צל
|
לפני 20 שנים •
6 באוק׳ 2003
בכי
הדמעות זוגלות עיניים כואבות
נופלים אבנים כבדים מכוכבים כל טיפה עומדת במקומה חוסמת התור עוצרת הכל מחשבות רצונות וגם פחדים עוברות רצות במהירות נמרים טפרים יוצאים מאד חדים רוצים להרגיש שהם עוד קיימים עוברת תקופה מאד ארוכה הבכי המשיך ללא הפסקה ירדו טיפות כל כך כבדות על הרצפה מרצפות שבורות יצאה האבן נפלה מליבה מצאה את עומק נשמתה עכשיו היא מלאת עוצמה היא היום לעצמה חזרה |
|
|
|
|
|