אמת בפרסום?

אמת בפרסום?

אליאס​(אחרת) • 11 באוק׳ 2003

לעתים אני תוהה כמה אמת יש בפרופילים של אלה שפונים אלי. בכלל, כל נושא הפרופיל מתגלה כהטעיה לצורך סיפוק רצונותיי ודרישותיי שהרי, הפרופיל שלי כולו אמת. לא מעטים היו התוהים לגבי נוכחותי באתר, כבחורה ונילית שאינה טורחת להסתיר זאת ולא מתיימרת ו/או מתחפשת למלכה, ממילא פורים זה לא החג החביב עלי.

מצד אחד, אולי הבעיה נעוצה בי. לבוא להתארח באתר שמכיל אנשי בדס"מ מובהקים זה לחלוטין יומרני. מצד שני, איפה בדיוק עלי לחפש חובבי כפות רגליים?

השאלה היא כזאת: למה לבנות פרופיל רק כדי למצוא חן?

זו שאלה, אגב, ששאלתי לא מעט אנשים שפנו אלי. התשובות לא הפתיעו אותי, אבל בהחלט העציבו אותי. אם מישהו חוזר וטוען שהוא לא עבד אלא עבד של כפות רגליים והסיבה שהוא מציין בפרופיל שלו עבד, שהגבולות שלו רחבים היא הרצון שלו שמלכות תתייחסנה אליו. מכאן, כמובן, צצה שאלה נוספת.

כמה רחוק מוכנים אנשים ללכת כדי לממש את מי שהם?
אדם שהוא לחלוטין לא עבד וחובב כפות רגליים מושבע, האם צריך לעבור חווית עבדות כדי לזכות לפנק כפות רגליה של אשה? אדם שהוא עבד מוצהר, האם זה נכון שכרגע "יסתפק" בשרות רגליה של ונילית?

אשמח לתגובות.

שבוע טוב לכולם.

Lolita​(שולטת) • 11 באוק׳ 2003

אל תטרידי את מנוחתך , האם את חוטאת ביומרה ,
ראשית , כי את לא.
שנית , הגעת לכאן , ונשארת כאן , אז כנראה שטוב לך

וונילית , דומית , מלכה "אמיתית" , מלכה "מזוייפת" (תרשי לי לגחך..) ערמה של שטויות.
למה לנסות להתאים את עצמנו להגדרות , אני אומרת – שההגדרות יתאימו עצמן אלינו ,
כל עוד אנו נאמנים לעצמו וחיים כך בשלום.

ממש כמוך , יש גברים רבים שמתארחים כאן ובפורומים דומים וחולקים את אותה תאווה ,
ולא מחשיבים עצמם עבדים , סאבים או וואט אבר.
לדעתי אין קשר מובהק בין יחסי שליטה לפוט פטיש.
מבחינה סטטיסטית , זה קיים אצל רוב העבדים/סאבים , אבל לא אצל כולם ,
באותה מידה , זה יכול להיות קיים אצל גבר וונילי לחלוטין מבלי שיחשיב עצמו כנוע.





העניין הוא לא ללקק את רגליה האלוהיות של דומית "אמיתית" (אוחחחחחחח אם אני תופסת את מי שהמציא את הביטוי הזה...) ,
העניין הוא ללקק את רגליה של אישה שמוצאת בכך הנאה ועונג עילאי ,
תהייה מי שתהייה.





לדעתי עלית כאן על נקודה הרבה יותר עמוקה מאשר "אמת בפרסום" ,
מילא לבוא ולכתוב פרופיל בכדי למצוא חן או בכדי להגדיל את הסיכויים , הרי תוך מספר דקות , בפגישה פנים אל פנים , מתגלה הזיוף (וזה נכון לשני הכיוונים) .
אבל ,
ללכת נגד הרצון בפועל , לעשות דברים שבמקרה הטוב הם לא מהנים , במקרה הרע גובלים בחוויה טראומתית משהו...זה עצוב.
לשמוע עבד אומר שהוא לא בעניין של כאב , אבל הוא מוכן לספוג אותו לא מפני שהוא נהנה מהנאת הדומית שאיתו (זה הרי כל העניין!) , אלא מתוך סוג של פשרה ,
שהרי איך יממש את אותה תאווה ?
זה לחלוטין מעוות.

גבר שיסכים (מחוסר ברירה) שאישה תחדור אליו , ולו בכדי לזכות בליקוק של רגליה או בכל דבר אחר שהוא חפץ בו ,
גם זה מעוות ומכעיס לא פחות.

דעתי היא שהאחריות מונחת על כתפיהם של שני הצדדים , באותה מידה , לברר היטב היכן כל אחד מהם עומד , והאם קיים בסיס לקשר (מכל סוג שהוא) ,
אבל , העולם...רחוק מלהיות מושלם ואידילי , כמו בכל דבר בחיים אנו מוצאים את עצמנו מתפשרים לא פעם ולא פעמיים.
השאלה היא היכן אותה נקודה , היכן הוא אותו גבול דק..
ו...אין לי תשובה , כל אחד מתנהל לפי שיקוליו הוא , והוא זה שצריך להמשיך לחיות עם עצמו גם לאחר מכן.
יכולה רק לקוות לאותה רמת הגינות בסיסית מצד הדומית , לא לנצל את המצבים האלה , ולהטיב לזהות אותם מלכתחילה.

