סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשואים לוונילים

מיתוסית​(שולטת)
לפני 16 שנים • 8 בפבר׳ 2008

נשואים לוונילים

מיתוסית​(שולטת) • 8 בפבר׳ 2008
בחיי, אני חייבת להבין אחת ולתמיד- למה אנשים יוצאים עם בנזוג (בד"כ גבר עם אישה) ונילי ולא רק זה, אלא שמדובר באדם שהוא בקושי קינקי, יענו שמרן במיטה חבל על הזמן ועוד אח"כ מתחתנים איתו??
ולמה אח"כ להגיע לפה או למקומות אחרים ולחפש מהצד בגלל התסכול כי מנסים להכניס את האישה לעסק ולא מצליחים: בקושי אזיקים-עם-פרווה?!

מה, חשבתם שזה ישתנה מתישהו? שתהפכו לוונילים? או שידעתם שפשוט אותו בנזוג מספק אתכם בכל התחומים מלבד מין והחלטתם לקחת את הסיכון שתרצו לבגוד מתישהו..

אני מניחה הנחה שכל מי שנשוי פה ומחפש "מהצד", נשוי לונילי או ונילית.
כלומר, הסיכוי שבדסמי שנשוי לבדסמית יבגוד בה (וההיפך) נמוך הרבה יותר.
BrutallDom
לפני 16 שנים • 8 בפבר׳ 2008
BrutallDom • 8 בפבר׳ 2008
.

באמת לא אישי, ובאמת לא בשביל להעליב, אבל התובנות הפסיכולוגיות שלך מאד רדודות כחולית.
המחשבה שאנחנו רק מיניים או רק בידיאסמיים או רק משהו בכלל, מאד רדודה.

פלוני התחתן עם פלונית מכל כך הרבה סיבות.
לפלוני יש כל כך הרבה חוויות ילדות מכוננות, שרובם כבר לא מודעות אבל עדיין עובדות.
לפלוני היתה אמא, ומערכת יחסים איתה, ואבא, ומערכת יחסים איתו, אחים, אחיות, סבים, סבתות, שכנים, ילדים בבית ספר, וכו' וכו'.
וציפיות, ואשליות, ומה לא.

גם לפלונית כמובן.

ואחרי כל זה , לבוא לשאול למה פלוני עשה מהלך שעומד בסתירה לחלק מסויים שבו,
כאילו שזה הקרטיריון או הסיבה היחידה לצאת עם מישהי או קל וחומר להתחתן איתה.

וכל זה כמובן לא עומד בסתירה לכך שחלק מאד גדול מהבחירות שלנו אינו נכון, ואינו שורד.

הקיצר כחולית, מאד מורכב מאד מסובך והגיע הזמן להעמיק קצת.

ושוב, בלי שום כוונה להעליב או לפגוע.

שבת שלום.

.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 16 שנים • 8 בפבר׳ 2008
מיתוסית​(שולטת) • 8 בפבר׳ 2008
אני שואלת משתי סיבות:

1.אני עצמי ניצבתי מספר פעמים בפרשיות דרכים בהן נאלצתי לבחור בין אהבה לונילי לבין הבדסמ שאותו אני תופסת כדרך חיים וכחלק חשוב מידי ממני ולא סתם תבלין. בסופו של דבר בחרתי בבדסמ כי ידעתי של אוכל להתכחש לעצמי ולצרכיי המיניים, ואילו הייתי בוחרת את זה- סביר להניח שזה היה עם מישהו שהוא לפחות קינקי ולאחר כל השיקולים בעניין ולא הייתי אח"כ מתלוננת שבעלי ונילי שמרן ושאני נאלצת לחפש בחוץ סיפוקים מיניים. כלומר, אני יכולה להבין בגידה בנישואים כשהם מגיעים מכך שהיחסים כבר לא טובים כבעבר, שהמין לא מספק כבר ואי אפשר לשנות, כשאהבה מתה וכו'- אך לא כשאדם *מלכתחילה* מכניס ראש בריא למיטה חולה.

