אובססיה זה טוב?

שאלה מעניינת

קייסי • 18 באוג׳ 2008

אני מניחה שאין דרך ליפות את זה. אתה כנראה מכור, וכמו אצל מכורים יש הביטואציה, צורך להעצים את הגירוי כדי לקבל הנאה שעוצמתה הולכת ופוחתת.
ליבי עליך (ועל כולנו, אחיך ואחיותיך הג'אנקיז) המכורים לדברים שלעונג הגלום בהם יש מחיר, לעיתים לא קל בכלל.
על פי התיאור שלך בראשית הפוסט, נדמה לי שהעובדה שאתה זקוק לרוע הזה אצל נשים עלולה להפגיש אותך (במקרה הטוב מבחינתך) עם נשים שהן לא יותר מקריקטורה של שולטות, כאלה שההחפצה היחידה ביחסים שלכם היא שלהן ולא שלך.
למעשה, יש סיכוי טוב שאם הן ממשיכות להפגש איתך לאורך זמן הן דלוקות עליך בעצמן ואז ממשיכות בכוח האנרציה איזה מיצג של רוע מזויף רק כדי לרצות אותך. אם אתה לא טיפש, אתה תבחין בזיוף ותמאס בהן. מילכוד אכזרי.
לרוע מזלך קיבלת את הרע שבכל העולמות, לדעתי. יש נשלטים ברי מזל יותר שנמשכים לרישעות או שתלטנות סתמית של תחילת קשר, ואז כשהיחסים מתהדקים, ושני הצדדים מפתחים רגשות, נמשכים לעוצמה או דומיננטיות מסוג אחר, מורכב יותר, שיש בו גם נתינה וגם קבלה.

אנדרפוט • 19 באוג׳ 2008

לרוע מזלי אני נוטה לטוטאליות מסויימת ולכן אין שום אישה שתוכל אי פעם לספק אותי מהצד הספציפי הזה. אני אוהב את הדימוי הפאמדומי והדימוי הזה, ככל אמצעי פיגורטיבי, משמש אותי להמחשת רגשות ותחושות סובייקטיביות ומושגים מופשטים באמצעות תמונה קונקרטית. תמונה של פסל אישה, לא אשה אמיתית. הסיטואציות המחרמנות ביותר מבחינה פאמדומית מתרחשות לטעמי בתנאי שיש דרמה. זה יכול להיות ניצול ציני, סתם ניכור של גבירה ומשרת. האינטימיות, לצורך ענייננו, וגם הקירבה, הם יותר מדי הדדיים, יותר מדי נוחים. מבחינתי יש עדיפות לזום-אאוט, לראות את הפריים שבו מתרחשת הרמיסה, ישיבה או השד יודע מה. אני בעצם מציצן. אז לא רק בלי אישה, גם אני לא שם.

כל זה בסדר גמור כל עוד מדובר בקינק חביב, אבל דימוי זה לא מטאפורה, זה סוגר עליך כמו קונכיה לפעמים. אין לי נטיה להתמכרות, לא סמים, לא בגידות, לא אלכוהול וגם לא רחמים עצמיים. אובססיה זוהי בשבילי התעסקות עם משהו יותר מאשר צרכנות כפייתית של תחליף.

Morticia • 19 באוג׳ 2008

אתה יכול לומר מה שאתה רוצה כמה שאתה רוצה - אתה אדם חופשי ובוודאי לא בעמדת המחנך שלי.

האופן בו אתה מדבר לאישה אומר לא מעט בפני עצמו על האובססיה שלך
וכנראה שנוח לך לחזק חולשה ולהחליש עוצמה

לשמחתך אני חולה מדי בשביל להכנס לכל המחשבות שיש בי לגביך

ובכל אופן
הגדרות ממני והלאה

ועצה אחרונה:
ההתנהגות דורשת הסטירה שלך היא טורן אוף רציני מאוד לסדיסטית
אתה אשכרה מבקש את זה

שא ברכה.

מורטישה

קייסי • 19 באוג׳ 2008

נראה שאת לוקחת את כל הענין אישית עד כדי התמרמרות אמיתית על אנדרפוט. הוא מתאר פה דפוס התנהלות מיני שלא קל לו איתו (אוקיי, שיהיה אובססיה ולא התמכרות), אבל זה מה שמחרמן אותו. כמי שנמצאת בעולם הזה אולי יצא גם לך להתקל במקרים בהם אנשים אוחזים בעמדות מוסריות כאלה ואחרות אבל מתגרים מינית מההיפך הגמור.

