שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא חרטה, קשורה לעמוד, עם גאג, וכולם במסיבה עושים בה הכל

רודף הצללים​(שולט)
לפני 16 שנים • 27 במרץ 2008

ללא חרטה, קשורה לעמוד, עם גאג, וכולם במסיבה עושים בה הכל

רודף הצללים​(שולט) • 27 במרץ 2008
סיפור שקראתי היום ולא מניח לי.
המקור הוא מסיפור אנונימי, שלפי המתואר היה במסיבה שאינה של הקהילה. לא מסיבה שאנחנו מכירים. בדסמים שלא מהקהילה.
אני מבקש להתייחס לסיפור כהיפותטי כי אני לא יודע מה ארע במציאות.

נניח שנשלטת צעירה מגיעה להסכמה עם הדום שתעקד ותקשר לעמוד בתום המסיבה, פיה יחסם ולא תהיה לה אפשרות תגובה או חרטה, ואז כל הגברים שנשארו באותה מסיבה בועלים אותה בזה אחר זה.
בזמן הארוע היא מתעוותת כולה ומרגישים שקשה לה מאוד. בקישור המקורי היא בטראומה בבית הוריה אחרי האירוע, אבל אין לנו דרך לדעת מה אמינות הסיפור ולכן אני מבקש שתדונו בו כאילו היה סיפור תאורטי. אתם יכולים להוסיף פרטים בתשובות כי אין לנו דרך לדעת מה קרה.

1. האם יש אפשרות לנשלטת להגיע להסכמה שתקשר, עם גאג, וכל המשתתפים יבעלו אותו בלי אפשרות חזרה וההסכמה שלה בהתחלה הופכת את הארוע לסשן בדסמי?

2. האם הדום יכול, אחרי הכרות מעמיקה, להציע סשן כזה כי הוא בטוח ביכולתו להכיר את הנשלטת?

3. מה הייתם עושים אילו השתתפתם בארוע?
Josephin​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008
Josephin​(לא בעסק) • 28 במרץ 2008

קראתי את הסיפור הזה במקום אחר .
רק באמת מי שהיה שם יכול להעיד עד כמה הסיפור נאמן למה שקרה שם ,או לא .
לשאלותיך :

האפשרות להגשים פנטזיה ללא אפשרות חזרה בהחלט קיימת עם זה מה שהיא הסכימה לו ובחרה מרצונה החופשי שיעשו בה ובכך
היא בעצם מוותרת על שימוש במילת הביטחון שלה, והולכת עם זה עד הסוף.
התנאים האלה יכולים להתקיים בתנאי שמדובר בקשר עמוק, בתנאי שהיא יודעת ובטוחה בכך שהאדון שלה יכול "לקרוא" אותה במידה והיא תכנס למצב של מצוקה .
למרות זאת אני חושבת שהאדון שאיתה היה חייב לתת לה איזו דרך מילוט,לכל מקרה,כי מדובר בלקיחת אחריות עצומה,ואינני חושבת שיש מישהו שייקח על עצמו כזו אחריות .
האדון שאיתה היה חייב לתת לה איזו שהיא דרך להפסיק את הסאשן, גם אם היא וויתרה מראש והחליטה שלא להשתמש במילת בטחון.
לדעתי הוא היה חייב לבדוק מידי פעם עם הכול בסדר ועם היא רוצה להמשיך בהגשמת הפנטזיה,גם עם לא גילתה אותות מצוקה ,דבר שלא נעשה,וחבל שכך.

קשה לי לקרוא לזה סאשן BDSM כל עוד נשללה ממנה האפשרות להשתמש במילה/סימן שיפסיק את הסאשן ,אם בהסכמתה או שלא בהסכמתה.
האופציה להשתמש במילת בטחון חייבת להיות קיימת ,השימוש במילת בטחון היא החלטה אישית של כל אחת מאתנו .

אילו הייתי שם והייתי רואה שהיא מגלה איזו שהיא מצוקה,הייתי פונה לאדון שלה שכדאי שיבדוק איתה עם הכול בסדר.
או שאני הייתי פונה אליה לבדוק שהכול בסדר איתה .

