| Chick(אחרת) |
לפני 15 שנים •
6 באוג׳ 2008
Free Whore
התעוררתי מרעש משאיות הזבל
אחרי, בקושי, 4 שעות שינה שגם במהלכן התהפכתי בטן, גב צד ועוד צד והוא מסתובב בחדר למעשה חלמתי בהקיץ שאני מסוגלת לזוז זה היה שונה לחלוטין מהמציאות שכבלה אותי למיטה מהמעט שיכולתי להרים את הראש ראיתי סימני שפשוף סביב פרקי הידיים והוא מסתובב בחדר תחושת הנימול הורגשה היטב במעלה הרגליים כמעט עד הבטן הרגשתי שמשהו חופר בי מתחת לעור האינסטינקט הראשוני היה לצרוח וצרחתי מיד ניסיתי להתנער מהכבלים ולא ממש הצלחתי הכניעה לא איחרה להגיע ומיד אחריה גם פרץ דמעות שנמשך דקות ארוכות ודעך לאט כמו צפירה בימי זיכרון והוא מסתובב בחדר הלבן בוהק כמעט עד כדי סנוור השקט הרועם החריש לי את האזניים כאב לי בארובות העיניים מבעד להבזקי האור יכולתי להבחין בחלון המחשבה שחלפה בראשי הייתה לקפוץ מבלי להתחשב בהשלכות כמה ארוכה הנפילה תהיה והוא נעצר חוסר השקט החל להציף שוב הרגשתי את החבל נמתח ומושך את האגן שלי כלפי מעלה כששאר איברי הגוף שלי חשופים ומקובעים היטב למיטה ומעל לראשי שלט שעליו מתנוססת כתובית באותיות קידוש לבנה FREE WHORE העלבון בעט לי בבטן בחזה ובפנים שטף מילות הגנאי כלפיו היה כמעט בלתי ניתן לעצירה היבבנות שלי הייתה בלתי נסבלת גם עבורי אהבתי ושנאתי אותו לסירוגין נטרתי וסלחתי לו בו זמנית הידוק החבל שנכרך סביב הצוואר שלי מוציא ממני אנקה ושקט שנשבר תוך מספר שניות עם רצף הצלפות על הישבן ערבוב תחושות של עלבון ותשוקה אדירה חורצים את הסרעפת שלי כאילו היו להב מושחז הנשימה המואצת גורמת לסחרור קל ולערפול כמעט מתוק אני נופלת לקסמיו מהלחישות שלו לתוך האוזן שלי הצלחתי להבין שאנחנו לא נהיה לבד שעון ה"הלו קיטי" שלי מורה על 21:42 קבלתי אותו ליום הולדת 23 מאמא ורוד וצבעוני כמעט כמו פריס הילטון הריגוש גבר כשכיסוי העיניים ואטמי האזניים עיטרו אותי ומנעו ממני להיות חלק ממה שהיה אמור להתרחש נטע זר השניות הופכות לדקות והדקות לשעות הזמן נמתח כאילו היה מסטיק שלא מתכלה ואני עדיין שוכבת שם מאבדת את תחושת הזמן ומתחילה להתנועע בחוסר שקט יד פתאומית שמוצאת את דרכה לאורך הגב שלי מעלה ומטה מקפיאה אותי וחוט המחשבה שלי הופך צורות בסינכרון מושלם עם הקרביים שלי המגע שוכח בבת אחת והשניות הופכות לדקות והדקות לשעות הזמן נמתח לאין שיעור ויד זרה, לא מוכרת, מטונפת מפלחת לי את הפה מודדת עמקים, חוקרת, בוחנת ודוחפת ושוב שוכחת מסננת תחושת גועל לחלל החדר נרגעת והזמן משחק לרעתי כנגד מעט השפיות שנותרה בי נאחזת בנוכחות שלו בחדר אני לא לבד אני לא... מופתעת החבלים נופלים ממני יד אחרי יד, רגל אחרי רגל כיסוי העיניים, אטמי האזניים מנערת את הידיים מנסה להחזיר את זרימת הדם לרגליים מתקשה לפקוח עיניים מנסה להיות קשובה לחלל לאתר קולות ורק הנשימות שלי נשמעות הוא עוטף אותי בנשיקות קטנות ורכות מחפשת שאריות אנשים ולא מוצאת שעון ה"הלו קיטי" שלי מורה על 22:26 סיננתי לעברו "איזה יום היום?" והוא מסתובב בחדר צוחק משועשע ואני זונה חופשייה |
|
|
Lordpain(שולט)
|
לפני 15 שנים •
6 באוג׳ 2008
אחד הדברים שאהבתי הוא שזה הרגיש כמו נסיעה של 150 ק"מש בלי מעצורים
ממש מגניב . |
|
|
שלגי
|
לפני 15 שנים •
7 באוג׳ 2008
כן.
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
7 באוג׳ 2008
וואו!!!
זה כל כך מגרה!
אהבתי את חוסר האונים שלה, את חסימת החושים. פשוט אהבתי. |
|
|