| galit231 |
לפני 20 שנים •
1 בנוב׳ 2003
מוקדש לאדון האחד והיחיד שלי
קבענו באי סי קיו , שאתה בא לאסוף אותי מהדירה בשעה שש בערב ושאני מחכה לך בכניסה לבניין.
בחמישה לשש אני כבר נמצאת למטה. כולי חסרת מנוחה וחוששת עד מאוד. במוחי מחשבות מתרוצצות הלוך וחזור, מנסה להרגע ולהגיד לעצמי שהכל יהיה בסדר. ואם לא, מנתקים מגע... בדיוק בשש עצרה מכונית מול הכניסה , ואתה שאלת את שמי. השבתי בחיוב. החנת את הרכב ויצאת . נגשת אלי ולחצת את ידי. אני מניחה שאתה עלית על זה שאני מתוחה וחוששת מאוד , וניסית להרגיע אותי במקצת , אבל ללא הצלחה יתרה. "עכשיו , את חייבת להחליף מצב. עכשיו אחרי שנפגשנו פנים מול פנים, הדבר האמיתי מתחיל". אמרת ועשית הפסקה קטנה. במהלך אותו פסק זמן קצר הסתכלתי לך בעיניים , ניסתי לקרוא משהו על המחשבות , על הרגשות שלך. אבל הם היו די אטומות. "... מעכשיו אני האדון שלך. את שלי , ושלי בלבד. אין לך זכות קיום בלעדי. אני הולך לחנך אותך, לאלף אותך להביא אותך למצב שאת תעשי את דברי באופן אוטומטי בלי ויכוח בלבד. עכשיו זה כבר לא להקליד "כן אדוני, לא אדוני". עכשיו זה לומר את זה, עכשיו זה המצב שהמוח מעביר מסר לשפתיים שלך להבטא את המילה "אדוני". את ודאי זוכרת שבהתחלה , נתתי לך כמה כללים שהם בל יעבור. אז גם עכשיו את תקבלי כללים. אבל כרגע הם יהיו רק שניים." אמרת ושוב הפסקת. אבל את הכללים הללו תקבלי בתוך המכונית". אמרת. נגשת לדלת האחורית ופתחת אותה. "כלל ראשון, שאנחנו ביחד ברכב , את תמיד יושבת במושב האחורי." נכנסתי והתיישבתי. "תחגרי את עצמך," חגרתי. נכנסת למושב של הנהג. הנעת את הרכב ויצאנו לדרכנו. "כלל שני, אחרי כל משפט את מוסיפה את המילה "אדוני". הפרה של כלל זה יזכה אותך בעונש. זה ברור כלבה?" שאלת. "אמרתי בקול חלש "כן אדוני". "לא שמעתי" אמרת בקול שקט ויציב. "כן אדוני", הגברתי מעט את קולי הרועד גם כך. "כך טוב יותר. כלל שלישי- את אף פעם לא מסתכלת עלי ללא רשותי. ברור?" "כן אדוני". אמרתי. אחרי עשרים דקות של נסיעה , אנחנו מגיעים לבית שלך. אנחנו יוצאים מהרכב. נכנסים לדירה שלך. "תתפשטי ולכי תחכי לי עירומה בסלון על ארבע" אמרת. הלכתי לפינת הסלון ,והתפשטי ונעמדתי על ארבע שכולי עירומה ורועדת. נכנסת ונעמדת מולי. "לקקי לי את הנעלים" פקדת עלי. הרכנתי את צווארי והחלתי ללקק לך את הנעלים. תחילה נעל שמאלית ואחר כך נעל ימין. תוך כדי את קשרת את עיני והורתי להפסיק. שמעתי את רחשי הצעדים שלך.. הסתובבת כנראה סביבי במשך כמה דקות. אז הרגשתי שאתה שם לי משהו על הצוואר "זה הקולר שלך, כלבתי. מעתה ואילך כל פעם שאנחנו לבד , את עונדת את זה. זה אות הבעלות שלי עליך. אל תשכחי זאת." אמרת וליטפת לי את השערות "את נשארת ככה" אמרת ויצאת מהחדר . אני לא יודעת כמה זמן נשארתי ככה, אני חושבת שאבדתי קצת מתחושת הזמן. איך שהרגשתי שאני נכנסת לתוך עולם המחשבות .. הרגשתי כאב בישבן שלי. "מה את חושבת שאני רק אשאיר אותך בצורה כזאת ?" שאלת. "לא אדוני". השבתי "את צודקת בהחלט. עכשיו אחרי כל הצלפה שאני נותן לך- את אומרת "תודה אדוני". זה ברור?" שאלת בקול קשוח. "כן אדוני. זה ברור". אני השבתי. הנחתת את הצלפה הראשונה "תודה אדוני" הנחתת עוד אחת "תודה אדוני" ככה הצלפת בי 20 פעם עד שהישבן שלי נהפך לאדום ארגמן וכולו סימנים. הורת לי לקום וללכת לספת יחיד ולהניח את ידי על משענת הספה ולהבליט ישבן החוצה. היה שקט בחדר, לא היה לי שום יכולת