אם זה קרה זה אכן מאוד מצער .


יש פנטזיות שעדיף שישארו בגדר פנטזיה,לא כל פנטזיה ניתן או כדאי לממש.
נוריתE
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008

לא נוטלים אפשרות להפסיק שסן ,משום,סיבה, פשוט לא!!!

נוריתE • 28 במרץ 2008
לא משנה מה הסיטואציה
לא משנה,היכן היא מתרחשת(בית או פומבי)
לא מוותרים על מילת ביטחון,
לא נוטלים אפשרות למילת ביטחון
ואם יש גאג- חובה, לעשות סימן מוסכם במקום
וגבר קשוב בשמונה עיינים לא "שבע"על כל פיפס קטן
יודעים מה,
עזבו מילת ביטחון אפופה,
די/ מספיק/ לא,ברורים

וגבר שהסכים לבקשה לוותר על מילת בטחון
ועוד לגאג,בלי סימן מוסכם (?!!)
בסיטואציה כזאת
או גרוע מזה, שהתעלם מכל אותות המצוקה
רק כי אולי "היא ביקשה" שיעשה ככה?
אז מה, אם היא בקשה(ומי ערב פה,שהיא לא שוכנעה לזה כך או כך,(לוותר)
איפה האחריות פה? על מי האחריות פה
עליו ועליו בלבד ובטח בגאנג בנג מסוג זה
ובואו ונקרא ל"ילד" הזה, בשמו ולא נתחסד.

אני, לא הייתי מתקרבת אליו יותר
ומעבר לזה, הייתי דואגת להתריע מפניו
בכל אמצאי ומקום אפשריים.
Lakshmi​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008
Lakshmi​(נשלטת) • 28 במרץ 2008
אוי..ישו הקדוש


זה נשמע יותר כמו ניצול מאשר "סשןמימושפנטזיה"
מעבר לקשת בענן
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008
מעבר לקשת בענן • 28 במרץ 2008
אני לא מתיחסת לאירוע עצמו כי אף אחד מאיתנו לא היה שם ולא יודע מה בדיוק קרה.
אני מתיחסת מבחינה תאורתית.

אני חושבת שיש בעיה מהותית לאפשר סשן "ללא חרטה".
בכל שלב של קיום יחסי מין או כל חדירה אינטימית למרחב האישי שלנו יש לנו זכות לשנות את דעתנו ולהפסיק.

אני לא מדברת על הרעיון עצמו, אלא על הבעיה שברגע שהיא נכנסה לסיטואציה לא ניתנה לה האפשרות להתחרט ולחזור בה.

נניח מבחינה תאורתית שהיא חשבה שהפנטזיה תהיה נעימה וגילתה כבר בהתחלה שהיא רוצה להפסיק.

נניח שהשולט שלה לא מודע לרצון שלה כי אין לה אפשרות לסמן לו ששינתה את דעתה.

בסיטואציה כזאת לדעתכם הגברים שהמשיכו יכולים לטעון שטעו ולא ידעו שהיא לא מסכמה? מה יכול השולט לטעון?

לדעתי המשמעות של SSC היא שבכל רגע ורגע אפשר לעצור ע"י מילת ביטחון, סימן בטחון או כל שיטה אחרת.

אם נערך סשן כזה הוא לא הבדסמ שאני מכירה.

אם הייתי שם הייתי מפריעה לאירוע.

מראש אם הייתי שומעת מתכננים סשן כזה במסיבה ואדע שהבחורה הסכימה, אנסה להסביר לה שהיא חייבת אפשרות עצירה אבל לא אגיע למסיבה.

בכנות: יש מקומות שאני לא רוצה להגיע אליהם.
כובש יצרה​(שולט)
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008
כובש יצרה​(שולט) • 28 במרץ 2008
אין לי מושג אם האירוע התרחש באמת במציאות ואם אכן כל מה שתואר באמת קרה כולו או בחלקו. לכן אני אתיחס למקרה תאורטי בנסיבות שתוארו ולא לאותו ארוע ספציפי. עלי גם לציין שאין לי שום השכלה משפטית ולכן יש להתיחס להיבטים החוקיים שאעלה בהתאם.