2.יותר מידי ידידים ומכרים שמתאוננים על אישה ונילית ושממרנית מידי שאפילו הסקס הרגיל איתה מעפן וכולם ידעו את זה עוד לפני החתונה (ולא תגידו שזה השתנה בעקבות לידה או בגלל שנות נישואים רבות).

אני לא חושבת שזה רדוד. אני רואה במין תחום חשוב מאוד בזוגיות ושמין צריך לספק כדי שתהיה זוגיות בריאה ומספקת, הכל משליך אחד על השני.
אם לאדם חשוב מאוד הבדסמ (או כל דבר אחר במין) ושהוא לא יכול לוותר עליו, או שוויתור עליו יגרום לו לאומללות רבה, אז למה להיות עם ונילי?
אני כמובן לא מדברת על אנשים שיש להם זוגיות טובה, סקס טוב ובאמצע הנישואים גילו את הבדסמ, ניסו להכניס את בנהזוג בסוד העניינים ולא הלך להם ואז הם החליטו שעדיף לבגוד ולפא לפרק את המסגרת המשפחתית.
BrutallDom
לפני 16 שנים • 8 בפבר׳ 2008
BrutallDom • 8 בפבר׳ 2008
.

המין בחיינו, תפקיד או מרכזיות המין בחיינו, הוא לא רדוד כחולית.
ההסתכלות באספקט כזה צר, של איך התחתנת עם משהי לא מינית או לא מינית כמוך וכו,
ההסתכלות הזאת רדודה, לטעמי.
פרטתי למה בהודעה הקודמת.
ואם נרצה להעמיק עוד קצת, ואנחנו רוצים להעמיק, עוד הרבה,
נשאל את השאלות, למה אנחנו צריכים כאב בחיים שלנו, למה אנחנו צריכים סאדיזם ומזוכיזם,
מה זה בא לשרת מה זה בא לתת לנו, על איזה חוסרים זה עונה.
התשובות לשאלות האלה יתן לנו תמונה ברורה ורחבה יותר למה
אנחנו מקבלים מבני הזוג שלנו, ולמה אנחנו בוחרים כמו שאנחנו בוחרים,
ולהדגיש, תמונה רחבה יותר, ועדיין רחוק מתמונה מלאה.

.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 16 שנים • 8 בפבר׳ 2008
מיתוסית​(שולטת) • 8 בפבר׳ 2008
מסכימה, אולם אז זה יוצא אבסורד גדול יותר, כי אם הצורך שלך בבדסמ ממלא לא רק צורך מיני, אלא גם ריגשי-נפשי ו*בכל זאת* אתה בוחר לא להנשא עם מישהי שתספק אותך במישורים כאלה, אז זה בכלל נראה לי אממ.. לא לעניין (מנסה להתבטא בעדינות).

אל תשכח שמין בין שני בני זוג אינו ממלא רק צורך של הגוף אלא גם תפקיד חשוב בתקשורת בין בני הזוג, בהבעת רגשות ובעוד שורה של תפקידים חיוניים. לא סתם מטפלים משפחתיים אומרים שעל פי מצב המין בזוגיות אפשר לדעת מה מצב הזוגיות הכללי, כי כשבני הזוג לא מסתדרים יחד והאהבה יורדת, גם התשוקה ומספר הפעמים שמקיימים יחסים יורד.
BrutallDom
לפני 16 שנים • 8 בפבר׳ 2008
BrutallDom • 8 בפבר׳ 2008
.

"כי אם הצורך שלך בבדסמ ממלא לא רק צורך מיני, אלא גם ריגשי-נפשי ו*בכל זאת* אתה בוחר לא להנשא עם מישהי שתספק אותך במישורים כאלה, אז זה בכלל נראה לי אממ.. לא לעניין "

יפה.
אז הצרכים הרבה יותר גדולים, ממילא הבחירה הרבה יותר גדולה מהתאמה או חוסר
התאמה מינית, ואז הצורך לנסות להבין את הסיבות לבחירות האלה מעבר
להקשרים המיניים, גם גדלות עשרות מונים.

