רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
2 ביולי 2008
הפתעה
לפני 16 שנים •
2 ביולי 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 2 ביולי 2008
הגשם ירד בחוזקה, היא יכלה לשמוע את הרוח בחוץ שורקת דרך העצים, שורקת את
הריקוד העליז שלה לעבר השמיים. לילות כאלה גרמו לה לגעגועים. היד שלה מטיילת על הצוואר שלה, היכן שהקולר המוכר שמסמל את הקשר שלו אליה המסירות שלהם זה את זה, עטף באופן חושני סביב הצוואר שלה. אבל הוא לא היה שם. היא הרגישה ערומה בלעדיו עזובה, ואבודה. כאשר היא אכזבה אותו, הקולר היה צריך להיות מונח על השידה שלה היכן שהיא יכלה לראות אותו, אבל היא לא הייתה מורשת לגעת בו בכלל. רק תזכורת חזותית לאי הציות שלה. היא לא ענדה את הקולר שלה עד שהוא נתן לה רשות. רעש של דפיקה קצרה בדלת הקדמית העיר אותה מהמחשבות המעורפלות שלה והיא מהר הלכה לכיוון הדלת. היא לא ציפתה לאף אחד, זה היה מאוחר, היה מאוד רטוב ופראי בחוץ כדי שמישהו ירצה להסתכן . להפתעתה דמות עלתה מהחושך אל תוך האור של פתח הדלת. " אדוני!", היא כל כך נדהמה, לרגע, עמדה שם, פעורת פה. " רדי על ארבע כלבה ", הקול שלו היה שקט אך עדיין תקיף. העיניים שלה הראו את הסימנים של הדמעות שהתייבשו, עיגולים כהים מתחת לעיניים. הוא הירהר לעצמו מסתכל למטה על השפחה היפה הזו שלו שלרגליו. " כלבה, אנחנו הולכים לסיבוב. לכי למקלחת.לבשי את החצאית שלך שאני אוהב, והמחוך השחור ותעשי את זה מהר…", הוא בזהירות נמנע מקשר עין ונדד עם עיניו לכיוון ההול. \היא ענתה במהירות " כן אדוני ", ונעלמה לכיוון חדר השינה המוח שלה רץ, תוהה לאיפה הם הולכים, הרי הייתה סערה בחוץ, אבל מהר ממשיכה עם הבקשה שלו. המים זרמו על הפנים, החום של המים במקלחת, מרגיעים את עיניה העייפות. היא מעולם לא ישנה טוב בלי הקולר. המוח שלה, נסחף לתוך מחשבות על היום הקודם.היא לא ראתה את הדמות העומדת מחוץ לדלת המקלחת. היא לא שמעה את דלת המקלחת נפתחת כי המים כיסו את האוזניים שלה, אבל לפתע היא הרגישה את הגוף שלו והתשוקה שלו דוחפת אותה במהירות לקיר, אצבעות בודקות, חוסם עיניים באופן גס הושם עליה, השיער הרטוב שלה הסתבך באגרוף ידו. " אל תדברי זונה, זה בדיוק מה שאת בשבילי ברגע הזה. שלי להתענג ממך, את רכושי ואני אקח אותך כאשר אני ארצה. הקולר הזה הוא הקשר שלנו, כנות, אמון, מחייבות. את שברת את זה על ידי שלא נתת לי לדעת את החלקים החבויים שלך, שמת קירות ביננו. הלילה הקירות האלו נשברים לתמיד מבינה?", האחיזה שלו מהודקת לחזה שלה, והיד השנייה עדיין מסובכת בין השיער שלה. היא בכתה , מנסה לזוז ממנו מהתפיסה הכואבת בחזה שלה, שוקעת אל לתוך הגוף שלו. התשוקה שלו גדלה יותר כל דקה . ככל שהיא התנגדה, הוא התכוון לחכות אבל אחרי שהכניס את אצבעותיו