונת למה שהתכוונתי. ההשוואה שקולעת לכוונתי היא כזאת:
נגיד שכל ימי חייך את כפרייה שאכלה תפוחי אדמה וכרוב של אמא, האם כשאת מפנטזת על אוכל אחר (עוד לפני שידעת מה זה מסעדת פאר), את מפנטזת גם על קרם ברולה וביף בורגיניון, או שהמקסימום שעליו תפנטזי ילקח ממה שקרוב אלייך כמו למשל אורז עם פטריות או תפוחי אדמה אפויים במקום מבושלים?

אני דווקא זוכרת שכשאנשים סיפרו לי שכשהיו ילדים פנטזו על בדסמ, כן היו להם פנטזיות שחוטפים אותם, שכולאים אותם במרתף וקושרים אותם, אבל בד"כ היה מדובר בפנטזיות לא ממש מפורטות (או שאינם זוכרים). הם זוכרים בעיקר תחושת חוסר אונים (נשלטים) או הכאבה לאחר וקשירתו בחבל לאיזה עמוד אבל פחות התרכזו בפרטים כמו שקורה אצלנו כיום עם החשיפה.

huan • 28 בספט׳ 2007

אל תשכחי שזיכרון אנושי זה דבר מאוד גמיש היכול להשתנות בהשפעת הסביבה. זיכרון של פנטזיה "בדסמית" מהילדות יכולה להשתנות לאחר החשיפה לסימבוליקה החדשה או שיתווספו לזיכרון זה פרטים סימבוליים חדשים. כמו למשל פנטזיה על אישה ללא ביגוד מפורט יכולה להפוך לזיכרון של אישה הלובשת ביגדי עור וכו. כך שגם אנשים הזוכרונות מפורטים יותר יכולים להיות "נגועים" בסימבוליקה אליה נחשפו האנשים בבגרותם

נוריתE • 28 בספט׳ 2007

אני זוכרת דווקא די ברור לפחות כמה פרטים מפנטסיות נעורים
עוד לפני שבכלל שמעתי על בידסמ (עוד בימי הרדיו הפטפון וטלוויזיה שחור לבן )
ועוד דברים מגיל קצת יותר מבוגר ולווא דווקא פנטסיות עוד לפני שבכלל שמעתי על בידסמ
ורק בזמנו, לפני כזה 14 השנים קראתי כתבה מיתולוגית שאף אחד בטח לא זוכר על בידסמ, בלאישה ואז ,רק אז נפל לי האסימון.
והתחלתי להבין לחפש "אנשים כמוני" ולחקור את הנושא(לוח העיר המיתולוגי, בימיו היותר טובים)

אבל בתכלס כיום, ורואים את זה אצל הרבה צעירות וצעירים בקהילה שכבר חשופים לאינטרנט
ומגיעים לפה ,ברור שמה שהם רואים וקוראים בנושא השפיע ומשפיע על פנטסיות ולא רק עליהן.והרבה מהם,הצעירים ,באו לפה רק אחרי שכבר "עשו בית ספר" וירטואלי.

והאמת?קל להם יותר לצעירים מאשר לנו היה , טרם ימי האינטרנט והפתיחות שכבר יש בנושא.

אני קודם כל עשיתי דברים ורק אחרי הכתבה וכמה שנים יותר מאוחר שהיה לי מחשב ואינטרנט התחלתי להבין, מה אני עושה בתכלס ומה הנטיות שלי.

הדור היותר מבוגר או ותיק, , שאני נימניית עליו כיום ,"גילה"את הבידסמ בדרכים שונות מהדור הצעיר ,(צעיר, לווא דוקא בגיל, לפני שתקפוץ עלי חבורת סאביות בנות 19)של היום.אבל זה לא אומר שאנחנו מושפעים פחות מתמונות וסרטים וסיפורים למיניהם.

Shimmy​(נשלט){Vents} • 29 בספט׳ 2007

בטרם היו אתרים היו כל מיני סרטים תנכים (שמשון, עשרת הדיברות) מהם ניתן היה לשאול רעיונות, אפילו בסדרת סיפורי התנך של שרגא גפני כמדומני היו כמה תיאורים מעניינים.
באופן כללי: חלק מהפנטזיות הגיעו משם, חלק מהדמיון שלנו שדי תאם לא מעט מהדברים שקיימים היום.
צריכים אבל לזכור שהמציאו מעט מאוד דברים חדשים, יש דיבור שעוד בסדום היה מרתף עינויים מפואר שלא לדבר על דברים שהמציאו ב 59 השנים שעברו מאז ימי סדום לפריחת הרשת. .

מקסימום הטכנולוגיה הפכה את הדברים לפשוטים ונגישים יותר, המרחקים פחות קריטים, סוף הריגוש הרבה יותר גבוה (מי צריך את שרגא גפני? יש owk ).

scarlettempress{L} • 29 בספט׳ 2007

לפני שידעתי מה זה בדס"מ ולפני שנחשפתי לסרטים, אינטנרט וכו', מהרגע שהתחילו אצלי פנטזיות מיניות, תמיד היו שם פנטזיות אונס (רגיל או קבוצתי), קשירות, חוסר אונים, התעללות פיזית, כפיה, השפלה, פומביות וכו'. לא ידעתי לקרוא לזה בשם, וזה גם לא ממש הטריד אותי כי הייתי בטוחה שזה סתם דברים שמלהיבים אותי בתור פנטזיות אבל אין סיכוי שאהנה מהם במציאות, מה גם שזה היה ברור לי לחלוטין שאי אפשר באמת לממש שום דבר מהדברים האלה בזוגיות נורמלית.
גם כשגיליתי מה זה סאדו, לא ממש קישרתי את הפנטזיות שלי לכל האנשים המוזרים האלה עם בגדי עור שחורים. רק בשלב מאוחר יותר כשהכרתי מישהי שהייתה בקטע, הבנתי מה זה באמת בדס"מ והכל התחבר. ואז גיליתי שאפשר אשכרה להגשים חלק מהדברים שתמיד פינטזתי עליהם.
מאז הפנטזיות שלי לא השתנו במהות, למרות שהן השתכללו ונוספו כל מיני דברים שהושפעו ממה שראיתי או קראתי, או דברים חדשים שגיליתי שמחרמנים אותי ולא ידעתי עליהם קודם. אבל בעקרון העולם הויזואלי האפל של בדס"מ עם כל הסמלים והתפאורה האופיינית שלו מעולם לא היו חלק ממה שהלהיב אותי וזה לא השתנה.