פנטזיות זונה

פנטזיות זונה

amy​(נשלטת){מבטלעיניים} • 12 באוק׳ 2007

לפעמים, אפילו אחרי הרבה זמן שאנחנו בעולם הזה, פתאום נדחקות לקדמת הבימה פנטזיות שעד אז היו בשוליים. כך קורה לי כעת עם פנטזיה שלי- פנטזיית הזונה.

זה מוזר, כי... במציאות אני לא רוצה שגברים זרים יגעו בי, ישתמשו בגופי... לא רוצה שהדום שלי ימכור או ישאיל אותי...

אבל בפנטזיה... יש בזה משהו, שאני נרטבת כשאני רק חושבת על זה.

אז רציתי לדעת לאיזה עוד דומים וסאביות יש את הפנטזיה הזאת (אפשר לפרט את הצורה ), וגם- איך זה אפשרי שמשהו שלא היינו רוצים במציאות, יכול לגרות אותנו בפנטזיה? או, אם לנסח את זה אחרת- איך יכול להיות שמשהו מגרה אותנו ומכבה אותנו בעת ובעונה אחת, ומה זה בעצם אומר?


אוסיף משהו שהוא לא ממש קשור, אבל הוא דוגמה נוספת לפנטזיות מגרות ומכבות:

יצא לי לקרוא סיפורים סביב מוטיב האונס, השבי והכליאה. שני סיפורים שקראתי לפני שנים, אני לא מצליחה לשכוח. הם רודפים אותי כמו סוג של סיוט:

1. קטע בסיפור בו אישה שנתפסה על ידי קבוצת גברים שעינו אותה והשתמשו בה כשפחת מין במשך שבועות, תולים אותה הפוכה מעץ, רק מהציצי...

2. קטע מרומן היסטורי על אישה שנאפה בתרבות נוצרית שמרנית. עונשה- שמים אותה עירומה בכלוב באמצע כיכר העיר, למות מרעב וצמא. כל מי שעובר לידה יורק עליה או מקלל אותה....

שני הסיפורים זיעזעו אותי עד עמקי נשמתי, אך כנראה שגם גירו אותי מאוד. נגעו באיזה עצב חשוף ועוצמתי מאוד... ויחד עם זאת, איני מסוגלת לקרוא אותם שוב. הם איומים בעיני!

רחלי • 12 באוק׳ 2007

[/quote]שמים אותה עירומה בכלוב באמצע כיכר העיר, למות מרעב וצמא. כל מי שעובר לידה יורק עליה או מקלל אותה...[quote]
כנראה שזה גירה גם אותם.
התשובה לכן, בשאלה: את לא לבד ולא היית אף פעם.

Re: פנטזיות זונה

המלט • 13 באוק׳ 2007

שאנחנו מבולבלים?

Re: פנטזיות זונה

Brave Dwarf • 13 באוק׳ 2007

אתה חושב כך? אני לא בטוח.
IMHO כאשר אנחנו מדמיינים, אנחנו נטולי עכבות, אם מיותרות ואם כאלו שעושות אותנו מי שאנחנו, כגון: מצפון, השלכות ושאר תובנות. ובהתאם לסיפורה של איימי: אני מניח שבמציאות, אותה אישה שנהנית ממחשבה להיות מוצגת בכיכר העיר בחזיונותיה, לא תרצה למות מרעב, תחשוש לפגוש ברחוב את אלו שראו את מערומיה וירקו עליה, בדרכה לעבודה.

שמעתי שקיימים סרטי סנאפ מבויימים. IMAO, לא כל מי שיקנה סרט מבויים ירצה לראות את האמיתי. פנטזיה נבדלת מהיין לא רק בכך שהיא מבעבעת ודלילה.

פנטזיה..

dahanc​(שולט) • 13 באוק׳ 2007

תמיד הפנטזיות, הן המוטיב שמגרה אותנו בני האדם !!!

במיקרים שציינת איימי ,אכן מאוד מגרים ....והזכירו לי את התקופה שהייתי רץ לקנות את כל

ספרי הסטאלג בזמנו ...שהיו מאוד מגרים בתיאורים שלהם..."הייתי כלבתו של שולץ "...אחד

מסיפרי הכיס היותר זכורים לי...

ולפחות במיקרה שלי ,זה הגרעין שהוביל אותי עד עצם היום הזה , בפנטזיות לאורך שנים רבות...

לזהות והמהות שלי כאיש bdsm מאז היותי נער בוגר...


( בקרוב בדוקו הסרט , על התקופה בהן יצאו לאור ספרי הכיס בנושאי הסטאלגים למינהם ,שווה..)

תאוריית פרוייד.