הרגיש את זקפתו ורצה אותה עכשיו הוא דחף את הראש שלה קדימה, תופש את שורשי ידה ומחזיק אותם באופן הדוק ביד אחת, וביד השנייה אחז בשיערה. | הצעקות שלה נשמעו מעל הסערה המחרישה, שסערה בחוץ, כל פעם שהוא חדר עמוק בתוכה, פעם אחר פעם, הוא לא יכול היה לחדור עמוק מספיק בתוכה. הוא רצה לטרוף אותה, להראות לה שהוא האדון שלה. הסערה הסוערת שבתוכו בנתה אנחות מוזיקליות שהתפרצו מתוכה בעבור כל הימים הקשים שעברה. הגוף שלהם נע בהרמוניה הידיים שלו עוטפות אותה והוא שוקע למטה ונושך לעומק לתוך הצוואר שלה, צעקה חדה בורחת מהשפתיים שלה. "בשביל זה את משויכת לי" הקול שלו היה עמוק וצרוד הקול הזה שתמיד היה מחזיר אותה בחזרה מהסאבספייס. היא הרגישה את ההרגשה המוכרת של חוסם העיניים, את ההרגשה של רצועות העור על שורשי ידיה שעדין מאחורי גבה כשהוא דוחף אותה, מבולבלת קצת מהפתאומית של כל מה שקורה. היא עצרה את הנשימה שלה כשהיא נחתה, כשפניה מטה על המיטה, הקרסוליים שלה חפותים, נקשרים למיטה. היא שוכבת שם ונושמת מהר, מקשיבה היטב. מנסה לאתר אותו על ידי הקולות שנשמעו, אבל מאוחר מדי, היא שמעה את השריקה המוכרת של העור שהוא הטיח עם הקיין על ישבנה הרטוב. היא פלטה צרחה קוברת את ראשה אל תוך המזרון כשדמעותיה מתפרצות מעינה. "שקט זונה! צייתנות חשובה!. כאשר את מתעלמת מההתחייבויות שלך אני חייב להעניש אותך כדי להחזיר אותך למקום שלך" הקול שלו היה נוקשה אך שקט ההתייפחות שלה נרגעה הקיין המשיך לחרוץ בה פסים אדומים לרוחב הישבן שלה, לרוחב הגב שלה. הוא מעולם לא עשה לה ספירה, היא בדרך כלל איבדה אותה חיש מהר, שוקעת לתוך המקום הזה שהיא הצטרכה להיות, והוא ידע כאשר היא הצטרכה להיות שם.. הוא תמיד ידע. גב משוך. הגוף שלה רועד, הכוס שלה רטוב. הגוף שלה בוגד בה התשוקה אליו מכניעה אותה. הוא מסובב וצובט את פיטמותיה, כשהוא מושך את שיערה לאחור, "מעביר את ידו אל החור שנוטף, מכניס אצבעותיו ומזיין בחוזקה. היא מתחננת בוכה מבקשת לגמור. גופה רועד, היא לא יכולה להחזיק יותר. "את לא תגמרי היום כלבה יפה שלי" אומר הוא בקול שקט. כשהוא חודר לה לתוך הישבן האדום שלה, מתנשף ומרוקן את זקפתו אל תוכה. ... בעדינות שיפשף בשמן את הגב האדום שלה, עם אהבה, מסתכל על גוף שלה מכווץ את פניו למראהו של הגב ואז נרגע תוך כדי מגעו בה. הכוח שהיה לו עליה הטביע אותו בתשוקה. מעולם לא היה לו מספיק מהיצור הפראי הזה שלו. הרצון שלו להשחית ולבנות אותה, להגן על על הרכוש הזה שלו כל כך יקר ערך, כל כך מוערך. מגלגל אותה, חונק אותה עם הגוף שלו. מנשק אותה באופן גס, אז בעדינות במצח שלה. מחליק את ידו מסביב לצוואר שלה והיא מרגישה את המגע המוכר של העור, קולר העור האהוב שלה. מושיטה את ידה אינסנקטיבית ונוגעת בו מביטה אל עיניו ומחייכת אליו .... |
|