convert(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
16 באוק׳ 2003
שלך
אישה נפלאה שכמותך,
אני עומד פעור פה, מנסה להלל, לשבח, לפאר ולרומם את שמך, אולם פשוט איני מסוגל למצוא מילים מתאימות דיין על מנת להביע את רגשותיי. אני עומד פעור פה, כמו הילד שעמד בבית הכנסת וקרא בקול גדול לשמיים את אותיות ה-א' ב' במשל המפורסם, ומקווה שמילותיי העלובות יצליחו ולו במעט, להוציא את מחשבותיי, הגיגיי ורגשותיי אל החוץ, וכי לא אחטא במלאכת הקודש העדינה של ניסוח מחשבות יקרות מפז – מחשבות עלייך – למילים. אני עומד פעור פה, מרוגש לנוכח הזכות הייחודית שניתנה לי, להכיר אדם נפלא כמוך - להכיר אותך. חוכמתך המיוחדת, העומק הנדיר שבך, ראיית העולם בה ניחנת; שלוותך הפנימית, יציבותך, ראייתך החודרת; תחושת הביטחון שאת משרה סביבך, האופן בו את מביטה על דברים ויכולת הסקת המסקנות שלך (מסקנות שתמיד כל כך נכונות); כל אלה, בשילוב עם כל כך הרבה דברים נשגבים אחרים, הופכים אותך בעיני לאלה נערצת. אכן, בעולמי שלי את אלה, היושבת על כס מלכות ומנווטת את ספינתי בים החיים. וכשידך האמונה על ההגה, יודע אני ביטחון מהו, ויכול בעיניים עצומות להיסחף לאיטי אחרייך, למקום אליו תובילי אותי בכישרון כה רב ובעירנות בלתי נדלית; כישרון ועירנות שחדרו לליבי ולמוחי והתפשטו בחמימות מרגיעה בכל נימי נפשי. אכן, בעולמי שלי את אלה, ואני מוטל לרגלייך - מקומי מימים ימימה, ערום וחלוש - אך שלם מתמיד. מוטל לרגלייך סוגד, כמה, מעריץ; פורש צמאוני לפנייך, צימאון כה רב - פיסי ונפשי - לכל מה שמרכיב את הוויתך המושלמת. וכשזוכה אני לדקה קטנה של חסד; של מגע, של מילה או מבט, אושר גולמי פועם בי ודימעה קטנה זולגת במורד עיני לנוכח שפע הדרך. ובאותו רגע של חסד אני מבין כי קיימת לה אמת מוחלטת אחת, שכן עולמי תמיד היה שלך - ושלך ישאר הוא לעד. ומבין אני באותו רגע קסום בו שורה עליך חסדך, כי גם אם יהא אותו הרגע - רגע החסד האחרון בחיי, ישאר הוא חרוט בליבי לנצח למען יחממני בעידן הקרח העתיד לבוא עלי, שכן באותו מקום קסום אליו הפלגתי תחתייך, שלך אשאר לעולם. שלך , convert |
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
16 באוק׳ 2003
קונוורטינו, תאמין או לא אבל אני מתחיל כבר לקנא... בך, בה, בשניכם.
איזה יופי שיש אהבה והערצה כזו בעולם, איזה כיף לנו שאתה משתף אותנו... 
|
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2003
מתוך 'אדפטיישן'
"יש סחלב מסוים , שנראה בדיוק כמו חרק מסוים , החרק נמשך אל הסחלב , הוא הכפיל שלו , הנשמה התאומה שלו . הוא לא רוצה דבר מלבד לעשות איתו אהבה . אחרי שהחרק מתעופף משם , הוא מבחין בפרח נוסף שהוא הנשמה התאומה שלו , ועושה אהבה גם איתו , כך הוא מאביק אותו . לא הפרח ולא החרק , לעולם לא יבינו את גודל המשמעות של מעשה האהבה שלהם . איך הם יכולים לדעת שבזכות הריקוד הקטן שלהם העולם קיים ..? אבל ככה זה.. בדכות העובדה שהם עושים מה שנועדו לעשות , קורה דבר מה גדול ומופלא . במובן זה הם מלמדים אותנו איך לחיות , שהברומטר היחיד שיש לך הוא ליבך , וכשאתה מבחין בפרח שלך , דבר לא יעמוד בדרכך." |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2003
את זה אהבתי לקרוא,ב מ י ו ח ד.
אין לי מילים. אני נשארתי פעורת פה. 
|
|
|
זיקית
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2003
קונברט
מוכשר כתמיד..
מלא רגש ואמת. }{ |
|
|