לפי התאור של מה שהתרחש הרי מדובר פשוט על אונס, לא סתם אונס כי אם אונס בנסיבות מחמירות, אונס קבוצתי. אין לי ספק שאם אותה אשה תגיש תלונה במשטרה כל מי שהשתתף בזיון באופן פעיל יואשם באונס קבוצתי, כלומר ישלח לכלא לשנים ארוכות. לענ"ד גם כל מי שנכח במקום ולא ניסה להפסיק את המעשה יואשם במחדל של מניעת פשע ויפתח גם נגדו הליך פלילי.

למיטב ידיעתי ישנם דברים שגם אם נעשו בהסכמה עדין הם מהווים עבירה פלילית. אני חושב שדי ברור לכולם שאם אדם רצח מישהו ויטען (אפילו יוכיח) שהנרצח ביקש ממנו לרצוח אותו זה עדין לא סיבה שלא להעמיד את אותו אחד לדין על רצח. אותו דבר חל גם על כל נזק בלתי הפיך שמישהו יגרום לאחר אפילו זה נעשה בהסכמה.

במקרה שתואר כאן, אפילו אם נצא מנקודת הנחה שאותה אשה ביקשה זאת במפורש, אפילו אם היא הסכימה שאין דרך חזרה בלי קשר למה שהיא תרגיש, גם אז עצם זה שהיא היתה עם גאג בפה בלי יכולת לחזור בה מההסכמה הופך את כל מה שהתרחש שם לאונס קבוצתי.

לענ"ד על מנת שזה יתרחש בגבולות של החוק היו צריכים להתקיים שני תנאים שמאחר ולא צוינו אני מניח שהם לא התקיימו.

הראשון והכי חשוב זה שכל מי שהשתתף באונס היה צריך לשמוע אותה אומרת במפורש שזה רצונה ושהדברים נעשים מרצונה החופשי בלי לחץ. זה שהיא אולי אמרה זאת לאדונה או שאדונה אמר להם את זה, לא מספיק.

התנאי השני ולא פחות חשוב זה שבכל שלב ובכל רגע תהייה לה אפשרות מעשית להפסיק את הכל בבת אחת. למיטב הבנתי בתאור לא מוזכרת שום אפשרות כזאת, בדיוק להיפך.

לסיכום מה שקראנו זה לא קשור לבדסמ כלל, זה היה פשוט אונס קבוצתי.
אנימה
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008

Re: לא נוטלים אפשרות להפסיק שסן ,משום,סיבה, פשוט לא!!!

אנימה • 28 במרץ 2008
Buttercup כתב/ה:
לא משנה מה הסיטואציה
לא משנה,היכן היא מתרחשת(בית או פומבי)
לא מוותרים על מילת ביטחון,
לא נוטלים אפשרות למילת ביטחון
ואם יש גאג- חובה, לעשות סימן מוסכם במקום
וגבר קשוב בשמונה עיינים לא "שבע"על כל פיפס קטן
יודעים מה,
עזבו מילת ביטחון אפופה,
די/ מספיק/ לא,ברורים

וגבר שהסכים לבקשה לוותר על מילת בטחון
ועוד לגאג,בלי סימן מוסכם (?!!)
בסיטואציה כזאת
או גרוע מזה, שהתעלם מכל אותות המצוקה
רק כי אולי "היא ביקשה" שיעשה ככה?
אז מה, אם היא בקשה(ומי ערב פה,שהיא לא שוכנעה לזה כך או כך,(לוותר)
איפה האחריות פה? על מי האחריות פה
עליו ועליו בלבד ובטח בגאנג בנג מסוג זה
ובואו ונקרא ל"ילד" הזה, בשמו ולא נתחסד.

אני, לא הייתי מתקרבת אליו יותר
ומעבר לזה, הייתי דואגת להתריע מפניו
בכל אמצאי ומקום אפשריים.