למעט אלו שחיות בסרט או סובלות מאיזו וריאציה של סינדרום ירושלים, אף אחת פה לא באמת מאמינה שהיא מלכת אנגליה או שהנשלט שלה הוא חמורו של המשיח. לשלוט או להשלט זה משחק מיני מחרמן, וככזה, הוא יכול להיות גם חסר רחמים.

אנדרפוט, מעניין לראות ששמת גם אותך וגם את השולטת הפוטנציאלית בעמדת ניכור והחפצה, כשאתה בעצם סוג של מציצן. זה לא שונה במיוחד ממה שטענתי. זה סותר אינטימיות, ואם זה משתלט על כל ההוויה המינית שלך, זה לא מותיר לך שום אפשרות לאינטימיות זוגית שמשולבת במשיכה מינית. שמעתי כבר על אנשים שהתמכרו לפורנו ולא מסוגלים לקיים חיי מין בעולם האמיתי מפאת ההשוואה.

אולי נפלת למלכודת דומה. האידאה הפאמדומית לא מאפשרת שום סוג של זוגיות שיש בה גם צדדים אחרים, אנושיים יותר. זה מזכיר לי התאהבות של נערות צעירות בכוכב קולנוע או זמר. יש בזה את הריגוש, הריחוק והפנטזיה הדרושים כדי לתרגל רגשות בלי ללכלך את הידיים וללא הסיכון הכרוך בפגיעה.
אני יודעת שנשמע כאילו יש כאן פתח לאופטימיות שמאפשרת להתבגר מזה, אבל אני לא בטוחה שאצל מבוגרים זה עובד ככה.

יש אנשים שלא זקוקים לזוגיות. אם אתה אחד כזה, תוכל לנהל את חייך בדילוג נמרץ מאידאה (כפי שהיא נתפסת בראשך) לאידאה (אחרי שהקודמת התנפצה והתגלתה כאנושית אחרי ככלות הכל). לא רואה כאן את הבעיה. יש בזה ריגוש מתמיד ויש בזה סיפוק מיני שלא מועם כשהדברים הופכים שגורים.
אם אתה מאלה שכן זקוקים לזוגיות - תאלץ לחיות את הפער הזה עד שמשהו ישתנה בדפוסים שלך (אם זה אפשרי בכלל).

הדורבנים​(נשלט) • 19 באוג׳ 2008

אין אינטימיות בפמדום? יש יותר התמסרות בזוגות וניליים?
הרשו לי למחות 17 פעם לפחות, ולא רק בגלל שיש *כלכך הרבה* סוגים של שליטה נשית טוטלית, וברובם יש אינטימיות מטורפת.
אז סוג אחד הוא כזה שהאשה מתעלמת ומנוכרת. סוג אחד.

על מה אתם מדברים בכלל?!!

הרגזתם אותי מאוד.

Blondie the good​(מתחלף) • 19 באוג׳ 2008

ראשית כל אין צורך להתרגז
איך סבא שלי היה אומר: להתרגז זה להעניש את עצמך על טמטום של אחרים.

שנית, אני מסכים איתך שפמדום הוא מושג רחב מאד שחלק אוהבים מרכיבים מסוימים וחלק אחרים
שלישית, תסכים איתי שאין קשר בין אהבה של פלוני לסוג מסוים של פמדום, לבין התנהלותו מול אנשים אחרים או בנות זוג.

רבותיי

קייסי • 19 באוג׳ 2008

הי הי, מה זה זה? עצבים? טימטום? תעשו הולד לסוסים שלכם!

דיברתי על אידיאת הפאמדום שתיאר אנדרפוט! ממנה הוא מתחרמן, לדבריו, ולא מאינטימיות ביחסי שליטה, ולכך התייחסתי.

