| מריה מגדלנה |
לפני 16 שנים •
26 באפר׳ 2008
אתה ורק אתה.....
אתה תופס אותי מכאיב לי בנשמה
אתה שופט אותי כאילו ואני ארורה אתה מרכין את ראשי ואני כנועה נותן לי סטירה מאבדת את הצורה צועק תבכי את יכולה הדמעה לא יורדת לא משתחררת מזווית העין הרטיבות היחידה היא בין רגליי למשמע קולך המשגע זה שבי נוגע ופוגע וככל שאתה אכזרי יותר הלב רוצה בך הרטיבות מתפשטת ובי שולטת הרעב אליך רק גובר בוא תצבוט לי את הכאב רעבה לענייך החומות השולטות לשפתייך המפתות המלקקות לידייך הנוגעות חופרות למילותייך שקושרות אותי באלפי קשרים ואיתך אין לעולם שקרים לא יכולה בלעדייך יום אחד לחיות איזה מזל שאיתך בחרתי לחוות את הרגש הכי מתוק שהרי אדוני בחרת בי מכל השיפחות אתה אדוני יודע לגעת בי כמו שאף גבר לא נגע אתה אדוני גורם לי להרגיש אבודה ובכל זאת תמיד חוזרת אליך אל זרועותייך הפתוחות אלא שמכאיבות ובו בזמן מגוננות. שבתי הביתה הריקנות בי שולטת ידייך חסרות חשה קור כלבים טעמך לא מורגש על שפתי הרוטטות הריח שלך דבק לי בנשמה מתגעגעת אילך דום שלי בדממה בשקט שאחרי הסערה אני כואבת את נטישתך |
|
|
|
|
|