אני גם חשבתי על העניין הזה ואני בהחלט מסכימה עם אלו שהגיבו לפני.
אני רק חושבת שהעניין מאוד מורכב. ויש כאן כמה עניינים שמשתלבים
שהביאו למצב שהוא בעיתי בלשון המעטה.
באטר כתבה על עניין האחריות בסיטואציה שהוזכרה.
אני עדיין מוצאת שלמרות הסיטואציה- האחריות של הדום לא התנדפה
לה פתאום, היא פשוט גם קודם לא הייתה. אבל גם של אותה סאבית.

רק דום עם שיקול דעת, לא יקח את כל מה שהסאבית נותנת.
גם אם זו פנטזיה שלה.
כל דום צריך לדעת שיש פנטזיות שהמימושן במציאות, עלול
להפיל את הנשלט. וגם אם זה נורא קורץ לאגו שלו כשולט מול
אחרים, מוטב שיפעיל שיקול דעת.
דום שלא יודע להפעיל שיקול דעת לגבי הפנטזיות של הנשלטת שלו,
הוא אדם שלא הייתי נותנת לו לשמור על החתול של השכן שלי.


כל סאבית שנכנסת לכאן- חייבת להשאיר שני דברים מאחור:
האחד זו תמימות ונאיביות. והשני זו המחשבה שיבוא איזה דום מסוקס
על סוסו הלבן ויקח ממך את הדבר הארור הזה שנקרא אחריות.
גם אם את נורא רוצה להשעין את ראשך לאחור, ולהתמכר לחווית
ההתמסרות, ושמישהו יפרוש את חסותו עליך- את חייבת להשאר
בפוקוס. את חייבת לדעת לשמור על עצמך.
כי בשביל להגיע לשם- את חייבת להיות אחראית, אחרת איך
תדעי שנתת את עצמך לאדם נכון?

כי בשביל להתמסר, את חייבת קודם כל לדעת שהאחריות של הדום
היא קודם כל לאפשר לך לשמור על עצמך.
אם הוא לא יראה את זה, אז הוא רואה את עצמו בלבד.
גם אם זה בדיוק מה שאת רוצה- לא היית מעדיפה שכל הנתינה
הענקית הזו תיפול לדום שאכפת לו ממך? שאוהב אותך?
ואנשים שרואים רק את עצמם, ובאמת רואים רק את עצמם
לא יכולים להכיל צרכים ורגשות של אחר, ובטח ובטח לא
לאהוב
.

איזה בזבוז של נתינה והתמסרות כל כך יפים....


אבל באטר, מדוע בעצם סאבית מוותרת על מילת הבטחון?
אולי אם תוכלי להסביר את זה כאן, נוכל להבין יותר.
כי שרשורים על מילת בטחון בשלב זה נראים לי
קצת מפספסים את מי שזה צריך לעניין אותו.
אולי צריך להבין את זה מעוד זוית, אולי זו הזוית החשובה
באמת בכל הנושא הזה.
נוריתE
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008

אנימה,מלת בטחון ככלל...

נוריתE • 28 במרץ 2008
כשאני מדברת על "מילות ביטחון" אני מדברת קודם כל מנסיון ארוך שנים שלי
וגם מקריאה של כל מיני סיפורים מזעזים כזה או אחרים.

כל אחת מאתנו אסור לה, ככה לומדתי להפסיק את הסשן בלא מספיק ,או די, פשוט
ומילת ביטחון לא תהיה אף אחת מהללו
,ככה לימדו אותי,ואני מניחה שכה זה אצל כולם אם לא תקנו אותי
אבל דעתי היתה ממזמן כבר שהמילה הזאתי שאת בוחרת לך ואמורה לזכור אותה בזמנים הכי רגישים וגם קשים לפעמים פיזית ונפשית ועל סף כוחות ונסיונות להחזיק מעמד עוד קצת ועוד קצת
ולפעמים אפיפות וערפול חושים של אנדורפינים ומה עוד
לכי תזכרי במה שזה לא היה...היא סתם התעללות מיותרת
זה מבחן כאילו , לחוזק שלנו?נאמנות?,כבוד עצמי מה?? כאלו אם לא נזכור נוותר ונמשיך עד עלפון?-לא.