מייקל ג'קסון​(לא בעסק) • 13 באוק׳ 2007

ה"סתמי" (Id)
ה"סתמי" שוכן בתוך התת-מודע, ועל כן ניתן ללמוד עליו רק בעקיפין. זהו החלק הקדום והפרימיטיבי ביותר של האישיות, והוא קיים מרגע הלידה. הוא מורכב מן האנרגיה הייצרית (=ליבידו) שמקורה במורשת הביולוגית של האדם ומן האינסטינקטים. האינסטינקטים נחלקים לשתי קבוצות:
• אינסטינקטים של החיים, כגון רעב וצמא. אינסטינקט החיים החשוב ביותר הוא ארוס (Eros) – אינסטינקט המין.
• אינסטינקטים של המוות - תאנאטוס (Thanatos) (=מוות ביוונית) – אינסטינקטים הפועלים להרס האדם וגופו. פרויד התבסס על העיקרון הקובע שכל תהליכי החיים הפועלים אצל האדם שואפים להחזירו ליציבות ולשלווה המאפיינת את מצב המוות. השאיפה לשלווה מכונה גם עקרון הנירוונה (Nirvana).
פרויד ראה בתוקפנות ביטוי של אינסטינקט המוות: האדם מפנה את משאלת ההרס העצמי שלו כלפי מישהו אחר מכיוון שהאינסטינקטים של החיים אינן מאפשרים לו לממש את שאיפתו להרס עצמי.

ה"סתמי" פועל על פי עקרון העונג ועקרון המוות. התפקיד הייחודי של ה"סתמי" הוא להשיג הנאה. אם היה ניתן ל"סתמי" לפעול לבדו, הדבר היה מביא כליה על האדם, כי הדחפים היצריים של האדם מנוגדים לצורכי החברה והתרבות.

לרשות הסתמי עומדים שני אמצעים:
1. פעולות רפלקסיביות אשר מפחיתות מתח באופן מיידי, כגון מצמוץ והתעטשות.
2. תהליכים ראשוניים: תהליכי חשיבה ללא חוקיות לוגית אשר יוצרים דימוי של אוביקט אשר מפחית את המתח אצל האדם. הסתמי מסתפק בדימוי כדי להפחית את הלחץ, מכיוו ןשאינו מבדיל בין מציאות ודמיון. אולם בסופו של דבר הדחף שב ועולה, ויש צורך לספקו באובייקט מציאותי.

החלום ופשרו

כובש יצרה​(שולט) • 13 באוק׳ 2007

קודם כל ברצוני להבהיר חד משמעית שאין לי כל השכלה פורמלית בתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה ולכן מי שירצה יקבל את דעתי בנושא ומי שלא גם זה בסדר מבחינתי.

המחשבות בראש מתחלקות בגדול לשני סוגים: המודע והתת מודע. המודע אלו המחשבות הרגילות שיש לנו בעוד שהתת מודע מופיע לרוב כאשר אנחנו חולמים בלילה ובניגוד למודע אין לנו שליטה על מה שמתרחש בתת מודע. המודע שנשלט על ידינו מושפע מהחינוך שקיבלנו, מהתרבות שאנחנו חיים בה ומנסיון החיים שצברנו. התת מודע מאחר ואינו נשלט מושפע מיצרים בלתי מרוסנים, יצרים קדמוניים ופראיים.

להמחשת הדבר אתן דוגמא. נניח שאנחנו כועסים על מישהו מאוד. בתת מודע אנחנו נרצה להרוג אותו ממש. במודע, לפחות אצל רובנו , נדע שזאת לא הדרך, יכנס השיקול התרבותי, יכנס הרציו של העונש הצפוי לנו אם נבצע את זה ועוד שיקולים שונים שכמובן יגרמו לנו לא לבצע את זה.

כלומר המודע הוא השולט והמכתיב לנו את מעשינו והמודע (מלבד אצל חולי נפש) מצליח לדכא את התת מודע מלעלות על פני השטח ולהכתיב לנו כיצד ננהג.

אבל גם התת מודע רוצה לבוא לידי ביטוי אצלינו, לכן כשאנחנו ישנים התת מודע פועל ללא הפסקה וזאת הסיבה לזה שאנחנו חולמים, כי בחלום מככב התת מודע כשהוא "מנצל" את זה שהמודע ישן.
אבל התת מודע אינו מופיע בצורה גלויה ומפורשת כי אם ברמזים ובצורה מוסווית ועל מנת להבין את המשמות של החלום צריך "לפרש" אותו.

אני חושב שאני מבין את משמעות החלום של אימי אבל בגלל צנעת הפרט אמנע מלהסביר אותו בפומבי.

ronit • 13 באוק׳ 2007

ואני לא מצליחה להבין איך לעזאזל תולים הפוך מהציצי?

Boss45​(שולט) • 13 באוק׳ 2007

הכותבת רשמה :

גזע העץ מהווה נקודת משען לצד האחורי של הגוף, כנראה.
באופן הזה גם לחץ המשיכה על הפיטמות נמוך יותר
והוא מתאפשר מציאותית למרות שקיימת סכנת תלישה עקב תנועה לא רצונית.
לא הייתי מציע לנסות את זה, בלשון המעטה.

פותר לך את הבעיה, רונית ?

Re: פנטזיות זונה

המלט • 13 באוק׳ 2007

נאמן למסורת ארוכה של פשטנים - התיחסתי לדברים כפשוטם, ונתקלתי בחומה לוגית בצורה.
IMEO לא היתה התיחסות לפנטזיה. לפחות לא בגוף השאלה. אם אתה ממקם את מה שמדליק אותנו
בעולם הדמיון, אז כמובן שאין בעיה להביא דוגמאות רבות של דברים שמדליקים שם, אך לא
במציאות. אפילו לא לכתחילה. לי היה בראש מן סיטואציה במציאות שבה באמת מתלבטים בין
'מדליק' ל'מכבה'. ואולי איימי תוכל להבהיר למה היא התכוונה.