| IvoryDom |
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
דילמת אהבה וצייתנות
אני נרתע משליטה ללא אהבה
נראה בעיני כמו סקס עם כעורה. קראתי באחת התגובות העמוקות כי יש לה אפשרות לציית או ללכת ומה קורה אם אתה אוהב אותה ? איפה גבול הצייתנות בשם האהבה ? האם אהבה היא הכרח ליחסי שליטה עבורכם או שהיא מוקצת ? |
|
|
| IvoryDom |
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
קרדיט
לנימפאה על המחשבות.
|
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
אני כמובן מדברת מהצד הנשלט :
אהבה היא הכרחית - אך אני כוללת כאן גם את האהבה העצמית.
שוב, כמו בפוסט הקודם שלך אני מחלקת ל2 קטגוריות. 1. אהבה - לבן זוג/שולט (וכו') ציות והתמסרות כנה ואמיתית הכי טבעיים בעיני כאשר באים מתוך אהבה. אין הבדל כאן בין אהבה ונילית לאהבה בדסמית (לפחות לא אצלי) זו אותה אהבה שגורמת לי לרצות שיהיה לו טוב, שתהיה לו ארוחה חמה, שיהיה לו יום נעים בעבודה, כביסה נקיה. אותה אהבה שדוחפת אותי למצוץ לו, עוד ועוד גם שהלסת כואבת, בשביל שיגמור ויהנה וילך לישון מסופק. אותה האהבה שגרמה לו להכאיב לי שרציתי, ללמוד "טריקים" חדשים בחדר המיטות כולל השפלות, הצלפות ומשיכות בשיער. 2. אהבה עצמית ו/או למה אני מצייתת? כי אני זו שרוצה בזה אני זו שרוצה לחוש נשלטת, אני זו שרוצה להרגיש מושפלת, כואבת ודואבת ולכן אני אמצוץ עוד ועוד עד שאני נחנקת, לא רק בגלל שזה עושה לו טוב - אלא בגלל שזה עושה לי טוב! בקיצור : אנחנו אוהבים לאהוב. זה עושה לנו טוב לתת מעצמנו - לא רק בשביל האחר אלא בראש ובראשונה כי אנו זקוקים לכך. ולשאלתך : האהבה היא הכרחית בזוגיות (אוהבת) בסשנים מזדמנים אני מאמינה שאפשר להסתדר בלעדיה (באהבת האחר) היות והאהבה (הרצון) העצמית היא המוטיבציה האמיתית לציות. |
|
|
| ערגה |
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
איני שולטת אזז מהצד השני
רגש; חיבה, הערכה, כבוד, לסמוך על, להנות יחד רגשות הם הכרחיים עבורי על מנת לציית, לא אוכל לציית סתם לכל אחד לשם הציות. בעיני זה אפילו לא כמו אוננות, וזה לא משהו בדרך כלל.
חייב להתפתח משהו בינינו. לאהבה לוקח זמן להתפתח... לעתים לא מספיקים להגיע לאהבה, ולעתים זו אהבה חברית ולא רומנטית, אולם לא אוכל גם אני להיכנס לקשר של שליטה ואף לא למפגש חד פעמי מבלי שיש רגש טוב שם בינינו... היכן הגבול לצייתנות? הגבול הוא במקום בו אני לא בטוחה, ובמקום בו רע לי. והתגובה שציטטת?עלובה בעיני עד מאוד. שולט שלא מסוגל להתמודד עם קושי נקודתי ולא מוכן לעבוד עליו, לבדוק למה חוסר הציות ומה הבעיה, שולט שזה "שובר אותו" מיידית, הוא חלש מאוד בעיני. |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
ואם נחזור אל הפראזות,
ואל הקלישאה הנכונה (והממצה מכולן ..) הרי ש-
בדס''מ(כמו כול דבר-רצוי, לפחות)- עושים מאהבה ובאהבה , או שלא עושים בכלל.. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
ההנחה שלי היא שאדם לא שולט על מישהי שהוא שונא.
או על מישהי שאין לו כלפיה כלפיה משיכה בסיסית. לא מוצא בה עניין. אז אהבה כן קשורה לשליטה. ברוב המקרים לא מדובר באהבה של חתונה וילדים אלא אהבת הבן אדם ורצון להיות איתו/ה בקשר רומנטי לתקופה מסוימת. הידלקות, התאמה רגעית...קרא לזה איך שאתה רוצה. אני מאמין גם באהבות זמניות, בנוסף לתמידיות. אהבה למין הנשי זו גם אהבה. "איפה גבול הצייתנות בשם האהבה?" איפה שההגיון עומד. שים את ההגיון ליד האהבה והם כמעט תמיד יריבו ביניהם מי יהיה הדומיננטי. זוג מתחלפים שניהם 
|
|
|
| IvoryDom |
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
Re: אני כמובן מדברת מהצד הנשלט : אושה כתב/ה: אהבה היא הכרחית - אך אני כוללת כאן גם את האהבה העצמית.