ישנן כאלו בנות,שטענו לאורך שנים ושרשורים ודיונים על המילים האלו שהן,כן זוכרות,
אני מנסיוני בלבד ,אומרת דבר פשוט, אם את כן זוכרת את המילה,אז זה סימן שלא באמת היגעת אל הסף האחרון שלך

ואני מדגישה!!!
אין פה באמירה הזאת משום שום זילזול ,זילות או "מבט מלמעלה ,מצידי
בכל אילו שזוכרות,


כי לדעתי לא צריך להגיע עד המקום הזה שאת שוכחת את המילה
ואז באמצא כל זה עוד נקלעת למאבק הזה באיסור להגיד פשוט ,די /מספיק/ לא יכולה
ואז להשבר בסוף ? וכן להגיד די ולשאת את חמתם על זה,ועונש לפעמים?
ובושה שלא זוכרת מה בחרת לפני חצי שנה או כזה?ושהשתמשת בה רק "שלשום"ובכלל ישנם אדונים שמרשים רק פעם בשבוע או פעם בחודש וישנו כאלן שמסכימות לתנאי המה שלא יהיה הזה,? הן נשברות מהר מאוד ורק מביאות על עצמן ענשים מיותרים ובושות עצמיות.

קיצור, כל אדון/שולט/דום צריך ל הבין שכשהנשלטת שלו אומרת :די /מספיק/ לא יכולה ,
אז סימן שזה באמת ככה ולא להוסיף ולהטיל עליה בוחן על בוחן וסבל על סבל עם מאבק נסיון לזכור what the fuck המלה הארורה הזאת שמפסיקה את כל הכאב הזה,,זה הכל
ולא משנה אם זה שלשו דקות לתחילת הסשן חצי שעה או יותר,היינו אך.

אני ,פעם אחת מזמן מזמן שעוד הייתי גיבורה במרכאות וסברתי שאני מסוגלת לדחוק את המילה
עוד ועוד, התעלפתי והוא בכלל לא שם לב.לא רוצה לתאר לכם מה היה עד אותו עלפון מבורך בדיעבד

אבל כ אחת ואחת בדרכם/ן הם/ן. והתוצאות נופלות רק על הנישלטות,כמו שכבר ראינו.
מעבר לקשת בענן
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008
מעבר לקשת בענן • 28 במרץ 2008
הבעיה בסשן הזה של הבעילה הקבוצתית היא יותר מהשאלה אם מצליחים לזכור את מילת הבטחון.

בסשן הזה היא הסכימה לא להתחרט, כאשר יערכו בה את הבעילה הקבוצתית במסיבה.
אם הסאבית היתה היוזמת אני מצפה מהדום לא להסכים להצעה. אני מצפה מכל אחד מהגברים שם לא להשתתף כי ברור שאין לה יכולת להתנגד ואין פה הסכמה בכל רגע.

אני לא רואה בארוע סשן בדסמי אקסטרימי. אני רואה בסיפור אונס קבוצתי.

נזכרתי באישה שהתראיינה לא מזמן אצל יאיר לפיד-הנאנסת משמרת.
הם סיפרו שהנאשמים טענו שהיא הסכימה ליחסי מין בקבוצה ופיה לא נחסם.
היא הסכימה לקיים יחסים עם המארגן.
הוא ארגן את החברים שלו והיא הסכימה לדרישה שלו.
אמרו בתוכנית שבגלל הטראומה באונס הקבוצתי לא מקבלים את ההסכמה שלה. המארגן נכנס לכמה שנים לכלא והוא קיבל את העונש החמור ביותר.
כל מי שהשתתף קיבל שם עונשי מאסר.

