מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
6 במאי 2008
שיר לזיכרם
יום השישי / מילים: ישראל ישראלי לחן: עממי
יום שישי בא ועימו אוירה של קדושה האם מתרגשת מזה שבועיים את בנה לא ראתה זהו בנה יחידה ומקור גאוותה והיום הוא חוזר לבסוף הוא בא לחופשה האם מבשלת קונה ומכבסת ובמטבח בכלל ברדק והמולה בתנור מחכות לו גם עוגת שוקולד וגם עוגת גבינה ואביו שעדיין בעבודה, הוא כבר יביא את בקבוקי השתייה האם קצת מוטרדת שמא דבר מה שכחה ושוב אל הסופר היא עושה את דרכה עוד מטעמים עוד בקבוקים ועוד דברים שילדים אוהבים העיקר שלא יחסר ושאת חופשתו יעביר בנעימים אך לאם דבר חשוב טרם נודע שם לפנות בוקר בין שיחים קוצים וחוחים וכדורים שורקים את בנה יחידה היא איבדה ברדיו שידרו שהייתה תקרית ושיש נפגעים אך טרם נמסרו הודעות למשפחות... להורים היא עוד טורחת מנקה ומסדרת ומצפה בכיליון עיניים לצלצול הפעמון שבדלת אך לא לבנה האהוב היא תפתח את ביתה כי אם לקצין העיר ונציג היחידה שם על סף ביתה בפנים חתומות וקרות הם יעמדו מולה והיא היא תפרוץ בדמעות היא תסרב להאמין ולקבל את הגזירה ותקווה שאולי זו טעות ושנפלה שגגה אך כשיגיעו השכנים וזרם המנחמים היא את אובדנה הנורא מכל תאלץ להפנים חייה יהיו מעתה אחרים לא עוד שמחות חגיגות ריגושים ובימי שישי ברוגע בדממה ודמעה היא בו תהרהר ובסתר תדליק לזכרו עוד נר. |
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
7 במאי 2008
הוא לא ידע את שמה
ארקדי דוכין ומיכה שטרית מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, הרוח מן הים את השיחים ליטף, ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, וצמתה ירדה ירוד מן הכתף. הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא - נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה. הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה הלכה עמו לאורך כל הדרך, והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, עם שחר של טללים או שמש ערב. הקיץ השני החליף גוונים וצבע, פטרול סיור חזר מלילה של סיון מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן. והוא שאל "האם?", והיא ענתה "זוכרת" וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת, זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה. הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה הלכה עמו לאורך כל הדרך, והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, עם שחר של טללים או שמש ערב |
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
7 במאי 2008
הוא היה
מילים: יחיאל מוהר
לחן: דובי זלצר מכל המילים שיצאו מגדרן בימים של גאון ויגון ותקווה שתי מילים יש פשוטות, איומות מכולן שתי מילים נוראות - הוא היה. הוא היה נער חמד הוא היה מתולתל הוא היה משחק כדור רגל וסל אבל כשאמרו לו לצאת הוא יצא ועכשיו, הוא היה, הוא היה. הוא היה לסיירת הלב הרוטט עד נשק למדבר ועוד אין לו י"ט מבאר החיים לא שתה לרוויה ועכשיו, הוא היה, הוא היה. מול אש ועופרת הנער צעד ולנגה האש את בריתנו כרת כך הופכים נערים כמותו אגדה ועכשיו, הוא היה, הוא היה. מכל המילים שיצאו מגדרן בימים של גאון ויגון ותקווה שתי מילים יש פשוטות, איומות מכולן שתי מילים נוראות - הוא היה. |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
7 במאי 2008
מה אברך
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. וברך לו חיוך שכמוהו כאור וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף ונפש לזכור בה את כל הלחנים ויד האוספת צדפים עלי חוף ואוזן קשובה לגדולים וקטנים. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. וברך כי ידיו הלמודות בפרחים יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים ושפתיו השרות את מקצב הפקודה. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. נתתי לו כל שאפשר לי לתת שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד ויד מעודנת, ולב מרטט ומה אברך לך עוד? מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך. הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים, אלוהים, אלוהים לו אך ברכת לו - חיים |
|
|