נשואים לוונילים

נשואים לוונילים

סקרנית123 • 14 באוק׳ 2007

[B]שאלה לנשואים שגילו את ה-BDSM או הבינו את נטייתם לאחר הנישואין לוונילי:[/B]

מה היתה הנטייה הטבעית שלכם? לקחת את זה החוצה, או לנסות להביא את זה הביתה?

כיצד עלה הנושא (אם אי פעם עלה) בבית? אם חלקתם עם האישה/בעל - או - אם דווקא התגלה בטעות (או, שלא נדע, עלו עליכם) - איך זה התקבל?

האם הנטייה הבדסמית התקבלה כבגידה או כסטייה שדווקא מעצם חריגותה קל לבנ/בת הזוג לחיות איתה?

המאלף​(שולט) • 15 באוק׳ 2007

שלום לסקרנית
חוסר התגובות נובע בעיקר מחשש לתגובות וריקושטים .

כל אחד מגלה את הנטיה הטבעית שלו בתקופה אחרת. כל אחד גם מגיע לעולם השליטה ממקומות שונים.
כשלעצמי ומהיכרותי עם בת זוגי ידעתי שלא אוכל להביא זאת הביתה.
בעבר תמיד קינאתי במי שיכולים לממש זוגיות מלאה שכלולים בה יחסי שליטה. היום , אני עדיין מקנא אבל יודע שכמו כל דבר בחיים ,גם לה יש יתרונות אבל גם חסרונות.
נושא הבגידה בבן / בת זוגך לא מופחת ואיני חושב שהוא יתקבל בהבנה בגלל "נסיבות מקלות" של נטיה אשר על כן הוא צריך להישאר לעולם דיסקרטי עם כל המגבלות שבדבר, הדוגמאות המעטות שכולנו מכירים הן בבחינת יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

אשר על כן אתה נדון לחלק את עולמך בין האש הבוערת לבין חיי היום יום ולנסות לשלב בינייהם.

ובהצלחה בצעדים הראשונים קחי אותם לאט לאט.

מאלף

שיתוף מלא

אושה{אוש} • 16 באוק׳ 2007

נתקלתי לראשונה בבדסמ בסיפור שקראתי ומיד נתתי לבעלי לקרוא.
הוא הבין שזה מחרמן אותי והתחלנו להתנסות.
אני המשכתי לקרוא ולהיכנס ועולם הזה ושיתפתי אותו בפנטזיות שלי.

לא מתאים היה לי לנהוג אחרת.

מן הסתם לא הכל הלך חלק. התגלתי כיותר בדסמית ממנו ורציתי לחוות יותר ומהר.
עברנו תקופה לא קלה אך לבסוף, לאחר פשרות רבות, הגענו לעמק השווה ואנחנו כאן שנינו ביחד.

אני יכולה להבין בני זוג שבוגדים בגלל בדסמ, אבל אני מאד מצטערת - לא מבינה איך מסתירים את הנטיה הזו לחלוטין. איך אפשר שלא לשתף את אהבת חייך בדבר המהותי הזה?
למה מראש לשלול את שיתוף הפעולה ולחפש בחוץ?

ואני

קליבר​(שולט) • 16 באוק׳ 2007

ניסיתי לענין אותה בזה , אבל .. לא הלך .
הבאתי סרטי ם( איכס ) הלכנו ל- מזכירה- ( סרט דפוק ) וכד' ולא הלך .. גם באמצע של ה.. נתתי קצת מכות בטוסיק וזה לא עשה לה ..
אז מי שרוצה , מוזמנת , תמיד יש אצלי עוד מקום .

סקרנית123 • 16 באוק׳ 2007

מאלף,

תיארתי לעצמי שלא יהיה כאן שרשור היסטרי... אבל תגובות כנות מועטות עדיפות על המון תגובות מטופשות (ולא חסרות דוגמאות לכך....

מודה לך
סקרנית

Re: שיתוף מלא

סקרנית123 • 16 באוק׳ 2007

כוונתי היתה מה קורה אם הרחרוח הראשוני אצל בנ/בת הזוג מעלה חרס. מה אז?
ויותר מזה, מה טיב התגובה אצל בנ/בת זוג טיפוסי (יש כזה?).
בגידה כמו כל בגידה?
בגידה היסטרית כי שלטת פיזית / נשלטת פיזית ב / ע"י מישהו אחר?
פחות בגידה כי זה מימוש יצר קיצוני ותו לא?

אושה{אוש} • 16 באוק׳ 2007

בגידה היא בגידה היא בגידה

מה משנה מה הסיבה לה?

ולדעתי רחרוח ראשוני זה לא מספיק.
הכי טבעי בעולם לדבר דוגרי עם בן הזוג (ומי שלא יכול אז הזוגיות שלו גם ככה לא משהו...)
אם יש סרוב מוחלט, אם אין אפילו הליכה קטנה לקראת אז זה משהו אחר
ותמיד יש אופציה של פרידה.
לא כולם יכולים לחיות חיים כפולים.

Re: ואני

Brave Dwarf • 16 באוק׳ 2007

LOL, קליבר יש לך מזל שזה רק "לא עשה לה". שלי החזירה לי ולא בטוסיק אלא בראש. עם מחבת.

מסכים עם אושה פה
ופה

וזה מה שקורה כשמעלה חרס: בהתחלה מתפשרים - הוא מנסה שלא להכאיב כפי שהיה רוצה והיא מבטיחה לא להרעיל אותו כנקמה. עם הזמן הוא עובר לישון על הספה אחר כך באוטו ואחר כך מחליף את ה"נשוי" בפרופיל ל"גרוש".
בגידה זאת אופציה נהדרת למי שמוכן להיקרע בין מי שהוא באמת לבין מי שמצפים ממנו שיהיה ותמיד לחיות בשקר.

סקרנית123 • 16 באוק׳ 2007

הרוב, לא 'לא כולם'.

מצד שני, אושה, זה לא נושא שפשוט לחלוק (מניסיון). וזו לא צפרדע שקל לכל בנזוג לבלוע (מניסיון). ואם זו לא נטיית ליבו, סביר שזה לא יקרה, או לא יארך ימים (מניסיון).

ואז מה? (או, אז זהו, שפה נגמר הניסיון...)

Re: ואני

סקרנית123 • 16 באוק׳ 2007

תגיד, אתה נשוי?

ותגיד (גם נשואה, גם נשלטת, וכנראה גם קצת מפגרת) - איך 'תה מצטט כמה אנשים שונים בתגובה אחת???