שוב, כמו בפוסט הקודם שלך אני מחלקת ל2 קטגוריות. 1. אהבה - לבן זוג/שולט (וכו') ציות והתמסרות כנה ואמיתית הכי טבעיים בעיני כאשר באים מתוך אהבה. אין הבדל כאן בין אהבה ונילית לאהבה בדסמית (לפחות לא אצלי) זו אותה אהבה שגורמת לי לרצות שיהיה לו טוב, שתהיה לו ארוחה חמה, שיהיה לו יום נעים בעבודה, כביסה נקיה. אותה אהבה שדוחפת אותי למצוץ לו, עוד ועוד גם שהלסת כואבת, בשביל שיגמור ויהנה וילך לישון מסופק. אותה האהבה שגרמה לו להכאיב לי שרציתי, ללמוד "טריקים" חדשים בחדר המיטות כולל השפלות, הצלפות ומשיכות בשיער. 2. אהבה עצמית ו/או למה אני מצייתת? כי אני זו שרוצה בזה אני זו שרוצה לחוש נשלטת, אני זו שרוצה להרגיש מושפלת, כואבת ודואבת ולכן אני אמצוץ עוד ועוד עד שאני נחנקת, לא רק בגלל שזה עושה לו טוב - אלא בגלל שזה עושה לי טוב! בקיצור : אנחנו אוהבים לאהוב. זה עושה לנו טוב לתת מעצמנו - לא רק בשביל האחר אלא בראש ובראשונה כי אנו זקוקים לכך. ולשאלתך : האהבה היא הכרחית בזוגיות (אוהבת) בסשנים מזדמנים אני מאמינה שאפשר להסתדר בלעדיה (באהבת האחר) היות והאהבה (הרצון) העצמית היא המוטיבציה האמיתית לציות. אני שמח שאת באה מאהבה. השאלה מה קורה אם הוא דורש התמסרות וצייתנות ואת לא מוכנה או לא מסכימה בשום פנים ואופן |
|
|
|
שמפניה
|
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
Re: דילמת אהבה וצייתנות IvoryDom כתב/ה: קראתי באחת התגובות העמוקות כי יש לה אפשרות לציית או ללכת ומה קורה אם אתה אוהב אותה ? איפה גבול הצייתנות בשם האהבה ? האם אהבה היא הכרח ליחסי שליטה עבורכם או שהיא מוקצת ? אני לא יודעת מה קורה אצל אחרים, אבל אני לא מכירה שליטה בלי אהבה. אם יש אפשרות לציית או ללכת, היא יכולה ללכת.  אני לא מכירה את האפשרות הזאת כי כשהאפשרות תעלה אני הולכת. עם הנישואין ועם הכל. ההצהרה היא גבול כי היא מראה שאין אהבה. הוא מוכן להסתכן שאני אלך.
גבול הצייתנות הוא בדברים שהנשלטת יכולה לקבל. לא נותנים הוראות שיודעים מראש שהיא לא תקבל. אם הוא טעה יכולים לעזור לו לצאת מהמילכוד.
שליטה בזוגיות עושים באהבה או שלא עושים בכלל. כמו החומוס. |
|
|
| IvoryDom |
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
Re: איני שולטת אזז מהצד השני ערגה כתב/ה: רגש; חיבה, הערכה, כבוד, לסמוך על, להנות יחד רגשות הם הכרחיים עבורי על מנת לציית, לא אוכל לציית סתם לכל אחד לשם הציות. בעיני זה אפילו לא כמו אוננות, וזה לא משהו בדרך כלל.
חייב להתפתח משהו בינינו. לאהבה לוקח זמן להתפתח... לעתים לא מספיקים להגיע לאהבה, ולעתים זו אהבה חברית ולא רומנטית, אולם לא אוכל גם אני להיכנס לקשר של שליטה ואף לא למפגש חד פעמי מבלי שיש רגש טוב שם בינינו... היכן הגבול לצייתנות? הגבול הוא במקום בו אני לא בטוחה, ובמקום בו רע לי. והתגובה שציטטת?עלובה בעיני עד מאוד. שולט שלא מסוגל להתמודד עם קושי נקודתי ולא מוכן לעבוד עליו, לבדוק למה חוסר הציות ומה הבעיה, שולט שזה "שובר אותו" מיידית, הוא חלש מאוד בעיני. אני מסכים איתך שיש פה בעיה אולי בעיית שנים אוחזין |
|
|
| IvoryDom |
לפני 17 שנים •
11 בנוב׳ 2007
Re: ואם נחזור אל הפראזות, פייה אוטיסטית כתב/ה: ואל הקלישאה הנכונה (והממצה מכולן ..) הרי ש-
בדס''מ(כמו כול דבר-רצוי, לפחות)- עושים מאהבה ובאהבה , או שלא עושים בכלל.. אכן עושים מאהבה. אבל מה קורה שהוא מבקש או דורש צייתנות בנושא שהוא אבן נגף עבורך שעליו את מוכנה לעלות על בריקדות האם נפרדים מאדם שאוהבים בגלל צייתנות או מצייתים בניגוד לפנימיות ? |
|
|