ms. spirits
|
לפני 17 שנים •
2 בנוב׳ 2007
חפוז
מבעד לשברי חלומות וקורי שינה אני שומעת את הדלת נטרקת.
עדיין רדומה, אינני בטוחה אם הריח החריף המציף את החדר הוא אכן שלך. חושיי מתחדדים ועודם לוטים בערפילי בוקר כשידייך הקרירות מצמידות את שלי לגבי וקושרות אותן. כשהעירנות מכה בי, אתה מספיק לסתום את פי. אני מבינה ולא מנסה להוציא הגה. ידך הנוקשה מכוונת את פניי אל תוך הכר ואוחזת בה כך כמה שניות ארוכות. אני מבינה ולא נעה. כף ידך התקיפה טופחת על ישבני ולבסוף נשברת השתיקה: "למעלה", אתה מצווה. אני מפתלת את פלג גופי התחתון כלפי מעלה. אני שומעת רק גניחות שקטות כשאתה חודר ומתחיל לנוע בתוכי, במקצב קבוע ומדוד. אני נמצאת שם רק בגוף וכל תהייה נהדפת בקלות. אני מנסה רק לייצב את האגן כדי שדחיפותיך לא ישכיבו אותי על המיטה. כשאני נכשלת אתה שולח בי מכה חדה ומהירה, ואני מרשה לעצמי לשמוח שאחוש בצריבה עד הצהריים. אני יודעת שאתה לא אוהב לתת לי להרגיש את גופך מתחכך בשלי, אבל חסר סבלנות, או קצר בזמן, אתה נשכב על גבי וחודר שוב. הכפתורים שלך שורטים את גבי ונשיפותיך קרובות וחמות. כשראשי זע כדי לקרב את אזני ולהתמוגג בנשימותיך, אתה מיד מחזיר אותו למקומו. אתה גומר בשקט, כהרגלך. במוחי אני עוקבת אחר הזרע הזורם בתוכי ואחר הטיפות שנטפו לכוס ולסדין, כשאתה מתיר במהירות את הקשר בידיי, צועד החוצה וטורק את הדלת מבחוץ. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 17 שנים •
2 בנוב׳ 2007
אחחחחחחחח
אין כמו ניצול אופטימלי של זיקפת הבוקר .
תהני .. |
|
|