לא תעקר אותי

לא תעקר אותי

tulip32​(לא בעסק) • 4 באוק׳ 2003

זרקתי את המגבת שלך לכביסה,
אתמול עוד הסתכלתי עליה באופטימיות,
כי כזאת אני.

חודשים, חודשים שאנחנו מסתובבים אחד סביב השני,
כמו אדון כמעט וגברת כבר,
תמיד משהו נתקע באמצע.

אני כל כך כועסת עליך שקשה לי לכתוב,
כל כמה מילים לוקחת הפסקת סיגריה,
כמו ילדה בת שלוש,
בא לי פשוט לצרוח "קקי-פיפי-קקי-פיפי"

לנשיקות שלך היה הפעם טעם של פחד,
החיבוקים שלך היו מנומסים,
ואני,
אחרי שאמרת לי שאתה צריך חום, אהבה ומגע אנושי
רק חיבקתי כל הלילה,
הוצאתי את כל החום והכאב שנאגר במשך חודשים,
לא חשבתי לרגע על עצמי,
רק על מה שאתה זקוק לו.

בלילה הנוראי ההוא,
הסתכלת לי בעיניים,
חשבתי שראית הכול,
אמרת שלא תירדם עד שאני אירדם,
ידעת שזה לא יקרה ורק חיבקת וליטפת
כשאני בכיתי ואמרתי שוב ושוב,
לא מאמינה שזה קרה לי

חשבתי שרק התחברנו יותר ויותר
ואתמול,
סוף סוף אמרת את זה...

אני לא יכול לחשוב עליך "ככה" מאז האונס

מה חשבת שיקרה כשאמרת שאתה בא לישון?
שנעשה מסיבת פיג'מות?
את זיכרונות השבי הסורי אני מעבירה עם אחרים,
חשבתי שידעת את זה,
הרי משיכה מעולם לא הייתה הבעיה בינינו,
מה הידיים שלך עשו בתחתונים שלי?

אתה אומר שהכדור במגרש שלי,
לא רוצה אותו!
בועטת אותו לקיבינימאט,
אי אפשר לאכול אותו ולהשאיר את המגרש שלם.

מעולם לא הבנתי למה אנשים צריכים אומץ כדי לאהוב,
בעיני זו תמיד הייתה זכות,
אבל אתה לא רואה אותי,
מנסה לעקר אותי.
כמו שקארי אמרה לביג
I am a w-o-m-a-n!
ואם אתה לא רואה אותי,
אין לך מקום בחיים שלי.

כל כך כועסת עליך.

pam • 4 באוק׳ 2003

בחיי, טוליפ.

הלוואי שאני אכנס יום אחד ואקרא שקרה לך משהו מדהים ונפלא ועוצר נשימה.

את תראי שזה עוד יקרה.

שילכו כולם ל....

זהו.

מחזיקה לך אצבעות.

loren • 4 באוק׳ 2003

ממש מה שנקרא- איש קטן
מצטרפת לפאם וגם מחזיקה לך אצבעות }{

טוליפה

זיקית • 4 באוק׳ 2003

כבר דיברנו על איך ילדים מפחדים..
יום אחד יבוא אחד אמיץ - והוא יהיה שווה את כל החארות עד אליו.
ובנתיים, יש עם מי לקלל..

}{

אני קוראת וקוראת שוב ושוב

ניקול​(לא בעסק) • 5 באוק׳ 2003

ומה שנשאר לי להגיד זה:
תהיי חזקה
תהיי את !!!
ומי שלא יכול להתמודד
הבעיה היא שלו
למרות שאפשר להבין גם אותו
אני איתך
חזקי ואמצי
והלוואי והשמש תזרח לך כל השנה }{

מצטער אבל אי אפשר להבין אותו

המלך אריה הראשון • 5 באוק׳ 2003

אי אפשר להבין אותו כי כמה שהבנתי הוא אדון וכאדון יש לו חובות לשפחתו ולא רק זכויות. מי שלא מסוגל להיות עבור שפחתו ברגעים שהיא הכי צריכה אותו שלא ישחק בלהיות אדון כי זה בהחלט לא משחק, שישחק דמקה ולא עם חיים של אשה.

להיות אדון זה לא רק זכויות כי אם הרבה חובות. לא רק לשפחה יש חובות לאדונה, גם לאדון יש חובות לשפחתו והרבה. כמו שאמר הנשיא האמריקאי טרומן " מי שלא סובל את החום שלא יכנס למטבח". למי שאין אופי מספיק חזק להיות עבור שפחתו ברגעים הכי קשים שלה הוא פשוט לא אדון אלא פחדן שפל.

ולטוליפ, צר לי שכל כך נפגעת פעמיים, אבל כשאני קורא אותך אני יודע שאת חזקה ושאת תתגברי על כל זה ותדעי להמשיך לחיות. יש הרבה נשים וגברים בקהילה שאוהבים אותך ויהיו עבורך כל פעם שתצטרכי, חזקי ואמצי, השמש שוב תזרח עבורך.