.
Grey / Green
לפני 16 שנים • 10 בפבר׳ 2008

הנה כמה סיבות

Grey / Green • 10 בפבר׳ 2008
כי בן זוג ונילי יכול להיות מאוד מספק במיטה, מספיק כדי שייקחו כמה שנים טובות כדי שתיזכר שהיה חסר לך משהו. כי להרבה אנשים, בדסמ הוא לא עניין שנדמה להם כציר מרכזי בעצמיות ובהנאה שלהם -- בין אם זה נכון או לא. כי החיים בזוג הם אוסף אינסופי של הכרעות, ויתורים ופשרות, והרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו חיים עם פשרות שעושות לנו רע. כי אנשים משתנים, וצרכים מסויימים (כמו הרצון להחטיף למישהי מכות) נהיים חזקים יותר, בעוד צרכים אחרים (כמו הצורך בחיבוק חם) דוהים. כי לא כולם מתחתנים עם מי שהם רוצים. כי לפעמים טועים. כי לחלק מהאנשים, לוותר על בדסמ זה לא טעות.
Mooooon
לפני 16 שנים • 11 בפבר׳ 2008

גישה פשטנית

Mooooon • 11 בפבר׳ 2008
כחולית,
אני מופתע מנקיטת גישה הפשטנית כפי שהצגת בפתיחת הפוסט.
דבר בסיסי - מאין לך ההנחה שאהבה והתאמה מינית תמיד באים במיקשה אחד ?
זה מאוד רדוד להניח שאם העדפות מיניות של בני הזוג לא מתאימות אז בני הזוג
לא רוצים אחד את השני.
העולם אינו שחור ולבן. וגם אי אפשר לנקוט גישה כל כך מוקצנת ולסווג התאמה
על בסיס קריטריון אחד צר.
מה את חושבת, שכל החיים תתעסקו רק במשחקי שליטה ?
או שמידת שביעות הרצון שלך מבין הזוג תמודד רק, או בעיקר, על ביסיס הביצועים שלו במיטה ?
החיים הם לא מרחב חד מימדי שבו האדם צריך להחליטה באיזו נקודת אופטימום הוא
ממקם את עצמו. לחיים יש מימדים רבים, ותמיד קיימות פשרות בין הרצוי למצוי והפשרות
האלו נובעות בעיקר מהסיבה הפשוטה שהאדם אינו מסוגל להגיע למיקום האופטימלי בו זמנית בכל אחד מהממדים ברבים.
מה תעשי, תחפשי לנצח את הבן זוג האידיאלי ? לא נראה לי, בתחום בחירת הזוגיות קיים חלון זמן מוגבל, שאני מניח שגם את לא תרצי לחרוג ממנו. ומה אז ? נדבר נעוד 5-10 שנים, כשתתחילי לחפש פתרונות מהצד.
שלגי
לפני 16 שנים • 11 בפבר׳ 2008
שלגי • 11 בפבר׳ 2008
אנשים מתפתחים, אנשים משתנים.
לא תמיד בן הזוג גדל איתם.
מה שנדמה כנכון שאתה בן עשרים פלוס אינו תמיד נכון
כשאתה בן שלושים פלוס ארבעים פלוס וכן הלאה.


דווקא כמי שבחרה להתגרש בשל חוסר התאמה,
אני יודעת עד כמה הצעד הזה אינו פשוט.
כל כך הרבה דברים יושבים שם על כף המאזנים:
המשפחה שנבנתה, שיקולים כלכליים, פחד משינוי ועוד ועוד ועוד.

החיים הם לא שחור ולבן, כך גם הבחירות שאנו עושים בדרך.
Mooooon
לפני 16 שנים • 11 בפבר׳ 2008
Mooooon • 11 בפבר׳ 2008
שלגי כתב/ה:
דווקא כמי שבחרה להתגרש בשל חוסר התאמה,
אני יודעת עד כמה הצעד הזה אינו פשוט.
כל כך הרבה דברים יושבים שם על כף המאזנים:
המשפחה שנבנתה, שיקולים כלכליים, פחד משינוי ועוד ועוד ועוד.

זה לא הכל. אולי זה נשמע אבסורדי אבל, להתגרש זה לעתים גם - לפגוע פגיע אנושה בבת/בן זוג.