בסיפור התאורתי לא בטוח שיש הסכמה. היא נתנה רק בהתחלה את ההסכמה..
אני לא בטוחה שמי שצפה ולא התערב הוא גם נאשם. אולי הם גם נכנסו להלם ולא ידעו איך לעצור חבורת גברים...

השאלה אם מותר בבדסמ לבטל את מילת ההתנגדות ולהסכים שאם בהתחלה הנשלטת מוותרת על ההתנגדות, ההסכמה היא לכל הסשן.

אני מניחה הנחה יותר מחמירה מבאטרקאפ.
אני מניחה שהיא מסוגלת להשתמש בסימן הבטחון או במילת הבטחון, אם יהיה צורך.
באטרקאפ כותבת שבשלבים לפי הספייס לא זוכרים את מילת הבטחון.

במקרה הזה לפי התאור לא היתה לה מילת בטחון או סימן בטחון ולא היתה לה אפשרות להתנגד.
אנימה
לפני 16 שנים • 28 במרץ 2008
אנימה • 28 במרץ 2008
אז אם אני מבינה נכון- הסאב ספייס הוא בעצם מצב שאת לא יכולה להגיד מה כן
ומה לא, שלא לדבר על מילת הבטחון.
אז אם אני נמצאת עם מישהו, שלא נותן לי מילת בטחון, ואני נכנסת לסאבספייס,
אז הוא בעצם יכול לעשות כולל הכל, כולל שבירת גבולות, ואם זה על אנדרופינים זה
נשמע שהוא גם יכול לשבור לי יד או רגל אם רק ירצה.
אבל גם אם אני נמצאת עם מישהו שכן נותן לי מילת בטחון- הוא גם יכול לעשות מה
שירצה.

אז מה ההבדל?

אולי ההבדל נעוץ בדיוק במקום זה- מי שמראש דורש או נותן מילת בטחון
מבין את האחריות שלה לשמור על עצמה, ומבין את האחריות שלו לשמור
עליה. וכאן יש איזו התחלה של אחריות, יש כאן בסיס שאפשר להתחיל לצאת ממנו.

כי את מבינה מה שקרה במסיבה ההיא?
הוא לא טרח לתת מילה או סימן, היא לא התעקשה.
היא סיפרה לו על פנטזיה, הוא מיהר לממש אותה, אולי בלי הכנה
מוקדמת, אולי כהפתעה.
היא זרקה עליו את האחריות, הוא זרק עליה את האחריות- הוא מימש
לה פנטזיה. הוא לא הבין שפנטזיה כזו לא פשוטה, לא מבצעים
מהיום למחר, ובטח ובטח לא בלי איזה סימן.
היא סמכה עליו שהוא יודע מה טוב בשבילה.
עובדה- היא לא צריכה מילת בטחון, או חפץ כסימן.
גם לא כשהיא נקשרת לצלב מול חבורת גברים מזילי ריר
שמוזמנים להתכבד.

ואז מגיע הרגע שהבועה מתפוצצת.

ואני חושבת שהיא לא חשבה שלה זה יקרה, ואני חושבת
שהיא לא הבינה את מלוא המשמעות . אני חושבת שאם
היא קראה את מה שכתבת בעבר לגבי מילת בטחון, היא חשבה
שהיא לא צריכה להתייחס לזה, שאצלה הקשר "אחר"
אולי היא חשבה שיש בהתמסרות שלה משהו מיוחד,
אחר מאלו שכן משתמשים במילת בטחון או סימן.


אפשר להצטער בשבילה, אבל יחד עם האמפטיה צריך לזכור
שיש אנשים שעד שמשהו לא יקרה, הם לא יבינו שמשהו בדרך שלהם,
בהחלטות שלהם לגבי מי ומה שגוי- שהיה לגמרי מוטעה ונשען בעיקר על אשליות
ותמימות. ולמידה אף פעם לא תבוא כשטוב לנו. הלמידה המשמעותית היא
דווקא במקומות שאנחנו מקבלים מכה כואבת, ועוד יותר כשזה בא בהפתעה.



אבל עדיין הרצון מדוע לא לדרוש מילת בטחון נשאר עמום משהו.