לדעת מה אתה מתכנן עכשיו. "את הולכת עכשיו לקבל זיון כפול ממני ואת הולכת לגמור כמו שלא גמרת כל החיים שלך" אמרת. "אני מכניס לך עתה ויברטור לתוך הכוס שלך" אמרת וביצעת זאת. הרגשתי שאתה מורח לי ג'ל קר באזור פי הטבעת שלי. פתאום אני מרגישה כאב אשר מפלח אותי לשני חלקים, ואני הוצאתי זעקה. "שלא תעיזי לצעוק עוד פעם,האם זה ברור לך כלבה?" שאלת בכעס "כן אדוני" "יופי". השבת. תוך כדי כך שזיינת אותי בתחת , הפעלת את הויברטור ותחושה מוזרה ומתוקה החלה להתפשט בכל גופי. התחלתי לרדות. "כשתרצי לגמור , תבקשי את רשותי" אמרת "כן אדוני" אחרי כמה דקות, אמרתי "אדוני, אני מבקשת את רשותך לגמור" "ראשית" אמרת. ואז פרצה מתוכי רגש אדיר שאחרי זה חשבתי שהתעלפתי. היה רפיון שרירים כללי בגוף, ולא היה לי כוח להחזיק את עצמי. כנראה ששמת לב לאותו רפיון ועייפות . "זה הכל להפעם.. רציתי שתרדי לי, אבל הפעם אני מוותר על ההנאה שלי למענך, כלבה. מקווה שתדעי להעריך זאת. " אמרת "כן אדוני, אעריך זאת מאוד" אמרתי. לקחת את ידי והובלת אותי , לחדר אחר שבו היתה מיטה. "אם חשבת שאת חוזרת הביתה היום, אז טעות בידיך." אמרת. "אבל אין לי פה כלום לשינה אדוני" , אמרתי. "אין צורך, ילדתי. תעלי למיטה." אמרת. עליתי למיטה ונשכבתי. חברת רצועה לקולר, את הרצועה חיברת לרגל של המיטה. אחר כך קשרת את רגליי אחת לשניה , ואז הוצאת חבל שקשר בין הרגליים לרגל של המיטה, ואותו דבר עשית עם הידיים. כיסוי העיניים נשאר עלי. "שיהיה לך לילה טוב כלבתי". אמרת ויצאת מן החדר. |
|
|
עודד
|
לפני 20 שנים •
1 בנוב׳ 2003
יפה כלבתי..
 
|
|
|
| המלך אריה הראשון |
לפני 20 שנים •
1 בנוב׳ 2003
בהצלחה
קשה לי עם מה שכתבת..........
אבל עם טוב לך, אני מאחל לשניכם המון אושר והצלחה. |
|
|
pam
|
לפני 20 שנים •
1 בנוב׳ 2003
גם לי לא קל עם התיאור, אבל שיהיה לכם בכיף
|
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2003
קשה זו מילה עדינה לעומת מה שעבר לי בראש כשקראתי את זה...
אני מקווה בשבילך שתקבלי רק את מה שאת מייחלת ומאחלת לעצמך זרונת |
|
|
יערה(נשלטת){SEAMASTER}
|
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2003
לא הייתי מתסרת כך מההתחלה
אני לא יודעת מה ניסיונך בתחום יקירתי, אבל כדי להתמסר בצורה כזו בפעם הראשנה ובמיוחד לאדם שלא פגשת קודם צריך הרבה אומץ.
אני בעד התמסרות טוטאלית אבל רק לאחר שאני מכירה את הפרטנר שלי, בוטחת בו ויודעת כי הוא ידאג לי שיהיה לך בהצלחה |
|
|
אדון ברוך(שולט)
|
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2003
נהדר ואמיתי כך מיתנהגת שפחה ציתנית:
|
|
|
loren
|
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2003
אדון ברוך
וחדשה- אם לא שמת לב....
|
|
|
| המלך אריה הראשון |
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2003
"אדון"??????. ברוך
אם זה המודל שלך, אז קודם למד מה זה להיות אדון באמת. אני מאוד מקווה שאף אחת לא תעשה את הטעות להפקיד את חייה בידי "אדון" ???? כמוך.
ורק בגלל כבודה של מי שפתחה את הפוסט אני לא אוסיף מעבר לכך. |
|
|
|
עודד
|
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2003
אהבתי את התגובות..
למען הסר ספק, מדובר בפנטזיה של השפחה, הדברים המתוארים פה לא קרו מעולם.. אך היה משעשע לראות את כל הדומים הדואגים לשלמותה של הכלבה (והמבין יבין..).. ובכן, לכלבה שלום וכבודה במקומה מונח..
|
|
|