דימוי הפאמדום של אנדרפוט הוא כזה שצופן לא מעט אומללות למי שאוחז בו ונשלט על ידו בלעדית, אבל ודאי שאין למורטישה ולאחרים על מה לקבול ולהתמרמר בענין, שהרי זה טעמו המיני ותו לא. היא אינה חייבת לשמש לו השראה משום סוג שהוא.
למען הסר ספק, מובן שזה לא הפאמדום היחיד האפשרי. רחוק מכך. מן הסתם יש אלף וריאציות של שליטה והשלטות, ועל כך נתונה תודתי לבורא עולם (אם לצטט את בוגרי כוכב נולד לדורותיהם). מורטישה היא הוכחה חיה אחת לפאמדום מסוג אחר, וגם אני, להבדיל, נהנית מאינטימיות ביחסי שליטה, כשמתהווים כאלה ונמשכים לאורך זמן.
הדבר האחרון בעולם שמחרמן אותי זה להרגיש החפצה שלי מכיוון הנשלט. מי שנעלי העקב שלי מדליקות אותו יותר מהראש שלי, יכול להמשיך לחפש את הפאמדום שמחרמן אותו במקום אחר.
נראה לי מיותר לנופף לאנדרפוט במודלים אחרים כטובים יותר או פחות. אני בטוחה שיצא לו לשמוע עליהם. זה מתנשא לא פחות מערכי הנישואין של הכנסיה הקתולית, וזו לא היתה השאלה שלו.

אנדרפוט • 19 באוג׳ 2008

תודה קייסי, שאת מבינה את כוונתי. קצת קשה להביע כאן רעיונות שמחוץ לדוגמה ולהשאר שלם.
הכוונה היא לא לטעון לאמיתות מסוימות לגבי הפאמדום אלא להציע זווית אישית, מעט שונה אך כנה.
נורא קל היה לי לכופף דברים בכדי שיתאימו לחיים או בכדי שיכאבו קצת פחות אבל אני עכשיו נמצא במסע התקרבות. התקרבות לפנטזיות שלי אבל לא מהצד ההדוניסטי אלא כחוקר נפשות. אני מגלה דברים נוראיים ואיומים על עצמי במיוחד כאשר אני מקצין את הפנטזיה למקסימום, אבל במקביל אני מרגיש שיש פה לפחות נגיעה בקרקע מוצקה, אני יכול להבין קצת יותר טוב מה ומי אני.

אני מרגיש צורך בקבוצת תמיכה, משהו כמו עבדים-אנונימיים, אבל כמובן שמעטים מאוד מחליטים לצאת נגד המיניות שלהם ואני לא יכול להאשים את מי שפשוט חוגג ונהנה מהריגוש הגדול שיש למיניות אלטרנטיבית להציע. זהו מסע שלי בנבכי נפשי המסוכסכת וביחד עם ביש-המזל שלי על שאני מעדיף יחסי מין עם נעלי עקב על פני אישה חיה, או מתאהב בדימויים וסיטואציות ולא בבשר ודם, יש לי גם מזל גדול וזה שהוצעה לי עזרה מאוד אינטנסיבית ומקצועית במוסד טיפולי שמתמחה בבדס"מ.

אין לי אשליות בקשר לטוקיו, אף אחד לא הולך להפוך אותי יום אחד לווניל עם התעניינות ממוצעת במין. תמיד ירוצו לי בראש דימויים של פאמדום, אבל אולי לא באופן כזה שמונע אינטימיות וזוגיות - כי זה מה שבאמת מתחשק לי.

אנדרפוט

wrong naughty girl​(לא בעסק) • 19 באוג׳ 2008

אנדרפוט ליבי עליך אתה נשמע קרוע. למצב שלך אין פתרון מהיר או תשובה קסומה שתסדר לך את הדברים ותגרום לכך שכל מאוויך יתגשמו.
אבל אולי אם תתחיל לקבל את עצמך ולהשלים יהיה לך יותר קל.
כמובן שבמקרה שלך יתכן וההשלמה הזאת אומרת שתאלץ לקבל את העובדה שיכול להיות שאף אישה אף פעם לא באמת תתאים לך ואולי לא תמצא זוגיות.
אם זאת הרבה אנשים חיים בעולם ללא זוגיות ועדיין הם מאושרים ומסופקים.
כולנו מגיעים לנקודה בחיים שבה אנחנו משלימים עם העובדה שלא נקבל את כל מה שרצינו ולומדים להיות שמחים בחלקנו.

Re: אנדרפוט

amy​(נשלטת) • 19 באוג׳ 2008

אני חושבת שכולנו זוכים לאינטימיות, זוגיות, בתקופה מסויימת בחיינו. השאלה היא כמה זמן זה מחזיק מעמד.
אומרים שלכל סיר יש מכסה. לפעמים אני תוהה, האמנם? אבל הגעתי למסקנה שכן, אבל המכסה לא בהכרח יתאים לאורך זמן.

האמנם, אותם אנשים שלנצח נשארים ללא זוגיות קבועה- מאושרים? אני תוהה.