סאב-לימינל • 11 באוק׳ 2003

יש משהו במה שכתבת,יכול להיות מצב כזה שיש כאלה שבגלל אהבתם לכפות רגליים הם מציגים את עצמם כעבדים או סאבים,אצלי לדוגמה אהבת כפות רגליים זה רק חלק קטן מכל הנושא הרחב הזה.קודם כל אני סאב שיש לו המון להעניק ובין היתר אוהב גם כפות רגליים.

שוקולית​(שולטת) • 11 באוק׳ 2003

וואו לוליטה,אין מילים!!!!!!!!!!

כלובי • 11 באוק׳ 2003

מצטרף למחיאות הכפיים של שוקולית

אחד שמבין​(נשלט) • 11 באוק׳ 2003

גם אני אצטרף למחיאות הכפיים
אגב שוקו איך מוחאים ככה כפיים
גם אני רוצה

{dOmCruise{A • 12 באוק׳ 2003

לא מסכים עם חלק ממה שלוליטה כתבה.

מי שמסכים שדומית למשל תגרום לו כאב, כדי להיות אצלה, כי זה מה שעושה לה את זה בין היתר, כדי לזכות במה שעושה לו את זה, זה תקין.
זו פשרה, זו דרכה של מערכת יחסים.

גם אם אותו אחד לא נהנה מהכאב, ולא נהנה באותו רגע מזה שהדומית נהנית לתת כאב, יהנה בשלב מסוים מפעילות אחרת.

תמיד יש פעילויות שהן אהובות על צד אחד ולא צד שני ולהיפך.

החוכמה היא לתאם ציפיות, לבדוק גבולות, ולהיות עם תקשורת פתוחה.

אני נגד שאדם יסכים לפעילות שלא סתם לא מהנה אותו, אלא שמכבה אותו, כדי לקבל פעילות אחרת.

(זה נשמע כמו שוק, אבל מה לעשות, תמיד יש חלק של אהוב עלי ולא עלייך וכולי, והתפשרות).

אסור שדומית תחדור למי שזה מכבה אותו, רק כדי שהוא יוכל ללקק את רגליה או פעילות אחרת.

מותר לבצע פעילות שאינה בדיוק מדליקה אותנו, אבל מדליקה את הצד השני.

בואו ניקח מצב אחר - האם את כדומית/ונילית או מה שלא יהיה, תהיי מוכנה לקבל אדם שילקק את כפות רגלייך כי זה מה שמדליק אותך, אם הוא רוצה לעשות את זה לבוש בחזיה וחוטיני??

גם אם זה לא ממש מה שאת אוהבת?

אם זה מכבה אותך, גורם לך להרגיש אאוט, אז סביר להניח שלא.
אם את אדישה לזה, אבל הוא לקקן מעולה, למה לא?

ישנם שאלונים רבים בין שולט/נשלט, שבהם יש לדרג פעילויות שונות.
ברובם הדירוג נע בין חמש דרגות ואחת נוספת.
הנוספת היא - לעולם לא!
החמש - :
לעיתים קרובות - אוהב מאד
לעיתים די קרובות - אוהב
לפעמים - אדיש.
לעיתים רחוקות - לא מעניין במיוחד.
מוכן לבצע כדי לרצות את השולט/ת.

כלומר, ידוע שישנם מצבים בהם נשלט יבצע פעילות שהוא לא אוהב כדי לרצות את השולט.

וקיים כמובן גם המצב ההפוך, שבו שולט מבצע פעילות שאינה מדברת אליו, כי הנשלט נדלק ממנה.

כמובן שלשולט יש יותר בחירה, והוא בדרך כלל לא יבצע פעילות שממש לא מדברת אליו, אלא לעיתים נדירות, כפרס למשל לנשלט.


שוב - הגבול לדעתי הוא האם זה גבול אדום או אפילו גבול רך בינוני.

הרי כן שולט וכל נשלט מכירים את נושא מתיחת הגבולות, שבו השולט מבצע עם הנשלט פעילות שהנשלט לא אוהב, כדי להראות לו דברים נוספים, להרחיב את הפעילויות ועוד,

Lolita​(שולטת) • 12 באוק׳ 2003

קרוז , לא מצליחה למצוא שוני מהותי , אם בכלל בין התגובה שלי לשלך , מלבד הניסוח..
(האמן לי...ניסיתי...)
לא באתי וטענתי שהצד הנשלט צריך תמיד לאהוב את מה שנעשה לו ,
טענתי שהמצב שיחיד שמקובל עלי , שבו הוא לא "אוהב" אתה מה שנעשה לו
זה המצב שבו הוא מבצע / מניח לבצע בו למען הנאת הדומית .
מה שלא מקובל עלי הוא מצב שבו אותו נשלט מניח למצבים להתקיים ,
מצבים שיכולים לגרום לו נזק פיזי או נפשי מכל סוג שהוא (ועל זה לא ניתן להתווכח) ,
מצבים אותם הגדרת בהמעטה כ"פעילות מכבה" וזה כמובן אינדיבידואלי עבור כל אחד.